|   15:07:40
דלג
  מכון חרוב  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!

טובים השניים

על שיתוף פעולה בין אנשי טיפול לרבנים לצורך הגנה על קטינים ועל התפתחות הגישה רגישת התרבות
12/05/2015  |   מכון חרוב   |   כתבות   |   מכון חרוב   |   תגובות
"טובים השניים מן האחד אשר יש להם שכר טוב בעמלם" [קהלת ד', ט'] [צילום אילוסטרציה: AP]

   רשימות קודמות
  כוננות ספיגה
  "כשאימא עצובה"
  זיכרון לא כוזב
  ילדים שומרי סוד
  שתיקת האימהות

כתבה זו נכתבה בעקבות הניסיון הרב שהצטבר במשך שנות עבודה רבות באגף לשירותים חברתיים בעיר החרדית מודיעין עילית. האגף לשירותים חברתיים מטפל בקהילה בכל הקשור לאיתור, הגנה וטיפול בילדים נפגעי התעללות ובמשפחותיהם.

במהלך עבודתנו נוכחנו במעמדו המרכזי של הרב בקהילה החרדית כדמות סמכותית-הורית, שלעצותיו ולפסיקותיו בתחומי החיים השונים מיוחס משקל רב. עם השנים הבנו כי נכון יהיה להיעזר ברב יועץ גם לצורך הגנה על קטינים. הרב יכול למלא כמה פונקציות שיקלו על הקהילה החרדית לקבל שירות מותאם ורגיש תרבות, שירות שניתן יהיה להיעזר בו בנושאים עדינים ורגישים.


התפתחות הגישה רגישת התרבות הביאה לידי הבנה כי גישה טיפולית צריכה להכיר ולהביא בחשבון את הרכיבים הסביבתיים, התרבותיים והקהילתיים המשפיעים על הפרט ועל המשפחה. רגישותם התרבותית של אנשי מקצוע הביאה לידי התאמת הטיפול למאפייניהם התרבותיים של המטופלים ולהטבעת המונח טיפול רגיש תרבות. כבר בשנת 2000 פרסם איגוד העובדים הסוציאליים של ארצות הברית אמות-מידה מקצועיות למיומנות בין-תרבותית, דהיינו שימוש בשיטות, במיומנויות ובטכניקות מתוך הבנת מקומה של התרבות בתהליך הטיפולי (NASW, 2001).

הטיפול בלקוחות חרדים בגישה רגישת תרבות היא משימה מורכבת. על המטפל, שאינו חבר בקהילה, להכיר את העולם התרבותי ואורח החיים הייחודי של החרדים. עליו להיות אמפטי לעולמם ולהנהגותיהם ולהיות ער לעמדותיהם, העלולות לגרום לו רתיעה או התנגדות, ולמרות זאת יידרש לתת שירות ללא משוא-פנים. בתהליך רכישת האמון של לקוחותיו עליו לשכנעם כי הוא כן בהתמודדותו עם הדיסוננס הזה.

השתייכותם של המטפלים, למערכות אוניברסליות הפועלות על-פי מערכות חוקים וכללים, מעמידה אותם בפני קונפליקטים מובנים. קונפליקט בין השתייכותם המקצועית לבין רצונם לתת שירות רגיש תרבות שיקבל את "הכשר" הלקוחות והקהילה. כשבמהלך ההתערבות המקצועית עולים קונפליקטים מסוג זה, על המטפלים ליצור מערכת של יחסי אמון עם הקהילות ולשכנעם כי המטפלים פועלים בשקיפות.

הקשר עם קהילות חרדיות מאפשר לנו לקבל מידע רב על אודות השתייכותם החברתית-תרבותית של עבריינים. פעמים רבות תיאור העבירה המפורט בתקשורת בתחום האלימות במשפחה, או בתחום פלילי אחר, מקושר להשתייכותו החברתית של המבצע אותה, לאוכלוסיית מיעוט כלשהי. ציון שיוכו החברתי של העבריין גורם להכתמת קהילה שלמה ואף פוגע ברקמה העדינה של הסולידריות החברתית בחברה הישראלית הרב-תרבותית.

בעקבות אירועים, שהתפרסמו בתקשורת בשנים האחרונות, שבהם נפגעו ילדים חרדים בתוך המשפחה ומחוצה לה, נעשה ברור לחברה הרחבה ואף למנהיגי הקהילה החרדית ולחבריה כי דרוש טיפול בבעיות הנוגעות להגנה על ילדים בסיכון.

להלן ננסה לתאר את היוזמות שנוקטים אנשי המקצוע בתחום ההגנה על קטינים בחברה החרדית על-מנת להיעזר ולגייס לטובת העניין את המנהיגות הרוחנית בקהילה לשם הגנה, איתור וטיפול בילדים נפגעי התעללות והזנחה. לדעתנו שותפות זו היא חיונית והכרחית לצורך הגנה וטיפול בילדים שנפגעו בקהילה החרדית, משום שהמנהיגות הרוחנית היא גורם מפתח מרכזי ומשפיע בקהילה.

