"אני חושב שהדם טפטף מהלהב"

בעידן שלנו כולם רוצים תמיד קודם כל את השורה התחתונה - אז הנה היא: רומן זדורוב רצח את תאיר ראדה ז"ל. את ההוכחה תמצאו בהמשך, ואפשר כמובן גם לקרוא את פסק הדין כולו.

אבל לפני כן, אני מבקש להסיט את הדיון לנקודה שבעיני היא הרבה יותר חשובה (כי בעיני, לאור מובהקות אשמתו של זדורוב, המשך ההתעסקות בה היא בזבוז של זמן). אחרי שקראתי את פסק הדין ועברתי על חלק מחומרי החקירה, מבחינתי הדבר החשוב והמטריד בכלל נמצא במקום אחר בחקירה.

גיליתי, שאדם חף מפשע עלול למצוא את עצמו באזיקים ובתאי מעצר למרות שחפותו ברורה כשמש. ולא - לא מדובר ברומן זדורוב. דובר באנשים שהם באמת חפים מפשע: לפני שעצרו את הרוצח, נעצרו שני אנשים אחרים באשמת רצח תאיר ראדה.


אחד היה בעפולה, אחד בטבריה


האחד היה איש נורמטיבי, גנן בית הספר. הוא נעצר בגלל שפסיכולוגית שהייתה בחדר המורים חשבה בטעות שהוא זה רומן (הם אכן דומים חיצונית) והפנתה את החוקרים להתנהגות מוזרה שלו בחדר המורים לאחר הרצח. מובן שמי שהתנהג מוזר בחדר המורים לאחר הרצח הוא זדורוב, אבל הגנן היה עצור ואזוק - וכל זאת למרות שידע להוכיח שהוא היה בעפולה אותו זמן.

אדם נוסף נעצר למספר ימים למרות שהיה בטבריה באותו זמן. למרות תחנוניו לחוקר מולו, שיסע ביחד איתו לטבריה וייווכח באליבי שלו, החוקר ממאן לעשות זאת והאיש פשוט נרקב בתא מעצר ומובא שוב ושוב לחקירות.

קול הצעקה צריך לקום דווקא אל מול הפאניקה שאחזה במשטרה באותם ימים והביאה להתנהלות רומסת, שאיננה מתחשבת בחזקת החפות. החומרה אינה בעצם המעצרים, אלא בעובדה שמרגע שאותו חשוד מודיע שיש לו אליבי, שהבדיקה שלו אורכת לכל היותר שעה - זהו הזמן המקסימלי שהעצור צריך להיות במעצר. גם שבוע בתא מעצר (וראיתי כאלו מבפנים במסגרת תפקידי) הוא חוויה נוראית, שלא תישכח לעולם.

הדברים לא נאמרים כביקורת על המשטרה, הפרקליטות או בית המשפט. הדברים מיועדים להיות חומר מחשבה לנו, לציבור כולו, כיצד עלינו להיבהל מהאפשרות שחירותו של אדם חף מפשע תיגזל ממנו ולו לשעה. לכל הפחות, בואו נעריך את העובדה שאנחנו בני חורין ונזכור לקיים את ייעודנו כל עוד אנחנו יכולים.


"זה תיק כבד מאוד"


ועכשיו לחלק שכולם מדברים עליו (ובואו נודה על האמת שבגללו נכנסתם לכאן): מדוע כתבתי שזדורוב אשם. הוא אשם, לא רק בגלל שבמקרה זרק את המכנסיים שלבש ביום הרצח יומיים לאחר מכן, לא רק בגלל שהיה לו אוסף סכינים, לא רק בגלל שגלש באתרי פורנו קטינות וסנאף, לא רק בגלל שהיה בעל ידע מובהק כיצד להרוג אדם בחיתוך צוואר, ולא רק בגלל שידע לספר לאישתו שילדה נפגעה "בשירותים מאסלה" עוד לפני שהמידע יצא לציבור. זדורוב אשם מעל הכל משום שהוא הודה בכך - ולא בפני חוקרים, אלא למדובב שישב איתו בתאו. הנה הקטעים הרלוונטיים: זדורוב הוא ר"ז, המדובב הוא מ'.

שימו לב שכל מה שאומר כאן זדורוב נאמר בלחש, כשמדי פעם הוא מרים את הקול (כתוב בסוגריים כשהוא עושה זאת) כי הוא בטוח שיש הקלטות בחדר (אך הוא אינו יודע שיש הקלטות גם על המדובב שקולטות גם את הלחישות שלו).

מ: אתה בטוח שאם היית הולך בכיוון פסיכיאטרי אז לא היית מפסיד?

