בוז'י הרצוג יודע בסתר ליבו את מיגבלותיו ואת חוסר יכולותיו למלא את התפקיד הקשה של ראש ממשלת ישראל, אך העדיף להתעלם מהאמת ולהשתעשע באשליות כי אחרים חושבים עליו כמתאים ומאמינים בו כמועמד להחליף את ראש ממשלת ישראל.
בדיעבד יכול הרצוג להכות על חטא על כך שמתוך חולשת אופיו העניק את עצמו לטובת שונאי נתניהו כדי שישתמשו בו, בתקווה שהבוחרים יאכלו את הדיסה הזאת ויחליפו אותו בבחירות במקום נתניהו.
רבים טובים הרימו גבה כאשר נצמד ל
ציפי לבני שאיבדה ללא בושה את קדימה וגם '
התנועה' התפרקה לה, וחתם על רוטציה עם האישה הבלתי פופולרית שקנתה את "תפארתה" בשנאתה לנתניהו, ואף שיקרה בהטילה בו את האשם בכשלון המו"מ שניהלה עם הפלשתינים כשרה בבמשלתו לפני שפוטרה על ידו.
בתוכנית "האומה", כשנשאלה על-ידי המנחה
ליאור שליין, מדוע הפלשתינים לא נעתרו להפצרותיה במו"מ שניהלה עם סאיב עריקאת, ענתה כהרף עין וגילתה: "כי הם אידיוטים"! ואין צורך להזכיר את יהירותה ושחצנותה ובשפתה הנלוזה בה השתמשה באותה תוכנית: "ביחד נוריד את הזבל", והוסיפה בקללה ערבית בזויה: "כ-ס א-ק".
מתן עצות
אחרי כל זה כל כך ברור מדוע בוז'י ניתלה על כתפיה של ציפי ואף העניק לה רוטציה, בתקווה ששנאתה לנתניהו וקנאתה בו יעזרו לו להמריא ולנצח בבחירות. השפעתה עליו הייתה מכרעת גם בביטויים האריסטוקרטיים שיצאו מפיו: "ביבי הפסיכי" ו"שיזדיין". "אני במשבר, אינכם מבינים?" - ציטטות מפיו בסרט של
ענת גורן. לידו ישבו היחצ"נים, חלקם מעוצבנים וחלקם עסוקים במתן עצות, ולא נותר להם אלא להכות על חטא בכשלונם שהוא שווה ערך לכשלון המועמד שלהם.
מדהימה העובדה שפרשני התקשורת התעלמו שמאחורי הקלעים בסיפור הבחירות הללו פעלה באינטנסיביות גם המפלגה הדמוקרטית של מימשל ארה"ב, בנוסף לפעילותו של
שמעון פרס שהאיץ בבוחרים להצביע בעד הרצוג, חוץ מאלה שהופיעו בסרט הזה בערוץ 10.
שנאת מימשל אובמה לנתניהו תשמש חומר לדורות של פסיכולוגים שיחקרו וינמקו איך שנאה יוקדת שמהולה בקנאה עמדו מאחורי המעורבות של אובמה/קרי במדיניות ישראל ובמערכת הבחירות הפנימית. בהפגנתיות נישקו והיללו את ציפי "המדינאית הדגולה" למען יראה נתניהו שנוא נפשם ויבין שהבית הלבן/שחור החליט למחוק אותו ולהמליך במקומו את הרצוג בתמיכתה של ציפי שהפגינה את השתוקקותה למלא אחר הוראותיהם. ("יש לי מהלכים בעולם" התפארה)
הילרי קלינטון, בהיותה שרת החוץ של מימשל אובמה תרמה אף היא למדיניות הבוס: לכבוד יום האישה ה-100 דאגה להכניס ל'ניוז וויק' במרס 2012 את שמה של ציפי לבני, אז יו"ר קדימה וראש האופוזיציה, לרשימת 150 הנשים המשפיעות בעולם. וואוו!!!
רצון הבוחר
נותר רק לתהות איך עלתה ציפי למדרגה גבוהה כל כך בתקשורת, למרות שאין לה ולא היו לה קבלות להצלחה בתפקיד אליו ייחלה, פרט לכשלונות מוכחים בדרכה. מן הסתם, גם היא "קראה מה שכתבו עליה בעתון ולא ידעה (או האמינה) שהיא כזאת" ובהסתערותה בדלת האחורית על מפלגת המחנ"צ (לשעבר:העבודה/המערך/מפא"י), הוכיחה את דרכה הפתלתלה והמכוערת במרוץ שלה לצמרת.
תוצאות הבחירות הבהירו חד-משמעית את רצון הבוחר ועדיף היה שראשי המחנ"צ יחדלו מהשמצותיהם ויתחילו למלא את תפקיד האופוזיציה בשפה נקיה וללא השמצות כמו: "קרקס נתניהו" ו"חולץ פקקים" וכל מיני "הברקות" מהסוג הזה שמעוררות דחייה באוזני הציבור.