טיפול רגיש תרבות והשפעתו על שיתוף הפעולה של הקהילה החרדית עם מטפלים בתחום ילדים נפגעי התעללות מינית

אידיאולוגיית הבדלנות
החברה החרדית בוחרת באידיאולוגיה של בדלנות ומבצעת מהלכים מסוימים על מנת לשמור על ייחודה ועל המשך קיומה התרבותי. לדידה, ללא התנהלות זו של ההנהגה הרוחנית, הקהילות היו בוודאי נטמעות ומתערות במשך השנים בתוך האוכלוסייה הישראלית הרחבה, כפי שקרה חלקית לעדות המרכיבות את החברה הישראלית. מסיבה זו ההקפדה על כל אותם חוקים וכללי התנהגות, בעיקר המוחצנים שבהם, מקבלת תוקף ממשי בשימור הבידול בין הקהילה החרדית לחברה הרחבה

אנשים בחברה החרדית בוחרים בדרך כלל לחיות בשכנות קרובה ולבנות קהילות שבהן מסופקים צורכיהם הייחודיים – שירותי חינוך, דת וצרכנות המתאימים לאורח חייהם. משנות התשעים של המאה העשרים, ועם הגידול באוכלוסייה, ראינו את תופעת הבנייה והביסוס של יישובים עירוניים חרדיים נפרדים. למשל, הערים החרדיות מודיעין עילית, אלעד, ביתר עילית, וכן שכונות בעיר בית שמש, מתאפיינות בגידול מואץ, בשל שיעורי ילודה גבוהים ושיעור ילדים גבוה. במקומות אלה תושבים בני 18 ומטה הם למעלה ממחצית האוכלוסייה, אחוז גבוה מזה הקיים ביישובים יהודיים שאינם דתיים.

החיים בקהילה החרדית מעוצבים באמצעות "קודים סוציו-תרבותיים כה שונים מאלו של שאר החברה עד כדי יצירת תת-תרבות מובחנת בחדות, המכוננת מציאות חברתית משל עצמה" (בילו וויצטום, 1994). הקהילות מאורגנות מאוד מבחינה חברתית ובראשן סמכות רוחנית ומנהיגות רוחנית של רבנים. זוהי היררכיה במבנה פירמידה – גדולי הדור, אדמו"רים של החסידויות, ראשי ישיבות, רבני ערים, רבני יישובים חרדיים, רבני שכונות ועוד. הסמכות הרוחנית המתאימה נשאלת שאלות הנוגעות לכל תחומי החיים.

החברה החרדית בוחרת באידיאולוגיה של בדלנות ומבצעת מהלכים מסוימים על-מנת לשמור על ייחודה ועל המשך קיומה התרבותי. לדידה, ללא התנהלות זו של ההנהגה הרוחנית, הקהילות היו בוודאי נטמעות ומתערות במשך השנים בתוך האוכלוסייה הישראלית הרחבה, כפי שקרה חלקית לעדות המרכיבות את החברה הישראלית. מסיבה זו ההקפדה על כל אותם חוקים וכללי התנהגות, בעיקר המוחצנים שבהם, מקבלת תוקף ממשי בשימור הבידול בין הקהילה החרדית לחברה הרחבה. למרות החומות הווירטואליות שבנתה סביבה, הקהילה החרדית מעולם לא הייתה אוטונומית באופן שיאפשר לה להתנתק לחלוטין מהחברה הסובבת. מדובר בעיקר באותם תחומים החיוניים ביותר לחיים, שבהם לא הייתה לקהילה אפשרות לתת מענה עצמאי ממקורות פנימיים לבני הקהילה ולספק את כל השירותים הנדרשים. החיבורים המצומצמים בין הקהילה החרדית לחברה הישראלית, שהתקיימו בדיעבד מאז קום המדינה, התרחבו בהדרגה לתחומים רבים יותר. עם כל זאת חיבורים אלה הם מבוקרים, דהיינו יש שיתוף פעולה בנקודות מסוימות עם המערכות המקצועיות, מערכת החוק ומערכת השלטון המקומי באופן המונע התנגשות עם העמדה ההלכתית (מילר, עטיה, רגולנט-לוי ולייקח, 2009).

צמיחתו של דור מטפלים חדש בחברה החרדית
האם המרעיבה [צילום ארכיון: פלאש 90]

לדברי הפסיכולוג ד"ר ברוך כהנא פרשת האם המרעיבה עוררה עצב חשוף בחברה החרדית. זאת משום שאיום שנוצר במצבים מעין אלה מתורגם מיד לחוויה כללית של קבוצה במצור. ההרגשה שמדובר במאבק על עצם חייה של הקבוצה מנעה כל אפשרות לביקורת פנימית. לדבריו, החרדים אינם סלחנים כלפי תופעות מעין אלה, ואילו נתפסה אותה אם בקלקלתה, באמצעות מערכות פנימיות של החברה החרדית, יש להניח שהייתה מופנית לטיפול מקצועי (כהנא, 2009).

קביעתו של כהנא, כי יש להניח שהאם הייתה מופנית לטיפול, נשענת על התהליכים החשובים שעברה הקהילה החרדית בשנים האחרונות. מסגרות טיפול שונות נפתחו בקהילה ונוצרו חיבורים מבוקרים בין החברה החרדית לחברה הסובבת שאינה חרדית, חיבורים המשרתים את האינטרסים והרצון לקבל כלים לטיפול בַּפרט ובמשפחה באופן "כשר" ומותאם תרבותית. עקב המודעות לצורך בטיפול, וההבנה כי אפשר לטפל באופן רגיש תרבות, "הקהילה החרדית החלה להצמיח מתוכה אנשי מקצוע ולהכיר בתרומתם המקצועית. אנשי המקצועות הטיפוליים למדו במסגרות אקדמאיות וחילוניות אך צמחו מתוך החברה החרדית ולידה ויכלו להבין מבפנים את צרכיה ואת אורחותיה" (מילר, עטיה, רגולנט-לוי ולייקח, 2009).

