העובדה כי חוק הבחירות אינו עוסק כמעט לחלוטין בתעמולה ברשת האינטרנט מותירה פרצות גדולות, שמהוות סכנה לטוהר הבחירות וערך השוויוניות בבחירות - כך עולה מעבודת דוקטורט חדשה של ד"ר שרון חלבה-עמיר מאוניברסיטת חיפה. "המצב בו המרחב הווירטואלי אינו מוסדר בתקינה או בחקיקה ראשית הינו מצב בעייתי המאפשר לשחקנים הפוליטיים לנקוט בדרכים פסולות ואף פליליות ולהפר את כללי המשחק הדמוקרטי", אמרה.
בעבודת הדוקטורט שלה, שנערכה בפקולטה למשפטים בהנחיית פרופ' ניבה אלקין קורן, והסתיימה ממש לפני ההכרזה על הקדמת הבחירות, בחנה ד"ר חלבה-עמיר את הפעילות של פוליטיקאים ברשת, החל מ-2009 ועד לבחירות 2013. העבודה משרטטת את השימושים המרכזיים שעשו הפוליטיקאים באינטרנט בין ובמהלך מערכות בחירות והיא מתחקה אחר הפרצות בחוק וההשלכות האפשריות של חוסר האסדרה הכמעט מוחלט של פעילות התעמולה באינטרנט על מערכת הבחירות. כמו-כן, ד"ר חלבה-עמיר ממשיכה גם היום לעקוב באדיקות אחר פעילות הפוליטיקאים ברשתות.
לדבריה, העובדה שחוק הבחירות (דרכי תעמולה) אינו חל על האינטרנט יוצר בעיות קשות, כאלה שניתן לראות ביתר שאת במערכת הבחירות הנוכחית. כך למשל, חוק הבחירות מחייב זיהוי של הגורמים העומדים מאחורי הקמפיינים, כך שלא יכול להתפרסם בכלי התקשורת המסורתיים קמפיין מבלי לדעת איזה גוף עומד מאחוריו. האינטרנט, לעומת זאת, מאפשר פרסום קמפיינים אנונימיים, לרוב נגטיביים באופיים, שאיש אינו יודע מי עומד מאחוריהם. גם בפייסבוק עדיין אי-אפשר לדעת מה הוא דף רשמי ומה לא - בין אם מדובר בדף חיובי, של מעריצים, או בדף שלילי, שבא לשים ללעג את המועמד.
דוגמה לכך ניתן לראות במבול הסרטונים שעולים כל יום באינטרנט, כשלא ברור האם הם עומדים בחוקי חוק הבחירות או לא. ד"ר חלבה-עמיר מזכירה את המקרה שארע בבחירות האחרונות, כשגם אחרי שהסרטון "כוכבית גיור" של
ש"ס נפסל לשידור בטלוויזיה הוא המשיך להיות זמין ברשת. "דוגמה רלוונטית ממערכת הבחירות הנוכחית היא הסרטון של ביבי בגן הילדים, שספג ביקורות מכל הכיוונים מכיוון שמשתתפים בו ילדים ולכן בסרטון השני שהופץ לא הופיעו ילדים כלל. הבעיה היא שברגע שהודלף לרשת נהפך מיד לוויראלי, לכן אי-אפשר לשלוט בהפצתו וגם היום אפשר למצוא אותו בקלות ברשת", אמרה.
לדבריה, יש לקבל החלטה - לבטל את חוק דרכי התעמולה בכלל או להחילו גם על רשת האינטרנט. ההמלצה שלה היא לא לנסות ולהחיל רגולציה על האינטרנט - צעד קשה עד כמעט בלתי אפשרי. במקום זאת, יש להעלות את המודעות הציבורית בנוגע לנקיטת דרכים פסולות, שפוגעות בהליך השוויוני. "לחץ ציבורי אל מול התנהלות פסולה כלשהי מהווה תגובה מיידית וחריפה שהשפעתה קשה יותר מהשפעתה של חקיקה שאינה תואמת את זירת הפעילות", היא אומרת.
מחקה ומשעתקת אך לא משנה כאמור, במחקר בדקה ד"ר חלבה-עמיר מה עשו הפוליטיקאים ברשת גם בימים רגילים. מתברר שלמרות שנהוג לדבר על האינטרנט כבמה שמאפשרת "דמוקרטיה חדשה", הפעילות ברשת נתפסת על-ידי הפוליטיקאים כמעמסה, אינה מקלה על עבודתם ואף אינה מסייעת להם באימוץ רעיונות לחקיקה חדשה. פרדוקס נוסף קשור לקשר עם האזרח: למרות שדפי הפייסבוק, אתרי האינטרנט והבלוגים של חברי הכנסת, כמו גם התשובות לשאלונים שחולקו, מעלים נרטיבים של דיאלוג, קשר ושירות האזרחים, בפועל, חברי הכנסת הישראלים נמנעים משילוב האפשרות לאינטראקציה אנושית והמסרים ממשיכים להיות חד-כיווניים.
בנוסף, גם בתקופה שאינה תקופת בחירות הפוליטיקה המקוונת היא בעיקר פוליטיקה אישית, שמתרכזת כמעט אך ורק במנהיג המפלגה, כשחלק גדול מן המפלגות לא ניהלו כלל דפי פייסבוק מפלגתיים רשמיים אלא נסמכו על דפי הפוליטיקאים של מנהיגיהם. לדברי החוקרת, הקלקה פשוטה בפייסבוק של שמות מנהיגי מפלגות ואחר כך את שמות המפלגות יראו פערים אדירים בפעילות ובעוקבים. "הפוליטיקה המקוונת הישראלית מחקה ומשעתקת את ההתנהלות הפוליטית המסורתית, ולא משנה את המציאות הפוליטית", היא סיכמה.
