שפתיה אנשק

לְאָבִי הָעִבְרִית לֹא נִגְרָה

עַל שְׂפָתָיו

וַאֲנִי זוֹ כְּבָר זָרְמָה בִּי

לֹא הֵבַנְתִּי אָז בְּיַלְדוּתִי

הִנֵּה עַכְשָׁו יָדַעְתִּי

אֶת תְּפִלּוֹתָיו

אוֹחֵז הָיָה אָבִי בְּיָדִי

וַאֲנִי מַדְבִּיק צְעָדָיו

בְּאֶרֶץ שֶׁבָּהּ גָּדַלְתִּי

אֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת הַיָּשָׁן

צִנָּה שֶׁל שַׁחַר בְּעוֹרִי

אוֹר הָבֹּקֶר בְּעִקְבוֹתַיו

סִפְרֵי תְּפִלָּה לֹא בְּרוּרִים

כֶּרֶךְ שֶׁהִצְהִיבוּ דַּפָּיו

נוֹתֵן הָיָה בְּיָדִי

וְטַלִּית מְקֻפֶּלֶת שֶׁנָּשָׂאתִי

הָיָה גֵּאֶה הוֹלֵךְ לוֹ כָּךְ

וּמֻסְלְמִי שֶׁתּוֹלֶה בִּי עֵינָיו

זוֹ שְׂפָתִי הַיְּשָׁנָה לֹא הֵבַנְתִּי

צְפוּנָה בְּדַפִּים מַצְהִיבִים

דּוֹר עַל דוֹרוֹתַיו

שֶׁקָּרְאוּ אֲבוֹתַיו בִּתְפִלָּתָם

וּבָא הַדּוֹר שֶׁל יְלָדָיו

שְׂפָתִי הַחֲדָשָׁה עַכְשָׁו

מִלְּעֵל וּמִלְּרַע יָדַעְתִּי פִּתְאֹם

נָשׁוּא נוֹשֵׂא עַל כְּתֵפָיו

אוּלַי אָבִי לֹא לְגַמְרֵי הֵבִין

אַךְ נִדְמֶה שֶׁהוּא יָדַע

כִּי אֶל אֶלוֹהַיו כָּךְ לָחַשׁ

מִתְנוֹדֵד אֶת מִלּוֹתָיו

וְכָאן הָעִבְרִית לֹא נִגְרָה

לְאָבִי עַל שְׂפָתָיו

כִּי שָׂפָה חֲדָשָׁה זוֹ לֹא יָדַע

וַאֲנִי הָעִבְרִית כְּבָר זָרְמָה בִּי

מִי בְּיָד מִי אָחַז עַכְשָׁו

נַעֲשֵׂיתִי פִּיו וְעֵינָיו

וַאֲנִי אֵיךְ אוּכַל אֲנִי עוֹד

בְּלִי דָּגֵשׁ וּבְלִי מָקָּף

בְּלִי חָטַף וּפָתַח וְחֹרֶף וּסְתָו

זֶה הַצְּלִיל שְׁנֶחְרַת וְנִטְמַן

בְּמֹחִי בְּלִבִּי כְּבָר נִצְרַב

וַאֲנִי אֵיךְ אֶחְיֶה בִּלְעָדָיו

בְּמִלוֹתַי שְׂפָתֶיהָ אֲנַשֵּׁק

בִּצְלִילֶיהָ שְׂפָתַיִם תִּשַּׁק

עַד קֵץ הַזְּמַן וְעִתּוֹתָיו