במשך השנים נפתחו בחסות האוניברסיטאות תוכניות מיוחדות ללימודי עבודה סוציאלית בהפרדה מגדרית, במכללות החרדיות בירושלים ובבני ברק.

בתחום הטיפול בילדים נפגעי התעללות נעזרת החברה החרדית במאגר מטפלים שצמח בשדה מכון חרוב, העוסק מזה ארבע שנים בהכשרת אנשי מקצוע לטיפול בילדים שנפגעו מינית ועובדים בקהילות החרדיות.1 תוכנית הלמידה נעשית בהפרדה מגדרית, מתוך שימת דגש על רגישות תרבותית, התאמת התכנים לאוכלוסייה החרדית, עולמו של הילד החרדי המטופל וכן ההתמודדות עם הדילמות בסוגיות החוקיות ובהשלכותיהן על מתן הסיוע לקורבנות ולהוריהם. הכשרה והעסקה של אנשים חרדים במקצועות הטיפול ושילובם בשירותים המוענקים לקהילה החרדית מגבירים את זמינותו של שירות מקצועי ורגיש תרבות הזוכה לאמון הקהילה. הכשרה כזו מקובלת היום יותר מאשר בעבר.

נושא הקטינים בסיכון עולה לראש סדר היום של ההנהגה החרדית
פסיקה חשובה. הרב אלישיב זצ"ל [צילום: בוצ'צ'ו]

זכויות ילדים להשגחה, למזון, למדור (למקום מגורים) ולהשכלה הם נושאים המופיעים באופנים שונים בתלמוד ובספרי ההלכה במשך דורות רבים. עם זאת, העיסוק של המנהיגות הרוחנית בצורך להגן על קטינים מפני פגיעה בהם, התפתח עקב התמודדויות עם מעשים קשים שהתגלו בשנים האחרונות, שבהם הפוגעים והנפגעים היו בני הקהילה החרדית. הרבנים הבינו אט-אט כי אין הם יכולים לעצור את הפוגעים מלהמשיך ולפגוע רק באמצעות הטלת סנקציות קהילתיות מקומיות, היות שהפוגעים שהורחקו מילדים בקהילה אחת עברו להתגורר בקהילה אחרת, בארץ או בחו"ל, והמשיכו לפגוע בילדים בקהילה הקולטת. אותה קהילה קיבלה אותם על-פי מידת הכנסת אורחים מבלי לדעת שפוגע "המשול לנחש" מוכנס לקהילתם, והם נמצאים בבחינת "אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת" (יבמות קיב ע"ב). אילו ידעו שאותו אדם פגע בקטינים ולא נענש או טופל, ודאי שלא היו מכניסים אותו לקהילתם.

מהבחינה ההיסטורית, תהליך החבירה ההדרגתית של הציבור החרדי למי שיסייע בידם למצוא פתרונות להגנה על ילדים בסיכון גם במובן החוקי החל בראשית שנות התשעים, כשהחלו להופיע שאילתות הלכתיות שהופנו לרבנים ועוסקות ב"דין מוסר" לשלטונות, דהיינו האם אדם חרדי יכול ואף מחויב לדווח על חשש או על ידיעה הנוגעת לילד שנפגע מהתעללות בידי הורה, בן משפחה או מחנך. נוסף על כך גם החשש שגורמי הרווחה והטיפול המעורבים עלולים לטפל בקורבנות באופן שאינו מתאים לאורח החיים החרדי וכך ייגרם נזק חינוכי ורוחני וקושי של הקורבנות למצוא מחדש את מקומם בקהילה (שם).

בשנת 2004 התפרסמה חוברת שאלות ותשובות קונטרס לא תעמוד על דם רעך (קונטרס שערי הלכה, 2004). החוברת מחברת את סוגיות הטיפול בהגנה על קטינים בדרך חוקית למצווה מהתורה "לא תעמוד על דם רעך" (ויקרא י"ט, ט"ז). דהיינו המחויבות של כל אדם מישראל לסייע לחברו בעת סכנה במטרה לחלצו ממנה.

בחוברת זו כתב מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל תשובה על "הודעה לממשלה על התעללות בילדים". הרב כותב כי יש מצבים שבהם יש לשתף פעולה עם החוק ושירותי הרווחה, ולהתלונן על מי שפגע מינית או התעלל בילדים. זאת לצורך בריאותו הנפשית והחלמתו העתידית של הילד הנפגע, כדי למנוע המשך התעללות או פגיעה בילד עצמו או כדי למנוע התעללות או פגיעה בילדים אחרים העלולים להפוך קורבנות. הרב הוסיף בפסיקתו במפורש כי הפוגע מינית בילדים זקוק לטיפול פסיכולוגי, אחרת הוא עלול להמשיך ולפגוע בילדים אחרים. תשובה זו חשובה ביותר עקב מעמדו הרם של הרב אלישיב כפוסק הדור. פסיקתו הייתה אבן דרך והיא מציינת את השינוי החשוב שחל בקהילה החרדית בנוגע לילדים בסיכון. בפסיקתו הכיר גדול הדור בחוסר האפשרות לפתור את הבעיה במסגרת הטיפול והפיקוח בקהילה ואיפשר לקהילה החרדית לפנות לטיפול מקצועי (לייקח, מילר, עטיה ורגולנט-לוי, 2009).


