|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הטעויות של יזמים ישראלים בארה"ב
|
יזמים ישראלים שגייסו כסף ויוצאים לכבוש את אמריקה נוטים ליפול באותן הטעויות
|
אז סיימתם לגייס כסף לסטארטאפ שלכם, אתם שניה לפני פתיחת סניף ראשון בארה"ב ולכבוש את אמריקה. לפני שתבצעו את הצעד הראשון, חשוב לדעת שחלק מהמיזמים הישראלים מתקשים לחדור לארה"ב בגלל טעויות הקשורות במשאב היקר ביותר שלהן - כוח האדם.
גיוס לא נכון בארה"ב, יכול לפגוע בחברה כולה ולהוריד לטמיון עבודה של שנים, לבזבז זמן ומיליוני דולרים. לעומת זאת, עם גיוס נכון, החברה תתחזק, תתקדם ותצליח. האתגר לגייס עובדים למיזמים המתרחבים לארה"ב מוביל לטעויות נפוצות שחוזרות על עצמן אצל יזמים ישראלים ואפשר ללמוד ולהימנע מהן.
|
|
טעות נפוצה של סטארטאפים היא גיוס עובדים בכירים יותר ממה שצריך. המנהל מסתנוור מהמועמד האיכותי שהגיע לפתחו ומהאפשרות לגייס טאלנט בכיר וידוע מחברות מתחרות או נחשבות בתעשיה. אך כדי לעשות זאת, יצטרך לשלם משכורת גבוהה או לתת טייטל גבוה ולא תמיד זהו הזמן והצעד הנכון עבור הסטארטאפ.
המועמד מצידו מתלהב מהסטארטאפ, חולם על האקזיט ומתפתה להצטרף מבלי להבין לגמרי למה הוא נכנס. תוך זמן קצר המציאות טופחת על פניהם של שני הצדדים והם מגלים שלהיות אחד מהעובדים הראשונים בסייט האמריקני דורש להפשיל שרוולים, להיות Hands-On, ולהשקיע שעות עבודה מרובות. חוסר ההתאמה עלול במקרים שכאלה להביא לא רק לחיכוכים קשים, אלא לפגיעה ישירה בתפקוד החברה.
דוגמה נהדרת הייתה לנו עם אייל ועופר פלדמן מחברת Stampli אשר למדו מטעויות של אחרים והחליטו לגייס למשרת Director Sales מישהי מעט פחות מנוסה בצד הניהולי, אך אנרגטית ורעבה להצלחה, שעתידה לגדול עם החברה. כך בתקציב שפוי, תוך התאמת ציפיות, הם הצליחו להגיע לתוצאות נהדרות.
|
|
כישלון בזיהוי המועמד המתאים
|
|
פעמים רבות, בעיקר כשמדובר בתפקידי מכירות ופיתוח עסקי, מתקשים המנהלים הישראלים לבחור את האחד. המועמדים האמריקנים יודעים לספר, להציג ולמכור את עצמם בצורה פנומנלית ומאוד חיובית, מה שמקשה על המנהל הישראלי לזהות מי מבין המועמדים הוא אכן המועמד הנכון עבורו.
הפתרון שאנו מציעים הוא להתעלם מהקסם האמריקני, להתעלם מהנראות, ולשאול את המועמדים שאלות מאוד ספציפיות, רצוי אמפיריות, המבוססות ביצועים. בנוסף, אל לנו להתעלם מהעובדה שהעובד האמריקני צריך להשתלב בחברה ישראלית בבסיסה, דבר הטומן בחובו פער תרבותי ואתגרים רבים.
לעיתים יש נטייה לשים את השיקול האישיותי בצד ולהסתנוור מהיכולות המקצועיות של המועמד, אך אסור לנו להתעלם מכך שהצלחתו של העובד בחברה תלוייה לא פחות באישיותו, יכולת התקשורת הבינאישית שלו וההשתלבות החברתית.
דוגמה לחברה המתנהלת נכון היא חברת Unbound של אבנר מור ופרופ' יהודה לינדל, להם יש מטריקס שאלות קבוע ויעיל, שבעזרתו הם מצליחים לזהות את המועמד המתאים. אבנר דואג באופן אישי שהצוות המגייס לא יסתנוור מהכריזמה האמריקנית, אלא ייקח החלטה מבוססת הישגים, יעדים וביצועים.
|
|
חברות ישראליות המגייסות בארה"ב לעיתים סובלות מתהליך גיוס ארוך מדי. מדובר בגיוס יקר וחשוב מאוד לארגון, התהליך לא פשוט, קשה לקבל את ההחלטה את מי לגייס והחברה הישראלית רוצה לקחת את הזמן ולהיות בטוחה בהחלטה. גם פערי השעות בין ישראל לארה"ב יכולים לתרום לכך שיעברו מספר ימים ואף שבועות בין ראיון לראיון ולעיתים תהליך הגיוס כה ארוך, שעד שנופלת ההחלטה, המועמד חותם במקום אחר.
