כמעט כל מי ש"זכה" לטיפול אגף שיקום נכים יודע שהמושג "שיקום" הוא לא בדיוק בראש מעייניהם של אלה שאמורים לשקם. עושה רושם לכאורה, שלפחות את חלקם כל מה שמעניין זה לא שיקום ורווחת הנכה, כביכול חיסכון בכסף ושמירה על זכויותיהם האישיות (ראו דוח משרד האוצר משנת 2005 על ההטבות השונות ומשונות שקיבלו אנשי משרד הביטחון כולל אגף שיקום נכים: הטבות שכר ואחרות "שאין להם אח ורע במשרדי הממשלה". אותו סכום בדיוק שגזלו מהבריאות של נכי צה"ל ב-2004, רמז: 103 מיליון ש"ח!).
רק טיפש יכול לחשוב שנושא השיקום אינו החשוב ביותר באיכות חייו של נכה או מוגבל כל שהוא, אז מדוע אין ממש שיקום? שאלה מעולה... וכמו שחכמים אומרים: חפש את הכסף...
לדעתי, אם באמת גוף מוסמך, אחראי ובלתי תלוי יחקור בנושא ה"חיסכון בכסף", יגיע מהר מאוד למסקנה הפוכה לחלוטין. לא זאת בלבד שאין חיסכון בכסף, יש לכאורה בזבוז עצום שהמרוויחים הם לא הנכים.
אז בואו נחשוב מה זה באמת "שיקום", בגוגל מצאתי מספר קישורים לבחירתכם. אבל אני מבקש ממי ששפר מזלו ואינו נכה לנסות ולחשוב כמו נכה או כמו בן משפחה של נכה. נכון, את המושג "שיקום" ניתן לפרש בכל מיני פירושים, תלוי באיזה צד של השיקום אתה נמצא. גם לאגף השיקום יש פירושים מפרושים שונים למושג "שיקום", לצערי הרב עושה רושם שבדרך כלל אלו פירושים שאמורים לכאורה למנוע הוצאת כספים מידית על נכים, גם על חשבון איכות חייהם וחיי משפחותיהם. החשיבה לדעתי (ואני מקווה שאני טועה) היא לכאורה אכזרית: "בוא נחסוך עכשיו, מי יודע מה יקרה מחר, אולי הנכה יהיה כבר ז"ל...". לכן אני מרשה לעצמי לנסות לחשוב על שיקום כמו הדיוט, חסר ידע וחסר השכלה. וכמו הדיוט מצוי אני חושב ששיקום אמור קודם כל לגרום לנכה איכות חיים טובה יותר, הכסף חשוב, אבל פחות. בניגוד לחשיבה אינסטינקטיבית, שיקום נפשי חשוב לא פחות ואפילו יותר משיקום פיזי! נכה פצוע פיזית לא ישתקם לפני השיקום הנפשי! שיקום נפשי ופיזי הוא בעיקר תעסוקה, לא חשוב מה, עבודה, תחביב, ספורט, לימודי העשרה, לא חשוב מה העיקר שלנכה תהייה מוטיבציה לקום בבוקר וכמובן לנסות לישון טוב יותר בלילה, וחשוב לא פחות זו העזרה ובזמן!! כאשר נכה זקוק לעזרה מידית, אם לא עוזרים לו מיד, כמובן שזה יגרום לנזקים בלתי הפיכים, אבל עובדי ציבור כמו עובדי ציבור, כנראה שמה שחשוב להם זו הביורוקרטיה ולא הנכה... ביורוקרטיה שבעצם במקום לעודד, רומסת ברגל גסה ואכזרית את סיכויי השיקום של הנכה. וכאשר אין שיקום, מין הסתם תהייה הידרדרות במצבו הנפשי והפיזי של הנכה וכמובן גם משפחתו תיפגע והמצב הופך להיות קטסטרופה.
קחו לדוגמה את אגף שיקום נכים, מכיוון שאין ממש שיקום, בעיקר נפשי ותעסוקתי, האגף מוצא את עצמו מבזבז יותר כסף על רופאים, תרופות, העלאת אחוזי נכות, תשלומים מופרזים לחברות חקירות ומעקבים (שגורמות נזקים עצומים לנכים וגובות תשלומי עתק), רופאים, רופאים מומחים, וועדות רפואיות מיותרות (שלכאורה עיקר תפקידם למנוע העלאת אחוזי הנכות במצוות אדונם מפרנסם, משרד הביטחון) ועוד ועוד...
אז מי יוצא נישכר? עורכי דין, ספקי תרופות, רופאים למיניהם, חברות חקירות ומעקבים, הבנקים (חוגגים על הלוואות וריביות), וועדות בדיקה שונות ומשונות שממנה הממשלה וכדומה. כולם צוחקים כל הדרך לבנק.
ומי מפסיד? כרגיל, כמו תמיד! החלש, הנכה, חסר הישע וכמובן המשפחות חסרות האונים. כל זה למה? לכאורה רוע צרוף ובאצטלה צינית של חיסכון בכסף!