תשובה נוספת המופיעה בחוברת זו היא של הרב משה הלברשטאם זצ"ל, חבר הבד"ץ של העדה החרדית וראש ועדת הרבנים של העיר ירושלים שליד שירותי הרווחה על "מסירה לשלטונות במי שמתעלל בילדיו". תשובתו של הרב היא שהפוגע בילדיו מכונה "איש רע מעללים", ומצווה למוסרו לטיפול השלטונות. תשובה אחרת של הרב קובעת שמכיוון שמצווה להציל את הנרדף מיד הרודף, הרי גם בניו ובנותיו יכולים לזכות במצווה זו ולמסור את אביהם לידי השלטונות ולעבור בכך לכאורה על מצוות כיבוד אב ואם (קונטרס שערי הלכה, 2004).

אין ספק שחל שינוי של ממש בכל הקשור ליחסה ולעמדותיה של החברה החרדית בכל הקשור לזיהוי, לאיתור ולטיפול ילדים נפגעי התעללות. להלן נתאר תהליך מעניין דומה שהתחולל בקרב הקהילה החרדית בעיר ניו-יורק, שם הופעל מהלך התערבות רגיש תרבות מצד הרשויות כלפי הקהילה החרדית שגרם למהפכה בשיתוף הפעולה בין רבני הקהילה החרדית, מטפלים, אנשי החוק ונפגעי ההתעללות (Vitello, 2009).

יחסי האמון גרמו למהפכה – הקהילה החרדית בניו-יורק
הפוגע - מחנך או רב [צילום אילוסטרציה: פלאש 90]

בשנת 2008 חלה עלייה של ממש במספר המעצרים ובמספר כתבי האישום שהוגשו נגד פוגעים מינית מהקהילה החרדית בעיר ניו-יורק (מ-2 ל-26). מדובר על מעצרים וכתבי אישום שהם תוצאת תלונות שהוגשו למשטרה ולמערכת החוק והתביעה העירונית ובעקבותיהם העידו ילדים ובגירים חרדים על פגיעות מיניות שנעשו בהם. אפשר לייחס את העלייה הזאת לתהליך ממושך של עשרים שנה שבו נבנו יחסי אמון בין מערכת התביעה העירונית לבין הרבנים ומנהיגי הקהילות.

המהפכה החלה מבפנים בסיוע הארגון "ניצולים לצדק", שייסדו אנשים מהקהילה החרדית שנפגעו מינית בילדותם. אנשי הארגון טענו כי מניעת החשיפה של "סוד" הפגיעות המיניות בקהילה היא המונעת מהמנהיגות להתמודד, והפוגעים ממשיכים לפגוע בילדים כבטרף קל. הם העלו לסדר היום הציבורי את העובדה כי פרשיות של פגיעה מינית בקטינים הושתקו וכי הפוגעים היו מחנכים ורבנים בקהילה.

בקהילה היו עוד שתי יוזמות חשובות שסייעו לקורבנות לקום ולחשוף את הסוד. האחת, תוכנית רדיו חרדית פופולרית, שהקדישה את התוכניות המשודרות בכל מוצאי שבת, מיולי 2008 למשך חצי שנה, לסיוע לקורבנות תקיפה מינית. הנפגעים הוזמנו להתקשר לתוכנית בעילום שם. התוכנית כונתה "המגפה", ומאות אנשים התקשרו. בעקבות תוכנית זו בלבד הוגשו עשר תביעות פליליות על תקיפה מינית. היוזמה השנייה הייתה של פרויקט "קול הצדק", שהיה יוזמת התביעה העירונית. זו ארגנה קבוצה של עובדים סוציאלים חרדים על-מנת שתאתר ותסייע לקורבנות תקיפה מינית לדווח ולקבל עזרה טיפולית. פרויקט "קול הצדק" גם סייע להכשיר צוותים של מסגרות חינוך ושל מרכזים קהילתיים שישוחחו עם ילדים על מוגנות ועל מניעת פגיעה מינית. לאמיתו של דבר, וכפי שגם מעידים רבנים מסוימים, היום מבינים בקהילה החרדית כי התמודדות עם סוגיית התעללות ופגיעה בילדים היא מעבר ליכולתה של הקהילה החרדית לבדה.

מייסד הארגון "ניצולים לצדק"2 בן הירש מייחס את המהפכה שהתרחשה בניו-יורק לתקשורת החרדית, הכתובה והאינטרנטית, למטפלים החרדים, לרבנים ולשינוי שהתרחש בקרב חברי הקהילה עצמם ביחס למודעות לפגיעות מיניות הקורות גם בחברה החרדית.

