לאורך החקירה המתמשכת היה ערוץ אחד פתוח תמיד בפני החשוד המרכזי, ראש ה
ממשלה בנימין נתניהו. לערוץ הזה יש שם: תקשורת. כראש ממשלה, כשר החוץ ושר התקשורת ידע נתניהו לפעול בחריצות יתרה בבואו להציג את עיתונאי ישראל כחוכא ואיתלולא. דומה והוא התענג על יכולתו לסנוט בהם ובמרכיבי רשויות החוק והמשפט כל אימת שירצה, ובמקביל התמקד בערעור אמינות סדרי החוק במדינת ישראל. לשם כך הוא נעזר בידוענים מבין עורכי הדין אותם אלה הששים להפוך עצמם אסקופה נרמסת לפניו, ולהעניק לו פרשנויות של חוקי הארץ בדיוק כחפץ לבם של בני הזוג נתניהו.
כדרכו מכבר בהיות נתניהו משוכנע כי פיו המפיק מרגליות מאפשר לו להיחשב כ"מקרטע תמידי", אחד המדלג בין אמירת אמת לבין הפחת כזבים מסוג של "לא דובים ולא יער". אכן קשה להבחין אצלו אימתי לשונו מכזבת גם באמירות שקולות שנועדו להתגרות במערכת החוק והמשפט, כפי שנהג בבוטות מעל בימת הכנסת כשטען, כנראה בעצת אחד מפרקליטיו, כי מותר לקבל מתנות מחברים, או כפי שהגדיר בפנייתו לאומה בהשוותו את החקירה המשטרתית שחבקה עולם, לגבינה מחוררת.
לסיכום ביניים ייאמר שהיה זה מחובתו של היועץ המשפטי להבהיר בלשון חד-משמעית לנתניהו שבהתגוללויות אלה יש טעם לפגם ממשי, ובוודאי כשהוא מתייחס לאותו תיק שהוא ו
ארנון מילצ'ן מככבים בו. גישתו הפסולה הזאת של נתניהו בנוסח "אני ואפסי עוד", העידה גם על עומק חששותיו המתגברים מהתהליך הצפוי והברור כל כך שגרם לו לחבוט באגרופי לשונו בשידרת הדמוקרטיה שלנו בניסיון חצוף לעצבה על-פי תורת סתרים שהוא מקיים מכבר עם רעייתו, קשוב לכל אוושה שלה.
בין אמירות קצרות שלו שהיו מלוטשות כרומחים קטלניים, הזהירו באור יקרות אמירותיו המדגישות כי קיימים כוחות מסתוריים ובעלי עוצמה שקשרו קשר לפגוע בדמוקרטיה שהוא כה חרד לה, במטרה לסלקו מהזירה הפוליטית. אכן ניכר בו שהוא מאמין בכל ליבו להזיות שהתחילו לפרוח כנראה בשפע בבית ברחוב בלפור 9 בירושלים. ייתכן, כדעת פרשנים אחדים, כי מדובר בפראנויה של אדם שאינו שם מבטחו באיש מבין הסובבים אותו, להוציא את רעייתו.
התייחסות ילדותית
בכל אלה, הכוחות המסתורים, ראה נתניהו זרועות חשאיות של אותו ארגון אימתני הפועל במחילות אפלות בכדי לזעזע את כסאו. היותו אחוז פחדים מפני אותה מחתרת חשאית גרם לו תמיד להקיף עצמו באנשים אפורים, וגם באלה לא בטח, ובסערות חשדנותו נוצרו פיטוריהם של בעלי עמדות שונות בלשכתו פעם אחרי פעם של אותם שסר חינם, ביניהם כאלה שרק השמיעו מילה על שרה שצרמה אוזנו של נתניהו. לפחות חלק מהחלטות כאלה כנראה נרקחו במטבחה של שותפתו לראשות הממשלה, שרה, עד ששניהם נדמו לא פעם כגוף אחד, אנדרוגיני.
אין זה סוד כי מדובר בבני זוג שלא ניתן להפריד ביניהם וסופם כנראה יסתיים בתחתית בור שבמו מחדליהם ומעשיהם המבישים - חפרו לעצמם וגם לנו. מאסנו בהם - מאסנו בעזותם להתנהל באטימות כה-אווילית כאילו לא נפל דבר ולא נסדק סדק מתרחב במעמדם הזמני. מעמד שמבחינתם זמנו נחשב נצח נצחים. די בהתייחסות ילדותית שכזאת בה הוכחה לסכנה הטמונה בהם.
מרגע בו הסתיימה חקירה המשטרה והוצבו מסקנותיה החריפות כנגד ראש ממשלה מכהן, הדעת לא תסבול המשך כהונתו של נתניהו ועליו להכריז מיד על נבצרות. המשך מתיחת הזמן של נתניהו כמקבל החלטות חורצות גורל מחייב לדעתי את היועץ המשפטי לייעץ לנתניהו לצאת לנבצרות גם לפני השלב הבא, שכן אין מצב בו ראש הממשלה השבוי ברשת העכורה של חקירותיו, ואלה עוד יתרבו, רשאי להישאר בלשכתו. כל רגע מעתה מיותר לחלוטין ואף מסוכן כדליקה אוכלת את יושבי המועדון הלאומי. המשך התעקשותו של נתניהו לדבוק בכורסתו מעיד כי אין בו שמץ של תבונה אף לא חוכמה של מי שהיה צריך ללמוד מעברו הבעייתי, ולא למד דבר.
