בכל זאת מסורת דמוקרטית

הפרופסור שלמה אבינרי, אחד המאורות הגדולים בדור הזה, העלה על נס במאמר בהארץ לפני מספר שבועות, את ההחלטות והתשתית הדמוקרטית שהונחה להקמת המדינה לפני 120 שנה בקונגרס הציוני הראשון בבאזל.

"זה מה שאיפשר את המעבר מישוב למדינה באורח קל יחסית. בתש'ח לא היה צורך להמציא מחדש את הגלגל הדמוקרטי -כל מה שנדרש היה להמשיך לקיים ולפתח במסגרת ממלכתית את מה שהתגבש ב-50 שנות פעילותה של ההסתדרות הציונית" .

במקום אחר במאמר הוא מציין את המוסדות הקהילתיים המקומיים והאיזוריים שהשכילו היהודים הקים ולקיים לאורך הדורות. יצויין כי מוסדות אילו היו בעיקרון ייצוגיים ונתקיימו בהם הכרעות דמוקרטיות על בסיס של רוב ומיעוט.פרופסור אבינרי כתב דברים דומים גם בעבר ואני רואה חשיבות גדולה להעלאת היסוד הדמוקרטי המובהק בתודות היהודים בגולה ובעיקר בתנועה הציונית, טרם שזכו היהודים בריבונות וחיו כמיעוט מפוזר בקרב העמים, מיעוט לא אלים, שומר חק השומר על מורשתו במשך דורות .

מאז ה"מהפכה החוקתית "שפקדה אותנו בשנות התשעים אנו מרבים לשמוע מפי הנשיא ברק וחבורת תומכיו כי לישראל "אין מסורת דמוקרטית", זאת בהשוואה לדמוקרטיות נאורות אחרות ובכך יש להסביר ולתרץ את הצורך בבית משפט עליון אקטיביסטי הנוטל לעצמו סמכויות מהרשויות האחרות והמהווה "מייסד ושומר הסף" של הדמוקרטיה בארץ, מגן זכויות המיעוט ואף מעניק חוקה למדינה על דרך של פסיקה - כמאמר הנשיא משה לנדוי ז'ל.

תיזות אלו של העברת ההכרעות הערכיות והאידיאולוגית לבית המשפט העליון הינן, מן הסתם, תולדה של המשבר הקואליציוני החמור בשנת 1990, "התרגיל המסריח" בלשונו של יצחק רבין המנוח. כאשר כשלושה חודשים לא היה ניתן להקים ממשלה בישראל והמדינה הייתה בכאוס פוליטי עקב השיתוק בין ימין ושמאל, התברר שהקמת הממשלה תלויה ברצונו של מנהג חרדי ישיש, הרב שך ז"ל שהדהים את האליטות בארץ ב"נאום השפנים" המפורסם שלו...

התלות בחרדים האשכנזים (וגם הספרדים) לצורך הקמת ממשלה כלשהי גרמה לתחושת שבר רצינית ביותר כולל הפגנות ושביתות רעב ולהלך רוח בחלקים מהציבור ובעיקר בתקשורת לפיו המערכת הפוליטית רקובה וחסרת תקווה ורק מערכת המשפט יכולה להציל את מדינת ישראל מידי עצמה.

הלך רוח זה הוא שהביא לחקיקת חוק "כבוד האדם וחירותו", במחטף בכנסת כשנתיים לאחר מכן בשנת 1992 30 כנגד 20 חברי כנסת. נוסחה אמורפית כללית וסתמית עברה כמעט מבלי שאיש בציבור שם לב, פורשה ע"י ביהמ"ש העליון בשנת 1995 בפסק הדין "המזרחי", כמעין חוקה ועקרונות על חוקתיים למדינת ישראל וביהמ"ש נטל לעצמו את הסמכות לבטל חוקים ולהיות מחוקק על. הנשיא ברק אף הצהיר על התחוללותה של מהפיכה חוקתית בישראל מבלי שאיש שם לב לכך. "אנחנו נקבע את דמות המדינה וערכיה" אמר השופט העליון דאז יצחק זמיר, ואמירה זו ייצגה באופן מלא את הלך הרוח מאז "התרגיל המסריח" לפיו הדמוקרטיה הישראלית שברירית, רעועה וחסרת מסורת דמוקרטית הנתונה במתקפה מצד קבוצות אנטי דמוקרטיות כגון החרדים ואחרים, ורק בית המשפט העליון יכול לשמור על הדמוקרטיה ולהגן על ישראל כמדינה נאורה בהתאם לערכי "הציבור הנאור".

