בספרד בסוף תקופת ימי הביניים אחרי שממלכת ספרד התחילה לרדת מגדולתה, השלטון המרכזי הודיע לכול הסניפים של משרד המשפטים-משטרה (=האינקוויזיציה) ברחבי האימפריה הספרדית, שנגמר התקציב. מעתה הם צריכים להשתמש בכסף של הנאשמים כדי לממן את פעילותם. פעילות זו כוללת: חקירות, הגשת כתבי
אישום והרשעה. במידה ולא הייתה מתקבלת הרשעה במשפט, היו צריכים להחזיר את הכסף לנאשם (זה לא היה קורה, ממש כמו בארצנו הקטנטונת, אבל זה היה החוק - זוכרים "שלטון החוק"?).
השיטה עובדת עד היום: אם הפרקליטות-משטרה מחליטים להתלבש על מישהו אז המישהו הזה בין עם צח כשלג ובין עם שחור כזפת, צריך לקחת משכנתה או לשבור חסכונות. כמו שאמר לי מישהו שהולבש עליו תיק, שהפרקליטים אמרו לו "אנחנו מקבלים משכורת כדי להילחם בך ואתה צריך לשלם משכורות לעורכי דין כדי להילחם בנו. אנו יכולים למרוח את המלחמה לאורך זמן רב ואתה משלם לעורכי דינך לפי זמן, כך שנאלצך להיפרד מביתך ורכושך. כדאי לך להגיע אתנו לעסקת טיעון". והוא אכן הגיע וישב שנתיים בבית סוהר, על לא עוול בכפו.
לאחרונה נחשפתי לספרו התיעודי של ג'ון גרישם: "החפים מפשע The Innocent", על פרויקט המתנהל בארה"ב כבר יותר מעשר שנים שמוציא אנשים חפים מפשע, שהורשעו למאסר ארוך או עונש מוות, לחופשי. הסיפורים הם סיפורים מזעזעים על אנשים שישבו עשרות שנים בכלא בגלל תפירת תיקים מתואמת בין פרקליטים לשוטרים. כל אחד שמשוחרר חותם על מסמך משפטי בו הוא מתחייב לא לתבוע את אנשי החוק שמעלו באמון הציבור, בזדון, תמורת כסף. החוק בארה"ב עדיין לא מעכל את האפשרות שאנשי חוק ימעלו באמון הציבור ולכן "טעויות" מכוונות כאלו לא זכו לסעיפי חוק שיסדירו את האירוע:
- כמה משלמים למישהו שהופלל בסיוע ראיות בדויות וישב 5 שנים בכלא, 20 שנה 30 שנה וכך הלאה.
- איזה עונש מקבל זה שהפליל בזדון בסיוע בידוי ראיות.
גם אצלנו בגן עדן, בו מעולם לא הורשע חף מפשע, ומעולם שוטרים ופרקליטים לא בידו ראיות, היו לפחות שני מקרים של
עמוס ברנס ז"ל ועיזאת נפסו שישבו בכלא תקופות ארוכות והופללו תוך בידוי ראיות. הרבה זוכרים את השם עמוס ברנס, אך מעט זוכרים מי במשטרה ובפרקליטות בידה ראיות והגיע לפנסיה בשלום. אז הינה: פקד יהודה אלבז, סנ"ץ מרכוס, ד"ר בצלאל בלוך (מכון לרפואה משפטית).
לכל אורך הדרך המשפטית הארוכה, שבעה שופטים כשלו בהגעה לחקר האמת. מה זה אומר על מערכת המשפט עם כל-כך הרבה שופטים טעו? אולי היכן שיש תולעת אחת בתפוח נוכל למצוא עוד תולעים. כלומר, ייתכן שיש הרבה יותר מקרים של עיוות צדק לא בזדון כיוון שהשופטים לא מספיק ביקורתיים כלפי החומר שמוגש להם מהתביעה (היחידי שהבין שטעה, הודה בכך, ופעל לשחרור ברנס היה השופט
חיים כהן).
בכל העולם המשטרה והפרקליטות משלבות ידיים הן במקרים בהם מורשעים אשמים והן במקרים בהם המורשעים זכאים. בכל מדינה כמו בארצנו הקטנה יש מוקדי כוח. מוקדי הכוח הם מוקדים בהם מתקבלות החלטות הקובעות את מהלך חייו של האזרח הקטן, זה שמשלם מיסים, שמהם השולטים במוקדי הכוח מתפרנסים. הם לא מתפרנסים מהגוף הערטילאי "מדינה" הם מתפרנסים מאתנו האזרחים משלמי המיסים.