פעילות הקהילה החרדית למניעת פגיעה בילדים בישראל

דורון אגסי, "שלום בניך":
"החברה החרדית הבינה שהיא בבעיה, ושהכלים המסורתיים איבדו מיעילותם. התרשמותם מהגידול בפגיעות בילדים מבוססת על העלייה שחלה במספר הפניות של קורבנות פגיעה ל'קווים חמים' של מרכזי סיוע לקורבנות אונס, ועל העלייה במספר הפניות של פוגעים וקורבנות למטפלים חרדים"

ציון דרך חשוב נוסף למודעות הקהילתית לצורך במוגנות של ילדים בישראל עשה איש החינוך וסופר הילדים החרדי המוכר חיים ולדר. ולדר החל לכתוב לילדים ולפרסם ספרים מראשית שנות התשעים. בספריו נתן מקום נרחב לעולמו הרגשי של הילד החרדי באמצעות אירועים מחייו. ולדר ראה בתפקידו שליחות חינוכית להכשיר את הילדים להתמודדויות הרגשיות שהחיים מזמנים להם. ספריו זכו לתמיכת רבנים חשובים מזרמים שונים ביהדות החרדית. בסיפורו "להתרחק מזרים" מספר ילד על פגיעה שפגע בו אדם זר ועל ששמר על הפגיעה בסוד במשך זמן רב. הוא מתאר את הפגיעה הרגשית שחווה וכן את גילוי הסוד לאביו, שליווה אותו ועודד אותו בהגשת תלונה במשטרה (ולדר, 1992). סיפור נוסף שכתב ולדר הוא "אל תעמיס לי ביסלי", על ילדה שמתוך תושייה ניצלה מפגיעת זרים. גיבורת הסיפור משתפת את הקוראים בכללים שאמרו לה הוריה כיצד להישמר מזרים ובאופן זה מביאה למודעות הילדים הקוראים את הצורך להישמר מזרים (הנ"ל, 2009).

מאמצע שנות התשעים מפעילה עמותת "בת מלך" מקלט לנשים מוכות והוסטל לנערות מהקהילה החרדית. עמותת "בת מלך" הפיקה את הסרט "והשיב לב אבות", שנועד להעלות את המודעות לאלימות במשפחה בציבור החרדי ולתאר את דרכי הטיפול בתופעה. הסרט מספר על נער בגיל בר-מצווה הסובל מאלימות במשפחה ומתאר את התערבותם והתמודדותם של המורה, הרב והורי הילד עם מצבו והרגשותיו. הסרט נערך באופן מותאם לחברה החרדית, הופץ באלפי עותקים בקרב הציבור החרדי והעלה את המודעות לקיום התופעה של אלימות במשפחה במשפחות חרדיות ואת התמודדות הרבנים בהגנה על הקורבנות נפגעי האלימות.

התקדמות חשובה נוספת הושגה בעזרת עמותת "שלום בניך". העמותה נוסדה לפני כמה שנים מתוך חיבור ויחסי אמון בין המנהיגות הרבנית לאנשי מקצוע ובראשם העובד הסוציאלי דורון אגסי, במטרה לטפל בעברייני מין (קטינים ובגירים) מהקהילה החרדית.

אגסי אומר ש"החברה החרדית הבינה שהיא בבעיה, ושהכלים המסורתיים איבדו מיעילותם. התרשמותם מהגידול בפגיעות בילדים מבוססת על העלייה שחלה במספר הפניות של קורבנות פגיעה ל'קווים חמים' של מרכזי סיוע לקורבנות אונס, ועל העלייה במספר הפניות של פוגעים וקורבנות למטפלים חרדים" (רותם, 2006). עמותת "בת מלך" מפעילה קבוצות טיפול לטיפול בפוגעים קטינים ובגירים שלא חלה עליהם חובת דיווח למשטרה. הפתיחות לטיפול הקבוצתי, סבור אגסי, היא תוצאה של נגישות למטפלים שהחברה החרדית יכולה לסמוך עליהם.

בעיר החרדית מודיעין עילית מופעלת תוכנית "מוגנות" בשיתוף הקרן לילדים בסיכון של הביטוח הלאומי והתוכנית הלאומית לילדים בסיכון. זוהי תוכנית מניעתית המסייעת לילדים, להורים ולקהילה להגן על ילדים מפני פגיעה מינית. תוכנית זו מופעלת גם בערים ובשכונות חרדיות נוספות, בתמיכתם ובהסכמתם של רבנים.

במרס 2014 ערכו מכון חרוב ועמותת "מגן" סמינר בינלאומי בנושא: "התארגנויות קהילתיות יהודיות דתיות להגנה וטיפול בילדים". מטרת הסמינר הייתה לאפשר מפגש של ארגונים מן הארץ והעולם העוסקים בתחום של הגנת הילד ומתמודדים עם התופעה של פגיעה מינית בתוך הקהילה. במהלך הסמינר הוצגו תוכניות להתערבות בקהילה ופרויקטים נבחרים של הארגונים השונים בתחום, ונערך דיון בסוגיות שונות המעסיקות את הארגונים.

עצם השתתפותם של ארגונים אלה מעידה על העלייה הגדולה במודעות ראשי הקהילות החרדיות לקטינים נפגעי התעללות מינית בארץ ובעולם, להגנה, מניעה וטיפול בילדים. כמו-כן היא מלמדת על מתן הלגיטימציה להכשרת מטפלים בנושא ההגנה והטיפול בילדים שנפגעו מינית.

עבודה עם רבנים כסמכות רוחנית בקהילה

תיווך תרבותי הוא אחת הדרכים היעילות ביותר לגישור בין תרבויות רוב למיעוט. ליטמן ושור (Lightman & Shor, 2002) דנים בחשיבותם של עסקני ציבור (רבנים, אנשי חינוך ומועצות רבנים) בארץ ובחו"ל, ביצירת התרגום התרבותי החיוני לעבודה רגישת תרבות.

