כולנו רואים, מקשיבים ומתעדים את משבר הפליטים באירופה.
אתם מצפים שאני אגיד לכם שיהודים שחוו את הפליטות, צריכים לנהוג אחרת? - אין סיכוי כזה. למה? בשל התובנות, המסקנות וההיסקים החשובים שעולים מהתהליך המפחיד הזה:
1. כי אירופה לא נמצאת במצב במלחמה עם סוריה. כי דאעש ואירן לא הצהירו שמשאת נפשם להשמיד את הישות האירופית, והחיזבאללה לא יושב להם כחטוטרת בגבול הצפוני וכו' ...
אמנם נכון, שיש מוסלמים ותיקים ופליטים במדינות אירופה מזמן מוקדם יותר, שנקלטו בארצות האירופיות ורוצים להנהיג שם מדינה על-פי חוקי השריעה, אבל 'בגדול', טרם הוכרזה מלחמת דת (או אחרת) על התרבות האירופית המערבית.
למה לא לרחם עליהם/עליהן? - כי משם התנהל ומתנהלת התעמולה הכי אלימה כלפי מדינת ישראל, ומשם זורם הכסף במיליונים!!! הכסף שמיועד לפגוע בנו, בחרמות, בדרכים משפטיות ובפיגועי טירור.
הם יודעים זאת, וממשלותיהם הסכימו לפעילות הזאת הסכמה שבשתיקה. לכן, אני לא ארחם עליהם ולא אנסה להציע להם פתרונות בתחומי מדינת ישראל.
למה?
2. כי הם גירשו אותנו ועתה הם עומדים לקבל "טובים מאתנו". וכנראה שמגיע להם "טובים מאתנו". מגיע להם לאכלס בתוכם את אלה שהם תמכו בהם כל השנים במעש, בשתיקה ובאמצעים מגוונים בפעילותם נגדנו.
אומר במילים פשוטות של אישה שאינה דיפלומטית: מגיע להם. "שייהנו".
3. הם הטיפו לנו במשך שנים על זכויות האדם. ישראל קיבלה הכי הרבה גינויים באו"מ ובכל אתר, מכל מדינות העולם גם יחד.
בסוריה נהרגו קרוב ל 1/4 מיליון בני אדם, כמעט לא נגעו בה, ואני לא מזכירה את כל הרציחות ההמוניות ברחבי העולם הדיקטטורי והנאור, אבל עובדה היא, כי כולם התעסקו בנו ואיתנו ודשו אותנו בברזל ובחרב לשונם, על כל פצוע עזתי שנפגע בשל פעולת נגד שלנו.
אני חושבת שעתה, יש להם הזדמנות חד-פעמית, חד-דורית, להוכיח לעולם איך מיישמים את זכויות האדם. איך לא מקיימים מצור (רק סתם מתחילים לגלגל את גלילי חוטי התיל על גבולות ישנים ומייצרים מחדש גבולות ומחסומים שאינם עבירים), איך נותנים לפליטים זכויות אזרח, מאפשרים להם לגור כרצונם, לנוע כרצונם, לעבוד כרצונם, ובהמשך, אף להצביע כרצונם. זה מה שהם הטיפו לנו שעלינו לעשות כל השנים. זה מה שהם תבעו מאתנו לעשות אפילו במחיר "הצפה" אנושית.
הגיע זמן לראות אותם מיישמים את תמצית הרעיונות הנפלאים האלה, שהם תמצית נשמתה של הדמוקרטיה. אפילו (!)
אהרן ברק כתב על זה הרבה מאמרים ופסקי דין.
4. משם יצאו הרעיונות הליברליים של "מדינת כל אזרחיה". מן הדין שעתה, כשאזרחים ממוצאים שונים ומחברות שונות, מיבשות שונות, מתדפקים על דלתותיה של אירופה, עתה זה הזמן לבדוק איך הם מיישמים את הרעיונות האלטרואיסטיים האלה במלוא הרצינות והכנות.
5. 'אמש' (בעבר כל כך קרוב, שאפילו הזיכרון האירופי הקצר לא יכול להתכחש לו), הם חתמו הסכם מופלא עם אירן. הגיע זמן לנסות לבקש מהשותפה החדשה, שאמורה לקבל עתודות הון בלתי נתפשות, לעשות משהו למען אחיה לדם, לדת ולשנאה. הגיע זמן לתבוע זאת גם מהמדינות המוסלמיות השכנות, שלא מפריד בינן לבין הפליטים לא ים, ולא גבול תרבותי. הגיע הזמן לדרוש מהן - ממש כך! - שיקלטו גם הן את אחיהם סחופי הסבל וקורבנות האדם והדם.
6. הגיע זמן למחשבה שניה: אולי זה לא כל כך נורא, לא רק לא לקבל את פליטות העבודה כדבר מובן מאליו, אלא גם לדאוג לתושבים המסכנים שלנו בדרום העיר ובשכונת התקווה.
איני צמאת דם ואיני מבקשת להסב סבל לאנשים אחרים. אני רק יודעת בתום לבי, שכאשר עומדת שאלת קיום, קיום של ממש, ועלינו לבחור בין עמנו לבין הזרים שהגיעו אלינו באקראי (כי הבדואים בסיני והמצרים במצרים לא רצו בהם בדרכם אלינו), אני בוחרת בלי היסוס בעמי ובזכותו לקיום על אדמתו - כרצונו.
לנוכח כל אלה, יש לי הצעה שתזעזע את החסודים שבינינו, אבל אין לי היסוס לומר אותה: אני חושבת שבימים אלה, לנוכח ההתרחשויות מעוררות החמלה, הזעם והכאב שחלות מול עינינו, דווקא אנו כיהודים, צריכים לשבת על הגדר, לראות כיצד העמים הנאורים - שסגרו בפנינו במשך שנים גבולות, שפרעו בנו, שעמדו מנגד כשנלחמנו על על חיינו, שהטיפו לנו במשך 100 שנות ציונות איך עלינו לנהוג - כיצד הם נוהגים, מטפלים ופותרים בעיה דומה.
כן. עלינו צפות, לבדוק, ללמוד ואולי גם ליישם. רק לשבת על הגדר ולהתבונן היטב.
וכן, לא לעשות כלום. כלום.