ר.ז: זה לא בטוח. במאה אחוז. אני נתתי להם לבלוע את זה.

מ: אתה תחמן! (צוחקים)

ר.ז: אני אמרתי לך, זה תיק כבד מאוד.

מ: בטח! רצח! מה אני אמרתי לך?

ר.ז: זה תיק כבד מאוד. במידה ויצליחו להוכיח את חפותי אני אשמח מאוד. אני יודע שלא עשיתי את זה (בקול רם).

מ: בטח, בטח... אני חששתי שאם תספר להם על זה אז הם ישר
יגידו: ברוך השם, עכשיו לפחות יש לנו משהו. ואני הבנתי כבר מזמן, מה עשית... אם היית עושה את זה.

ר.ז: זה היה טוב. אני פשוט הבאתי לידיעתם שכן יכולתי לעשות דבר כזה. גם אני בן אדם! אני לא רצחתי! אני נקי! (בקול רם)

מ: אני יודע. מה שאמרת לי שהיית במצב לא שפוי, אני יודע שזה חארטה.

ר.ז: נכון.

מ: מה שאמרת לי עכשיו זה שטויות. אני ידעתי את זה מזמן.


"זרקתי אותם לפח"


ובהמשך:

מ: תתפלל לאלוהים שלא ימצאו מכנסיים...

ר.ז: (לוחש בשקט - לא ברור) הם לא ימצאו כלום.

מ: אתה חמור שזרקת לפח זבל.

ר.ז: מכנס. לא ימצאו אותו, מפני שזרקתי אותם לשקית ואחר כך שוב לשקית.

מ: תראה. תחזיק מעמד. מה אגיד לך.

ר.ז: (בקול רם) אני יודע שאני לא אשם ואנסה להוכיח את זה.

מ: אל תתחכם.

ר.ז: אני אנסה להוכיח את זה (בקול רם). אני עשיתי טעות. לא היו עדים. בזה אני בטוח. אני עשיתי טעות שלא ניקיתי דם בשירותי בנים. טיפות דם לא ניקיתי וזאת הטעות שלי. מה יהיה הלאה אני לא יודע.

מ: איפה זה היה? למעלה?

ר.ז: לא, למטה.

מ: אולי ראה אותך איזה מורה? אולי מישהו אחר?

ר.ז: לא חושב. אני חושב בגלל הדם בכל זאת. זה טפטף מהידיים שלי.

מ: מה, היית ללא כפפות? תראה. מתי שעבדת? מתי שעבדת?

ר.ז: הם היו נקיות, הידיים.

מ: ומה עם הסכין?

ר.ז: אני חושב שטפטף מהלהב.

מ: איך אתה יודע שאין דם ומעבדה לא עלתה על זה?

ר.ז: זה להב. לא להב הזה. ניתן להחליף אותם. את הלהב שטפתי וזרקתי.

מ: ופלסטיק?

ר.ז: דם היה רק על הלהב. אני הוצאתי.

מ: וזרקתי.

ר.ז: וזרקתי.

מ: ופלסטיק.

ר.ז: לא היה.

מ: הוצאת רק טפט?

ר.ז: ולא היה עליו כלום אלא רק על הלהב... אחרי זה שטפתי את הלהב, ניגבתי...

מ: איפה? באותו מקום? בשירותי בנות?

ר.ז: לא. ירדתי ולכן טיפות דם טפטפו שם מהסכין.

מ: גם שם נפלו? בשירותי נשים?

ר.ז: גברים או.

מ: גברים.


"אני מפחד בגלל זה"


ובהמשך:

ר.ז: אני רק עשיתי טעות אחת, שלא ניגבתי טיפות דם בשירותי בנים, טעות שלי (לוחש לאוזנו).

מ: שם, כן?

ר.ז: אם הם יקחו.

מ: אצלך היה דם כאן (מצביע על כפות ידיים של עצמו), אמרת על אצבעות.

ר.ז: מספר טיפות קטנות.

מ: באותו מקום? או שירדת?

זדורוב מצביע עם אצבע למטה.

מ: ירדת ישר עם הדם ועם סכין? וישר שטפת?

ר.ז: והטיפה הזאת נפלה מהסכין על הרצפה.

מ: טפטפה, בשירותי בנים?

ר.ז: זה ראיתי אחר כך. אחר כך הבחנתי בדם.

מ: הבחנת בדם? הדם הזה היה בשירותי בנים? הרבה דם?

ר.ז: רק שלוש-ארבע טיפות סך הכל.

מ: טיפש, טיפש גמור.

ר.ז: אחרי זה שהבחנתי.

מ: אתה מפגר.

ר.ז: אני מפחד בגלל זה.