שותפות עם המנהיגות הרוחנית והקהילתית היא מודל טיפולי מרכזי בעבודה רגישת תרבות עם הקהילה החרדית בתחום שירותי האנוש. השותפות ממנפת את מרכזיותו של הרב לפתרון בעיות והתמודדות עם סוגיות חברתיות בסיוע אנשי מקצוע
. כדי להבין תהליך זה יש להכיר את תפקידי הרב השונים כפי שהם נתפסים בעיני הרבנים ובעיני הקהילה, ולבחון חיבורים אפשריים של רבנים ואנשי המקצוע.

יש הנוהגים לפנות לרב ולשאול "דעת תורה" על כל צעד ושעל, ויש השואלים ומבקשים "פסק" רק בפרשת דרכים ובדילמה גורלית. ההבחנה בין השואלים יותר ופחות נוגעת לאופי הקהילה ולנהוג במשפחה הגרעינית או במשפחה המורחבת. מכל מקום נוסף על העזרה הפרטנית-משפחתית, מכוון הרב ומשפיע גם בהנהגה הקהילתית, בשאלות הנוגעות לתופעות הרווחות בקהילה או קורות בחברה הרחבה ומשפיעות על חברי הקהילה החרדית. הרבנים נזקקים להתמודד עם שאלות חדשות בהתאם לאתגרים של החיים המודרניים ולהנחות את חברי הקהילה בהתמודדותם היום-יומית. חלק מההתמודדות של כל הרבנים, ובעיקר של גדולי הדור, היא כיצד להמשיך ולשמר את אורח החיים החרדי ואת הקהילות השונות מפני פירוק בגלל אורח החיים המודרני.

ארבעה דפוסי עבודה משותפת עם רבנים

בעניינים רוחניים וארציים רבים הרב יכול למלא את תפקיד שומר הסף או משגיח הכשרות, דהיינו העומד על המשמר שלא ייכנסו תוכניות או תכנים הנוגדים את השקפת העולם ואורח החיים החרדי. לעתים הבעיות הן מורכבות, והפתרונות עשויים להיות לא שגרתיים, אך הרב יוודא שהם "כשרים". לעתים הרב מגשר בין אנשי המקצוע לבין המשפחות, בעיקר כשיש קשיים ביצירת יחסי אמון ושיתוף פעולה בין הפונים לבין נותני השירות. לעתים הרב הוא המתרגם התרבותי, המסביר ומפרש עבור אנשי המקצוע התבטאויות והתנהגויות של הלקוחות בהקשר התרבותי. במצבי קיצון משמש הרב גורם המגבה פנייה לסיוע לבית המשפט לצורך עיגון חוקי של תוכנית הטיפול.

ארבע פונקציות אלה בתפקיד הרב מאפשרות ללקוחות החרדים להיעזר בטיפול ובתוכניות שמציע אגף הרווחה.

נוסף על כך, מזה למעלה משני עשורים התפתחו בשירותי הרווחה, הפועלים ברשויות החרדיות, מודלים שונים לשותפויות ברמות שיתוף שונות עם רבני הקהילות.

להלן ארבעה מודלים אפשריים שבהם מעמדו ומיקומו של הרב בקהילה הם גורמים המתווים את הדרך שבה אפשר להיעזר בו בשירות חברתי רגיש תרבות בקהילה החרדית.

המודלים מתבססים הן על תפיסת חברי הקהילה את תפקיד הרב והן על תפיסת הרב את תפקידו בהתחשב בהיררכיה מקובלת של המנהיגות הרוחנית היום.

מודל 1: רב פוסק


הרב הפוסק הוא רב חשוב ומוכר כאחד מפוסקי הדור. הרב הפוסק מקבל בקשה מרב הקהילה, רב המשפחה או איש מקצוע לאשר תוכנית טיפול לא שגרתית, או בשאלה תקדימית ועקרונית, לשם סיוע חברתי בקהילה.

מודל 2: רב קהילה או רב המשפחה

רב הקהילה או רב המשפחה, בידיעת המשפחה או בלעדיה, מקבל פנייה מהמחלקה לשירותים חברתיים לצורך התייעצות במצבים שבהם יש קושי בהשגת שיתוף פעולה של המשפחה, או מתוך מגמה לתת "הכשר" או אישור רבני להפעלת פרויקט או תוכנית ברמה הקהילתית. תוצאת ההתייעצות היא תוכנית אופרטיבית משולבת של הרב ואיש המקצוע, ושני הצדדים מקבלים אחריות לחלקים בביצוע התוכנית.

מודל 3: ועדת רבנים

ועדת רבנים המתכנסת אחת לתקופה כדי לדון בנושאים משפחתיים מסוימים (אלימות במשפחה, ילדים בסיכון וכד'). לדיון מוזמנים גם המשפחה וגם אנשי המקצוע. הרבנים יכולים להזמין עוד בעלי עניין על-מנת לקבל מידע החסר להם. לפורום יש מזכיר, רב יועץ המסייע לוועדה גם מבחינה טכנית. הרבנים קובעים תוכנית פעולה הנראית להם, ואם המשפחה משתפת פעולה עם תוכנית ועדת הרבנים, תוכנית זו משמשת חלופה לפנייה לבית המשפט.

הפורום מתכנס עם גורמי הרווחה או בלעדיהם. יש מקומות שבהם הפורום עצמאי ונעזר באנשי מקצוע במידת הצורך, ויש מקומות שבהם מערכות הרווחה הן המקימות את הוועדה לצורך סיוע לעבודת העובדים הסוציאלים לחוק הנוער. משפחות ואנשי מקצוע פונים לוועדה לשם סיוע ופתרון בעיות. במחלקות הרווחה ישנו איש צוות בכיר המגשר בין הוועדה למחלקה. מודל זה מיושם בבני ברק ובירושלים במחלקות לשירותים חברתיים.