דבריו של שלמה אבינרי סותרים לחלוטין תיזות אילו שכן ראשית לא בית המשפט העליון ייסד את הדמוקרטיה בישראל אלא המסורת בגולה ובתנועה הציונית שבאה לידי ביטוי בעקרונות מגילת העצמאות. באשר לחולשתה של הדמוקרטיה הישראלית, כביכול, המצריכה את הגנתו של בית משפט אקטיביסטי כתוצאה מהיעדר מסורת דמוקרטית, כביכול, אז ראשית כפי שציינתי ישנה מסורת מוטמעת ושנית מול מסורתן הדמוקרטית של אילו מדינות נאורות עלינו להצטנע ולהתבטל?

המסורת הדמוקרטית של אמריקה הגדולה, בכל הכבוד, שייצאה למלחמת אזרחים עקובה מדם, בשל שאלה שהייתה גם חוקתית בה נהרגו למעלה מ-600,000 איש מתוך אומה של 28 מיליון נפש דאז(כולל 4 מיליון עבדים)? כאשר בעקבות אותה מלחמה הושגה למעשה פשרה היסטורית לפיה כנגד קבלתן בחזרה ליוניון ללא התנגדותן תוכלנה מדינות הדרום להתעלל בתושביהן השחורים "המשוחררים" באפן חוקי וממוסד, כולל באישורו של בית המשפט העליון למשך מאה שנה נוספות..פשרה הרודפת אותה עד עצם היום הזה בהתקף ההזוי על המונומנטים של הקונפדרציה? או אולי המסורת של הסנטור ג'ו מקקארתי והשימועים שלו בסנאט שהרסו חיי אנשים רבים מרביתם לשווא?

מה באשר לאנגליה, הדמוקרטיה הוותיקה בעולם, אשר שליטתה באמפריה שלה הביאה אותה גם למעשי זוועה כמו הטבח באמריטסאר בהודו והדיכוי האלים של המרד האירי עוד לפני כן?

צרפת, מולדת זכויות האדם, שם ממשלת וישי הפעילה את כל הממסד הצרפתי עתיר המסורת הדמוקרטית לרדיפת היהודים והעמסתם על הרכבות או הולנד ההסובלנית והליברלית שם רוכזו והועמסו הרוב הגדול של יהודיה על בסיס "תוצרת הארץ"...קרי רק בידי ההולנדים עצמם ללא כל מעורבות בפועל של הגרמנים שהסתפקו בהוצאת הנחיות?

סיכומו של דבר, אין לדמוקרטיה הישראלית במה להתבייש, על-אף התנאים הקשים בהם הינה מתפקדת ועל אף בעיות רבות במערכת הפוליטית, יש בישראל מסורת דמוקרטית מושרשת שעל אף ריבוי הבעיות החיצוניות והפנימיות כמו שאין בשום מדינה אחרת פורחת ומשגשגת. הדמוקרטיה בישראל מושרשת ולא ניתנת לערעור, מתפקדת היטב ללא יסוד לדברי הבלע והנהי הנשמעים מצד פוליטי כזה או אחר לעיתים. אחוז ההצבעה הגבוה בבחירות, גבוה ביחס לכל מדינה מערבית אחרת, מוכיח זאת פעם אחר פעם, שכן הציבור מעורב, איכפתי ומשתתף באופן פעיל מרצונו החופשי, מוקיר, יודע ומעריך את ערכי הדמוקרטיה ללא כל צורך בחינוך מחדש.