את רוב בעלי הכוח, במוקדי הכוח כמו משטרה, פרקליטות, רשות המיסים, רשות לניירות ערך, בנק ישראל, אנו לא בוחרים. אנשים אלו מבססים את מעמדם המקצועי ואת רשת הידידים ועמיתים למקצוע וככול שהשנים חולפות הכוח והשררה מעוורים.
לסיכום: אנו רואים תמונה דיי מבהילה של פחות מ-2,000 איש שאף אחד מאתנו לא בחר בהם, ששולטים במדינה ומחליטים מי יועמד לדין, מי ישרת בתפקיד שר המשפטים, מי ייעלמו תיקי החקירה נגדו ואיזה חושף שחיתות יאשימו באשמות שווא וכל זאת בזדון. אם לא נציף את כל מעשי השחיתות לא נוכל לשפר את המערכות השלטוניות.
הצעות לשיפור
כדי לשפר את המצב, אני מציע (אשמח לשמוע הצעות נוספות):
- מי שרוצה להיבחר לתפקיד בכיר בשירות הציבורי, יהיה חייב כמו בארה"ב לעבור שימוע בכנסת. ושם כל האזרחים שמעוניינים להגיד משהו רע, יוכלו להגיד וזה ירשם בפרוטוקול השימוע ויילקח בחשבון.
- תפקידי שופטים עליונים, פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה יבחרו בבחירות כלליות (בארה"ב נבחרים ע"י הנשיא - משרת אמון).
- כמו בקוריאה הדרומית, כל הנושא בתפקיד בכיר הצהרת ההון שלו של משפחתו הגרעינית (אחיות ואחים הורים וילדים) יהיו חשופות לעין הציבור. כמו-כן מקומות העבודה של משפחתו הגרעינית יהיו חשופים לעין הציבור. וכך ללא כל מאמץ נוכל לדעת עם ראש רשות סידר לביתו להיות מנהלת רשות המים ולחתנו מנהל אזור התעשיה, מקרה לא דמיוני.
- לכל נושא תפקיד בכיר יהיה אזיקון GPS שבסוף כל חודש יפורסם לעין הציבור (למעט אנשי ביטחון שיפורסם בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת) עם אילו בכירים נפגש. היום אנו לא יודעים אם פרקליט נפגש עם שוטר שנפגש עם עיתונאי (הערכתי, בגלל שניתן ליירט תקשורת בטלפון סלולרי, עבריינים מקרב בעלי התפקידים הבכירים יעדיפו פגישה במקווה מים כדי להבטיח שאיש לא מקליט אותם ולא יתקשרו ביניהם בטלפון סלולרי). כל נושא תפקיד בכיר יהיה חייב לנהל יומן פגישות גם עם בני משפחתו וחבריו. כך ניתן יהיה להצליב מידע GPS עם לוח הפגישות. אגב לאחרונה נמצא שופט, לא דובר אמת, שרשם ביומן הפגישות על פגישה עם מישהו במקום מסוים ונצפה באותה שעה בפגישה עם מישהו אחר במקום אחר.
- צריך להבדיל ברמת העונש של נושא תפקיד בכיר מעונש ל"בוזגלו". למשל אם בוזגלו גנב משושן אז הוא ישלם X ואם נושא תפקיד בכיר גנב מאתנו, בעלי הבית של המדינה, המקרה חמור בהרבה והוא ישלם 2X.
- צריך להרחיב את החוק ההלכתי של "עדים זוממים" ולהטיל את אותו עונש שהוטל על מורשע חף מפשע על אלו שהפלילו אותו תוך בידוי ראיות.
- צריך לדאוג ששופט מחוזי ששפט תוך התרשלות במילוי תפקידו (לא בזדון) אדם חף מפשע, ישלם נניח 5% משכרו כל החיים למורשע, שהתברר שהורשע תוך בידוי ראיות. שופט עליון שדן בערעור וטעה ישלם 10% משכרו למורשע, שהורשע תוך בידוי ראיות. בצורה כזו נאלץ, אולי, את השופטים להתייחס לחומר המוגש ע"י התביעה בייתר ביקורתיות ובספקנות.
בצורה כזו נוכל אולי להקטין את מרווח הזדון והרשלנות של אנשים שנתנו להם כוח רב לפעול בשמנו.