מודל 4: רב יועץ בוועדת החלטה או בצוות היגוי

רב יועץ הוא נציג של רב הקהילה או רב העיר. הרב היועץ המשתתף כחבר מן המניין בוועדת החלטה, או שהוא משתתף קבוע בוועדות היגוי במחלקת הרווחה, בדרך כלל סביב נושא הנוער, ילדים בסיכון ואלימות במשפחה. חוות דעתו של הרב היועץ משפיעה גם על תוכנית הטיפול ועל הפרויקטים הקהילתיים המופעלים במחלקה.

הרב משמש גורם ה"מכשיר" את עבודת הוועדה ומוודא שתוצאותיה אכן תואמות את רוח הקהילה ועונות על הדרישות ההלכתיות המקובלות בה. הרב משמש כאמור מגשר בין השירות לקהילה. עבור אנשי המקצוע הרב משמש מתרגם תרבות. מודל זה מופעל בהצלחה שנים רבות באגף הרווחה במודיעין עילית.

במבט מסכם: סוגיות ודילמות בעבודה עם רבנים

לנוכח מורכבות העבודה רגישת התרבות אל מול הקהילה החרדית וביסוס האמון ושיתוף הפעולה עם אנשי הטיפול המתאימים, עולות השאלות הבאות:

  • האם נכון להתייעץ עם הרבנים מתוך גישה שוויונית? האם לאפשר לרבנים להוביל תהליכים בלי לאבד מהסמכות המקצועית של אנשי המקצוע?

  • כיצד להתמודד עם קונפליקטים בין ההיבט ההלכתי להיבט המקצועי והחוקי?

  • כיצד יש לראות את סוגיית האתיקה המקצועית והמחויבות לשמירה על חיסיון וסודיות?

  • מהי המחויבות כלפי הלקוח או המשפחה במצבי קונפליקט והתנגשות עם האינטרסים של הקהילה?

  • אם נעבוד עם רבנים ממגזר אחד, האם אנו עלולים להפסיד שיתוף פעולה עם רבנים ממגזר אחר?

כאמור שותפות היא עניין מורכב, ויש להבנות אותה ברגישות לתועלת כל השותפים כדי שיפיקו תועלת ממנה.

לסיום חלק זה נביא מעשה שהביא לידיעתנו רב קהילה הקשור לעבודת גורמי הרווחה. מדובר בנערה שהוצאה מהבית בצו חרום באמצעות עובד סוציאלי לחוק הנוער, בעקבות דיווח של הרב לרשויות הרווחה. הנערה סיפרה בבית הספר שאינה רוצה לחזור הביתה בגלל שאביה מכה אותה קשות במשך שנים. בצר לו פנה האב לרב והתלונן כי אין לשתף פעולה עם גורמי הרווחה שהוציאו את בתו מהבית. לדעתו צריך היה לפנות ולהתייעץ עם גדולי התורה ולסייע לבתו באופן זה. תשובתו של הרב הייתה: "ולפני שכמעט הכית את בתך למוות, האם הלכת להתייעץ עם אותם גדולי תורה?".

בסיפור זה מודגמת שותפות טובה בין רבנים לבין גורמי הרווחה לתועלת כל השותפים. שותפות זו היא תוצאה של יחסי אמון שנוצרו לאחר עבודה משותפת ורבת-שנים.

הניסיון מוכיח כי על-אף המורכבות בעבודה המשותפת של אנשי המקצוע והרבנים יש סינרגיה המביאה לידי הגברת ההגנה על קטינים בקהילה החרדית. הבנו כי המפתח הפותח את הדלת לקהילה החרדית בבואנו לאתר את הילדים בסיכון ולטפל בהם ובהוריהם נמצא אצל המנהיגות הרוחנית. החתירה של אנשי המקצוע לשותפות זו היא הכרחית ואי-אפשר בלעדיה. אחיזה משותפת עם הרבנים במפתח זה מובילה לתוצאות שהן בבחינת "פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם" (ספר הזוהר, פרשת אמור, קכט).

מקורות

בילו, י' וויצטום, א' (1994). רגישות תרבותית בטיפול: קווי הנחיה לעבודה עם מטופלים חרדיים. חלק א. שיחות, ה, 198–114.

ולדר, ח' (1992) ילדים מספרים על עצמם 1. בני ברק: הוצאת ספרייתי.

ולדר, ח' (2009) ילדים כותבים על עצמם 2 - זה קרה באמת. בני ברק: הוצאת חיים ולדר.

כהנא, ב' (אוקטובר 2009). עולם חרד. נקודה, עמ' 42–47.

מילר, מ', עטיה, י', רגולנט-לוי, ר' ולייקח, א' (2009). המקרה של "הפיגוע" מקרה מכונן בנכונות של תושבים ורבנים בעיר חרדית להתמודד אחרת עם הטיפול בפגיעה המינית בילדים. עט השדה, 3, 49–44.

הרב צבי גרטנר (תשס"ד). בעניין דיווח לרשויות במקרים של התעללות בילדים. קונטרס שערי הלכה: קונטרס לא תעמוד על דם רעך.

רותם, ת' (2006, 6 ביולי). במקום מכות ממשמרות הצניעות. הארץ. מתוך [קישור] (אוחזר בינואר 2010).