סוד גלוי וידוע הוא שמאחורי מצוקתם של נכים, מוגבלים וחסרי ישע, הוקמה תעשיה אדירה, משומנת היטב, מסחטת כספים על חשבון מצוקת נכים שמבקשים לממש את זכויותיהם בזכות ולא בחסד. ככל הנראה מיליארדים של שקלים נכנסים בשמחה ובששון לכיסם של כל העוסקים בדבר: עורכי דין, רופאים מומחים (הגובים סכומי עתק עבור חוות דעת שהוועדות הרפואיות צוחקות עליהן),
מאכערים למיניהם ועוד. חלקם סתם תאבי בצע חסרי מצפון וחלקם מנסים להתפרנס בכבוד. כל אלו גורמים לנכים ומוגבלים רבים להימנע ולא לממש את זכויותיהם, רק בגלל שאין להם אמצעים. לי זה נשמע נורא, אכזרי, לא אנושי.
בכל הכאוס הזה אני לא מצליח להבין, מדוע לא קיימים באגפי השיקום מנגנונים שיהיו אחראים ליידע את הנכים על זכויותיהם, כל אחד אישית על-פי זכויותיו, זאת במכתב מסודר ומפורט, הרי מדובר בחסרי ישע ובנכים! אם דבר כזה לא נעשה זה ממש מריח לא טוב, מריח כמו ריח צחנה של עושק מכוון כנגד נכים וחסרי ישע, זה לא אמור לקרות בכלל ובמיוחד לא במדינה שאמורה להיות תרבותית, זה נראה לכאורה כהסתרת מידע בכוונה תחילה, השאלה לאיזו מטרה. כל זה מצטרף לשאלה, מדוע אין נתונים רשמיים ומסודרים על כמות הנכים שמאסו בחיים כתוצאה מהטיפול הרשלני לכאורה. יש כאלה שניסו ומנסים לשים קץ לחיים ויש כאלה שעדיין מנסים או ימשיכו לנסות ויש רבים שהצליחו. לא מזמן התפרסם במקרה נתון מבהיל לכל הדעות: ספר התקציב חשף: "כמעט רבע מחללי צה"ל - בגלל התאבדויות..."! יכול להיות שחלק מהם הם נכי צה"ל שמאסו בטיפול, או נכון ותר בחוסר הטיפול בהם? או שיש נתון מבהיל ומזעזע נוסף על תופעה זו, נתון ממוקד על הנכים שמסתירים מהציבור... ייתכן שמישהו מפחד מתגובת הציבור?
לעומת כל זה, יש גם אנשים טובים באמצע הדרך, מלאכים, לכאורה הם אנושיים וקשובים הרבה יותר מאלה שמקבלים שכר על-מנת לטפל בנכים. המלאכים ממש עוזרים ומצילים תרתי משמע נכים וחסרי ישע, באהבה בשמחה וללא כל תמורה. עוזרים להשתקם למרות אגף השיקום. חלקם משלמים מחיר אישי כבד כתוצאה מהשחייה נגד הזרם (והמבין יבין), יש בהם עורכי דין (כן! לא כולם תאבי בצע!), רופאים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים וגם בעלי תפקידים בארגוני הנכים השונים. יש כאלה שזכיתי להכיר אישית ויש כאלה ששמעתי עליהם. אלה וגם אלה לוקחים וממלאים את התפקיד של אלו שזו עבודתם ופרנסתם, שאמורים להבין שעבודתם היא עבודת קודש, טיפול בנכים וחסרי ישע. אך למרות שהם מתוגמלים בשכר גבוה, חלקם נכשלים ו-או מכשילים את שליחותם.
לצערי הרב אני מנוע מפרסום שמות של אותם מלאכים למרות שמאד הייתי רוצה, מכל מיני סיבות חשובות יותר או פחות, אבל היום, רגע לפני ראש השנה היהודי, אני רוצה לברך אותם מתוך אהבה עצומה, כולם ביחד וכל אחד לחוד, בשמי ובשם משפחתי, על הזכות שקיבלתי להכיר אתכם, אני יודע ש"לתת זה גם לקבל" אבל זה לא מספיק. שתהייה לכם ולמשפחותיכם שנה מבורכת, שנה של אושר ובריאות, שנה של אהבה ושגשוג, שיתגשמו כל משאלותיכם לטובה ושתוכלו להמשיך במעשיכם המדהימים, אות ומופת לאחרים.
ולכם/ן אנשי אגף השיקום השונים, שלכאורה חלקכם לא מתאמצים מספיק ולא מבינים מספיק איזה עבודת קודש הוטלה עליכם. חודש אלול הוא חודש הרחמים והסליחות. למרות הכל, אני מבקש את סליחתכם, אם פגעתי בכם במודע או שלא במודע. מקווה מאוד שלקראת השנה החדשה כולנו נעשה חשבון נפש אישי ובשנה החדשה הבאה עלינו לטובה, כולנו נשתדל להיות מלאי אהבה ורצון טוב ונהייה בני אדם טובים יותר זה לזה.
בואו נזכור כולנו: "ואהבת לרעך כמוך"! זה כלל גדול בתורה ובעצם ממצה את כל התורה כולה.
מוקדש באהבה לרבים וראויים, אבל קודם כל לד"ר א.ב, לעו"ד ש.צ, לעו"ד ק.ז, לעו"ד ע.ק, ולאחרים.