השוק האמריקני הינו תחרותי מאוד, לכל מועמד טוב פונים בממוצע מעל 10 מגייסים ביום(!) והוא יכול לבחור לאן ללכת. מי שרוצה לגייס מבלי לאבד מועמדים בדרך, אסור לו לאבד זמן יקר ועליו לנהל תהליך גיוס קצר ואפקטיבי.
Next Insurance של גיא גולדשטיין, אלון חורי וניסים טפירו, היא דוגמה לחברה שרצה מהר. ברגע שנמצא מועמד, הם קובעים לו ראיון אחד עם שני מנהלים או לחלופין יום ראיונות מרוכז. השאיפה ב-Next היא לתהליך גיוס שיסתיים תוך שבוע מרגע קבלת קורות החיים ועד שהמועמד מקבל חוזה.
|
|
בדרך-כלל חברות ישראליות מגיעות לגיוס עם תקציב ספציפי מאוד, הן של השכר והן של האופציות, ולעיתים התקציב הזה אינו מספיק תחרותי בשוק האמריקני. בנוסף, לא תמיד יש הבנה מה הם התנאים הסוציאלים הנוספים המקובלים, כמו: ימי חופשה, ביטוח בריאות והפרשה לפנסיה.
בארה"ב, בשונה מישראל, לא חובה על-פי החוק לתת הטבות סוציאליות, אך אין זה אומר שאין סטנדרט מסוים בתעשיה. נקודת המוצא של החברה היא שהמועמד יתפשר, אך מועמדים טובים בוחנים מספר חברות במקביל והסיכוי שיתפשרו על תנאים סוציאלים - לא מאוד גדול.
הפתרון הוא לגלות גמישות ויצירתיות. אם התקציב מוגבל, יש לתת יותר אופציות, אם יש הגבלה באופציות, יש לתת אולי טיטל יותר גבוה או תחומי אחריות יותר נרחבים, והכי חשוב, כיוון שהתחרות בשוק גבוהה מאוד, כדאי לתת את כל התוספות הסוציאליות המקובלות.
דוגמה יפה היא חברת BuildUp של אורן כהן ויעל שרמן - המתייעצים איתנו באופן קבוע על-מנת להבין מה חברות (לא רק ישראליות) בגודל דומה נותנות לעובדים, כגון: גובה התקציב לארוחות צהריים, מספר ימי חופשה וכמובן איזה ביטוח רפואי ומהם תנאי הפנסיה המקובלים. ההנהלה משקיעה המון זמן ואנרגיה כדי להיות תחרותיים בשוק ולהביא לשביעות רצון גבוהה של העובדים.
|
|
כמו שאייל גולן לא יכול להסתובב בישראל מבלי שיקפצו עליו מכל פינה, ובארה"ב לעומת זאת איש לא מזהה אותו ברחוב. כך גם חברות ישראליות עם מוניטין מצויין בארץ, עלולות לגלות שבארה"ב מעולם לא שמעו עליהן.
חברות רבות מסתמכות על המותג והמוניטין המצויין שלהן לגיוס עובדים בארה"ב. לעיתים הם אף מנהלים תהליך גיוס עם הגישה וההנחה שהמועמדים יעמדו בתור כדי להצטרף לחברה הידועה מישראל ולכן עליהם פחות 'למכור' את התפקיד או להתאמץ בגיוס.
להפתעתם, המציאות שונה לגמרי, ובבואם לארה"ב, הם צריכים לא רק לבנות מחדש את המותג, אלא תוך כדי תחרות במותגים מפורסמים לא פחות, כגון פייסבוק וגוגל.
דוגמה מצויינת למיתוג כמעסיק הינה חברת Feedvisor של ויקטור רוזנמן, אשר גייסה קבוצה גדולה של עובדים בניו-יורק בהובלתה של קרן הלפרין, סמנכלית משאבי אנוש. החברה השקיעה משאבים רבים על בניית המותג והיום מועמדים מהתחום כבר מכירים את החברה ומעוניינים להצטרף אליה.
|
|
חברה ישראלית בתרבות אמריקנית
|
|
אחד האתגרים הגדולים ביותר לחברות ישראליות בגיוס עובדים בארה"ב הינו הפער התרבותי. אמריקה שונה מישראל בהיבטים רבים ויש אינסוף דוגמאות וסיפורים לשוני שבין העולמות. לעיתים, נקודת המוצא של המנהל המגייס הינה שהעובד צריך להתאים את עצמו לתרבות הארגונית הישראלית, הרי בסופו של דבר הוא מצטרף לחברה ישראלית.