Lightman, E. S. & Shor, R. (2002). Askanim: Informal Helpers and cultural Brokers as a Bridge to Secular Helper. Families in Society. 83(3), 315–324.

NASW (2001). National Association of Social Workers. NASW Standards for Cultural Competence in Social Work Practice. from Http://Www.Socialworkers.Org/Practice/Standards/Naswculturalstandards.Pdf (Retrieved January, 2015).

Vitello, P. (October, 2009). Orthodox Jews Rely More on Sex Abuse Prosecution. The New York Times, N.Y. Region. from [קישור] (Retrieved December 15, 2009).

הערות

1. בשנת 2013 ערך מכון חרוב שני קורסים להכשרת מטפלים ומטפלות מהקהילה החרדית בנושא התעללות מינית בילדים. קורס אחד לנשים וקורס שני לגברים. בכל תוכנית היו מפגשים שבהם ניתנו הרצאות פרונטליות ומפגשי הדרכה קבוצתיים. מדובר בעשרים מפגשים של יום לימודים מלא. בקורסים אלה השתתפו עד סוף 2013 כ-155 מטפלות ומטפלים.

קורס נוסף נערך בשיתוף עם ארגון "יד רחל", העובד עם האוכלוסייה החרדית במסגרות של מרכזי הורים-ילדים ומועדוניות, ובו השתתפו 23 מטפלות ומטפלים.

2. [קישור].

פורסם במקור: נקודת מפגש - עיתון לקהילה המקצועית העוסקת בילדים נפגעי התעללות והזנחה (גיליון 8, טבת תשע"ה, ינואר 2015)
מיקי מילר היא עובדת סוציאלית לחוק הנוער, מנהלת אגף הרווחה בעיריית מודיעין עילית.

אסתי הומינר היא עובדת סוציאלית לסדרי דין, סגנית מנהלת אגף הרווחה בעיריית מודיעין עילית.
תאריך:  12/05/2015   |   עודכן:  12/05/2015
מיקי מילר, אסתי הומינר
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
בשנת 1999 הבחינו תושבי ניו-יורק בעורבים שנופלים מהשמיים. במקביל, מחלה נוירולוגית מסתורית התגלתה בקרב קשישים בעיר. לאחר חקירה נרחבת, התגלה שמקור הווירוס הוא בעופות, שללא מגנון עצירה מסודר מצד רשויות הבריאות התרחב והדביק גם בני אדם ואף עופות פלמינגו וציפורים אקזוטיות אחרות בגני חיות. עד שהתגלה הקשר בין האירועים, הווירוס גבה את חייהם של כ-1,550 בני אדם. אילו היה שיתוף פעולה בין ארגוני בריאות הציבור לבין השירותים הווטרינריים, ייתכן שהיה ניתן לצמצם את ממדי האסון.
11/05/2015  |  ליהי ברק  |   כתבות
ארכיון צה"ל התיר לפרסום (יום ב', 11.5.15) כמה מסמכים הנוגעים לפרשת "העסק הביש" - מי נתן את ההוראה לקבוצת יהודים לבצע פעולות חבלה כושלות במצרים. המסמך המרכזי שפורסם הוא שיחה בין שר הביטחון דאז פנחס לבון, לבין ראש אגף מודיעין בצה"ל דאז, אל"ם בנימין ג'יבלי, שניהם הלכו לעולמם. בשיחה הסודית, האשים כל אחד את זולתו במתן ההוראה לפעולה, שנכשלה והביאה לאחר מכן למותם של שלושה יהודים, אחד מהם קצין צה"ל.
11/05/2015  |  אלעזר לוין  |   כתבות
"נראה לי שאני מדוכא," אמרתי בקול נכאים.
11/05/2015  |  ד"ר רועי צזנה  |   כתבות
בלילה שבין 7 ל-8 ביולי 2014, יצא לדרכו מבצע צוק איתן. המבצע החל לאחר תקופה רוויית מתח, מחטיפת שלושת הנערים ורציחתם ועד ירי רקטות הולך וגובר מרצועת עזה לעבר ישראל. במהלך המבצע נורו אלפי רקטות לעבר ישראל, שהתמודדה במקביל עם ניסיונות חדירה של מחבלים חמושים לשטחה. ישראל נלחמה באמצעות כוחות מהאוויר ומהקרקע וספגה הרוגים ופצועים רבים.
11/05/2015  |  ירדן יצחקי  |   כתבות
ליקויים אסתטיים בעיניים יכולים להיות מולדים או להיגרם כתוצאה מתאונה או ממחלה עינית. עיוותים אסתטיים בעיניים מסוג זה, גורמים לחוסר ביטחון ולקשיים חברתיים ורגשיים. לעיתים קיים ליקוי משולב, גם ליקוי בראייה וגם ליקוי אסתטי.
11/05/2015  |  גונן עומר  |   כתבות
"כשאימא עצובה"  /  ישראלה דנינו
זיכרון לא כוזב  /  עו"ד תמר פרוש
ילדים שומרי סוד  /  איילת רוזנטל
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אורי מילשטיין
אורי מילשטיין
חיקוי כושל של צה"ל את צבאה של גרמניה הנאצית; רב-אלוף חיים לסקוב ואלוף ישראל טל - אבות השריון של צה"ל; מיתוסים על מהלכי השריון של צה"ל במלחמות; השפעה שלילית של צה"ל, האנטי-אינטלקטוא...
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il