פרק א', הפחד.
כאזרחים אנו חיים בתקופה בה שולט הפחד במנהיגות שלנו, והמנהיגות אם נדייק, היא איש אחד למעשה, המוקף חצר המפחדת ממנו, ואלה חיינו לעת הזו.
נתניהו יחיד ואחד בצמרת, סביבו הפקידים הבכירים, שאפשר לכנותם שרים ואפשר לא, שהרי יותר מלעסוק בנושאי משרדיהם אין להם כל השפעה על הסביבה האחרת שלהם, כי אסור! מבחינתם נתניהו יכול לפרק את השולחן הארוך והמירקם העדין סביבו, ומכך הם יראים ומרכינים ראשם בהסכמה אילמת.
בואו נרשום לפנינו ממי נתניהו מפחד באופן הגלוי לעיני כל אזרח ואזרחית: 1. מהחמאס המהתל בו וצר עליו, ושלוחותיו הפראיות. 2. מאבו מאזן, שחס וחלילה עלול להתעצבן ולא יתן לשב"כ שירותי ביטחון שיותר ממלמדים על כוחו בספק, מלמדים על חולשתינו ותלותינו. 3. חאן אל אחמר. שמישהו יציל את נתניהו מעונשו, הלוואי שיתאדה לקראת הבוקר, איזה פחד הפחונים הללו ! 4. מהגַב המסייע מורלית ויותר, לדורשי רעתנו (אבי, ציפי, תמר, טיבי, מירב, זועבי, "בצלם" ודומיהם) המסבירים לעם ישראל, ובעיקר לגויים מחו"ל, מדוע אנחנו טועים ורעים, והכל באשמתנו. 5 נורבגיה, שוודיה, בלגיה, צרפת, אנגליה ושאר אומות התרבות שם, המשקיעות כאן כסף רב כדי למוטט אותנו. 6.
הארץ "ידיעות" ועוד גופי תקשורת, העלולים לצאת נגדו בכותרות גדולות. 7. אמריקה הטובה, ורק בגלל טוּבה היא עלולה להיות מסוכנת.
מאלה נתניהו מפחד ממש, אלה משׇתקים אותו והגרוע מכל עוד לפנינו: את הפחד שלו הוא נושא עם פקיד הביטחון שלו, שהתרוקן לחלוטין מהאוויר המנופח שאפיין אותו, אל המטכ"ל, אל אלופי צה"ל שלנו. מזמן לא ראינו מטכ"ל, שדה בעיקר, כה חושש ופוחד להניע כלים ולנסוע תוך כדי אש קדימה. הטיעונים של "הירוקים" שם, הם תמיד נגד, "צריך שיקול דעת", שיקולים שאינם יכולים להסתיר את הפחד. הפחד המצמית הזה, באזרחי וחאקי, ממש מסוכן לנו.
פרק ב', העוז
ונסיים בסנגוריה עליו, כי כמובן, לא אשחיר לחלוטין את פניו של נתניהו, יש חזיתות שכלל אינו ירא מפניהם: 1. סיעת הליכוד בכנסת ישראל, מדכֵּא לחשוב עד כמה היא פוחדת מהפחדן שבראשה. 2. מהליכודניקים הוא כלל לא מפחד, ובינינו זו טעות גדולה שלו. 3. המתנחלים ממש על האצבע הקטנה שלו, מולם הוא מפגין את כוחו העצום של הפחד; מעלה-אדומים לדוגמה, עיר ואֵם בישראל, הוא חונק אותה בשתי ידיו, רק ידיו בעברית, לא באנגלית ולא באירופית, הוא ביוזמתו, הוא ולא אחר. לסיכום, לא הכל שחור ומפחיד, לנתניהו נותרו פינות מרהיבות של עוז ואומץ.
לאן כל זה מוביל אותנו? הכי בטוח לריסוק הליכוד ובקרוב, ואני הראשון שאצטער מאוד על כך, אנו זקוקים למפלגה ציונית-חילונית-לאומית גדולה. הליכודניקים האהובים והחמים יבינו שנתניהו מהתל בהם, שהוא נמר של נייר, הם יכעסו, והם יודעים לכעוס. למדינה הוא יעשה נזקים ביטחוניים כמו כל ראשי הממשלות ב-40 השנים האחרונות (להוציא את
יצחק שמיר). אני תקווה שהמדינה תדע לעמוד ולשרוד ראש ממשלה כזה, ברור שזה לא מוסיף לה בריאות.
לכן, אני מעלה עכשיו את מחשבותיי
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