המציאות, לעומת זאת, מראה שגישה זו גורמת לנטישת עובדים מהירה יותר עקב פערי התרבות וההתנהלות. לעיתים היא מובילה גם לגיוס לא נכון של העדפת מישהו ישראלי בשל מוצאו, גם אם הוא לא מתאים לתפקיד.
כדי להימנע מטעויות ולהתגבר על הפער התרבותי, יש לזכור כי גם אם החברה הינה במקור חברה ישראלית, הסניף האמריקני הינו אמריקני במהותו ועליו לשמור על תרבות שכזו. ברגע שחברת האם הישראלית מתחילה לפתוח סניפים במקומות נוספים, עליה להתנהג כחברה גלובלית עם תרבות גלובלית, ותרבות לוקאלית במשרדים השונים עצמם לפי המדינה בה המשרד ממוקם.
דוגמה לחברת גלובלית היא חברת AppsFlyer של אורן קניאל, המתפעלת 12 משרדים ברחבי העולם. לכל משרד אווירה מעט שונה בהתאם למדינה בה הוא נמצא, אך לכולם יש תרבות גלובלית אחידה המושרשת מהמטה בתל אביב. העובדים אינם מרגישים שהם עובדים בחברה ישראלית, אלא שהם הנציגים המקומיים של חברה בין לאומית מובילה.
לסיכום, אם ברצונכם לגייס בארה"ב חשוב לבוא מוכנים, יש לבנות אסטרטגיית גיוס הכוללת לוחות זמנים, הכרת את השוק המקומי ופירוט כל היתרונות והחסרונות שלכם. במידה ויש צורך, חשוב גם להשאיר תקציב וזמן לבניית מותג המעסיק, דבר אשר לאורך זמן יתגלה כמשתלם. תקשורת ישירה ורציפה בין המנהלים המגייסים בארץ ובחו"ל, תבטיח תהליך איכותי ומהיר, שבסופו תמצאו את האדם הנכון עבורכם.
|
|
| תאריך:
|
07/02/2018
|
|
|
עודכן:
|
07/02/2018
|
|
סיון אביהוד
|
|
הטעויות של יזמים ישראלים בארה"ב
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
ינקותא
|
10/02/18 00:43
|
|
לאחר רצח חיים ארלוזורוב בשנת 1933, מונה משה שרת לראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, ששימשה בפועל כמשרד החוץ של המדינה שבדרך  לאחר הקמת המדינה כיהן ברצף כשר חוץ עד פרישתו ב-19.6.1956
|
|
|
|
|
אין לפולנים מנוח. גם לי לא. הם העבירו את החוק בסיים. הם אישרו אותו בסנט. הוא הועבר לנשיא דודה לאישור והוא אישר. עדיין לא נכנס לתוקפו. כשייכנס לתוקפו הוא יעוכב לשליש ולרביע עד שבית המשפט החוקתי הפולני ידון בהערות לחוק. בתוך כך מתכוננים הפולנים לשגר משלחת רמת דרג כדי לאתר עם הדיפלומטיה הישראלית 'הבנות'. כל זה לא כדי לבטל את החוק. כבר אי-אפשר. כל זה לא כדי לשנות את החוק. גם זה לא סביר חוקתית. מצד אחד ההאצה להשלים את הליכי החקיקה בלי להשגיח במחאות - להפך, לטעון שהן היו המאיצות, ומצד שני ליצור מיני שיהוי באכיפתו, ליצור כביכול הזדמנויות לדון במה שאי-אפשר לו שיקרה, להרבות להתעסק, למה?
|
|
|
|
|
מרצה מתלמה ילין שלח יד בנפשו, כתבה עיתונאית חשפה מערכת יחסים שלו עם תלמידות, והוא שלח יד בנפשו. לא נוהלה נגדו חקירה, הראיות "שמורת במערכת". לא ראיתי עיתונאי אחד המאשים את החושפת ברצח. וברור שאין להאשימה/ החברה סבורה שאין מקום למערכות יחסים בין מורים לתלמידות, וככל שמדובר בראיות ברזל הפרסום הוא ראוי, מה עוד שכאשר נוצר החשש לאובדנות, פעלה המערכת כראוי ופנתה לשלטונות, מה שלצערנו לא הועיל.
|
|
|
|
|
צפיפות הבנייה, מחסור בקרקעות פנויות לבנייה והגדלת מספר כלי הרכב - כלו אלו גורמים הפסדים כלכליים ופגיעה קשה באיכות החיים (זמן ארוך של עמידה בפקקים, בזבוז מחצבי נפט, זיהום אוויר, מצוקת חניה ועוד). המציאות הקיימת מצריכה חיפוש מתמיד של פתרונות יצירתיים וחדשנים לתחבורה יעילה, להגדלת מספר מקומות החניה, להוספת דירות אך בד-בבד להימנע מקריסת תשתיות, לקיצור הליכי ההפקעה הנדרשים לצורך ביצוע פרויקטים מסוג זה ועוד.
|
|
|
|
|
תמיכתו הקולנית של רפי איתן, שר לשעבר בממשלת ישראל ומבכירי ה"מוסד" לשעבר, במפלגה הניאו נאצית הגרמנית היא עוד סטירה מצלצלת לזכר השואה. יש מן האמת בטענות הפולניות שישראל ממקדת את מאבקה בנאציזם באומות משניות ומתחמקת ממלחמה בגרמניה עצמה - האומה שביצעה את השואה וכפתה אותה גם על בעלות בריתה. אבל תמיכתו של איתן בניאו נאצים הגרמנים איננה רק התחמקות ממאבק נגד גרמניה והנאציזם הגרמני אלא מהווה תמיכה בריש גלי בממשיכי מסורת ההצדעה ל"וורמאכט" ולפלוגות הסער של ה-אס.אס. מאחר שמנהיגי הימין הישראלי, שבעבר נלחמו למען "זכור את עשה לך עמלק" הגרמני, הלכו לעולמם הרי שהעכברים הפוליטיים, ברובם מהימין הישראלי, יצאו מהחורים והחלו לתמוך בגלוי בנאצים האירופים, ובראשם בנאצים הגרמנים במסגרת ה"גי'האד" נגד האיסלאם. אינני מצפה מאיתן החילוני לאמץ את מה שהגמרא כתבה (במסכת "מגילה") על "גרממיה של אדום" כממשיכתו של עמלק, אבל אני מצפה מאיש כזה לסכור את פיו ולא להעלות דעות כאלה שיתנו לגיטימציה להפחית במעללי הנאציזם לטובת מלחמה פוליטית בערבים ובאיסלאם. איתן, שר לעבר בממשלת ישראל, הצטרף לעוד חברים שוטים מהימין הישראלי המיישרים קו עם הניאו נאציזם האירופי נגד המוסלמים והיודעים היטב כי הניאו נאצים הללו אינם פוסחים בלאומניותם ובגזענותם האקטיבית על יוזמות אנטישמיות נגד יהודים בכל רחבי אירופה. כל שנה הופכת זילות השואה על-ידי הפוליטיקאים הקטנים הללו - שאחד מהם אף אינו יהודי, לחמורה יותר ויותר. הדור הצעיר שלנו מתרגל לעובדה שאפשר לסלוח לחיה הגרמנית במחיר גירוש ערבים. הדור הצעיר מבין כי בין ההצהרות הישראליות לטובת זכר השואה לבין התמיכה בנאציזם העולמי בכלל והגרמני בפרט פעורה תהום של צביעות פוליטית. והדור הצעיר הזה, כשיגיע לעמדות עשייה והנהגה, הוא כבר ינהג בחמלה פוליטית באלה שעדיין לומדים את דרכם הרעיונית מ"מיין קאמף" של היטלר ימ"ש, וייתן לספר הזה לגיטימציה בתנאי שמה שכתוב שם יוחלף מהמילה "יהודים" לשם של עם אחר ו/או דת אחרת. את הטירוף הזה צריך לעצור בחוק של ממש.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מנחם רהט
נס הצלת עם ישראל משואה זוטא, תחת נחילי הכטב"מים והטילים שנשאו מטעני מוות נוראים, אינו פחות מנסי הקמת המדינה וששת הימים, ויש אומרים שמדובר בנס בסדר גודל תנכ"י
|
|
|
|
|
דן מרגלית
אנשי ושוטרי איתמר בן-גביר שורפים את חווארה, עוקרים מטעי זיתים ומביאים על ישראל את האסון שכל הקהילה הבינלאומית, ובוודאי בית הדין הבינלאומי בהאג, נגדנו
|
|
|
|
|
מירב ארד
מגוון הצעות מומלצות מעובדי קרן קימת לישראל לטיולים מהנים ברחבי הארץ - במרחב צפון, מרכז ודרום. מוזמנים להגיע וליהנות בתקופה הקרובה ובמהלך חופשת "בין הזמנים" ממקומות טיול יפים במיוחד...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
