לא אבזבז זמן, אפתח את המדריך מיד בקמפיין פרסומות המיועד לציבור הרחב, אבל גם אתם תוכלו ללמוד ממנו: נהגים יקרים, רוצים לדעת מהו הסוד לנהיגה ללא תאונות? במילה אחת: "סעו". בשתי מילים: "פשוט סעו". בינתיים, עד לפעם הבאה נסו לפענח מה מסתתר מאחורי המילה.
לאחר יומיים מגיעה הפרסומת הבאה: נהגים יקרים, אם ניחשתם שמה שמסתתר מאחורי המילה "סעו" הוא לנסוע ללא תוספות, צדקתם. מהן התוספות שאנו מוסיפים לנהיגה, שמביאות לנו את התאונות? חשבו.
לאחר יומיים נוספים מגיעה הפרסומת השלישית: נהגים יקרים, אם ניחשתם שמדובר ברגשות, צדקתם. הסיבה לתאונות הדרכים היא רגשות. סעו ללא רגשות - אין תאונות. באלו רגשות מדובר? חשבו.
לאחר יומיים נוספים מגיעה הפרסומת הרביעית: נהגים יקרים, הרגשות העיקריים הגורמים לתאונות הם: חיפזון, לחץ, תחרות, כעס. הסוד הגדול למניעת תאונות דרכים הוא: סעו. סעו רגוע, סעו בכיף, סעו בנחת, סעו בסבבה. סעו בלי תוספות, בלי רגשות. פשוט סעו. איך משיגים את זה? חשבו.
רבע שעה
לאחר יומיים נוספים מגיעה הפרסומת החמישית: נהגים יקרים, הסוד הגדול לנהיגת רוגע נטולת רגשות שתבטל את תאונות הדרכים הוא... היא... לצאת 5 דקות יותר מוקדם. מדוע? חשבו.
לאחר יומיים נוספים מגיעה הפרסומת הששית: נהגים יקרים, לא תאמינו איזה יתרון נותנים לכם 5 דקות. ראובן יוצא 5 דקות אחרי שמעון. כדי לסגור את הפער עליו לנסוע כמו מטורף במשך חצי שעה אם הוא נוסע 10 קמ"ש יותר מכולם, או רבע שעה אם הוא מצליח לנסוע 20 קמ"ש יותר. החישוב עקרוני לפי 60 קמ"ש בממוצע שזה קילומטר לדקה, כלומר פער של 5 קילומטר. תגידו אתם, מה עדיף: לזגזג ולהשתולל במשך חצי שעה או לצאת 5 דקות קודם?
הפרסומת השביעית: נהגים יקרים, החיפזון, הלחץ, התחרותיות, התשוקה הבלתי ניתנת לכיבוש לא לצאת פראייר ולהגיע כמה שיותר מהר, הם לא יותר מאשר אשליה רגשית. היא נובעת ממלחמת הקיום ולחץ השגרה, ומגיעה גם לכביש. בחוץ זה קפיטליזם חזירי, בכביש קפיטליזם דורסני. תירגעו, איזי בוי, מה קרה? ראית אספלט? יופי. תירגע מותק, אין מה להתלהב.
הפרסומת השמינית: נהגים יקרים, יש לי מתנה נפלאה עבורכם: החיים. אני יכול לגלות לכם את הסוד הנפלא לנהיגה ללא תאונות. האם עליכם לנהוג בלחץ ובפחד? נהפוך הוא, פשוט תנהגו. סעו בכיף. שבו בכיסא הנהג ותנהגו בהתאם למצב. אם הכביש פתוח סעו בהתאם. כשאפשר מותר לנסוע מהר אבל בנחת. לאשתי הרבה פחות ניסיון נהיגה ממני, אבל אני סומך עליה כי היא נוהגת רגוע. לא תאמינו מהו הסוד הגדול: פשוט סעו. תקלטו את זה: הסוד הגדול לנהיגה ללא תאונות פשוט וזמין לכולם בחינם.
פרסומת תשיעית: כפי שהבנו, יציאה 5 דקות קודם מאפשרת לנו לנהוג רגוע. הפקק גדול יותר היום, האדום ארוך יותר, עוברת רכבת, משאית זבל חוסמת, מישהו נדחף? לא נורא, הקדמנו בדקה. הייתי מציע להקדים אפילו בעשר דקות כי לא תמיד אנחנו מדייקים. אפשר להיות גמישים, האווירה נינוחה. האשליה שחבל על כל דקה, היא לא יותר משטיפת מוח רגשית. אז תגיע הביתה דקה קודם מה תעשה? הדקה הזו תעשה את החיים יותר איכותיים? תתפלאו, אבל אם כיצור תבוני נצליח להשתמש בשכל כדי להתגבר על הרגש, בסופו של דבר לא נרוויח רק חיים, נרוויח גם זמן, כי התאונות אחראיות להמון המון פקקים.
נסיעה בפחד
פרסומת עשירית: סע רגוע, תגיע מהר יותר. למה? קודם כל כי פחות תאונות זה פחות פקקים, תכלס. שנית, לא תרגיש סחוט, הנסיעה לא תהיה קרב. תגיע בנחת, תרגיש רענן. שלישית, זמן הנסיעה לא חייב להיות זמן מבוזבז. אפשר לנצלו להאזנה לרדיו, למוזיקה או לשמע אחר שארגנת מראש. נסיעת לחץ היא נסיעת סבל. למה להתעלל בעצמך? כאשר אתה חושש לאחר אתה על קוצים, כל הנסיעה אתה בפחד. תירגע, צא כמה דקות קודם והרווחת שפע הטבות.
אתם חייבים להבין שיצר הלחץ, החיפזון, התחרותיות וכדומה איננו לוגי, רציונאלי אלא רגשי, עדרי. אם בעזרת השכל תצליחו להתגבר על היצר, תעניקו לעצמכם מתנה נפלאה. ואם לא תצליחו, אנחנו נצוד אתכם ונוריד אתכם מהכביש. חזירות כביש - היא הסיבה לתאונות! המשטרה תעבור לציד חזירים. חוסר התחשבות והפרעה לתנועה יהפכו לעבירות חמורות ביותר עם קנסות גבוהים בתחילה, עד לשלילת רישיון בהמשך. המשטרה תאפשר לכל נהג לשלוח סרטוני דרך, הכוכבים שיזכו להכי הרבה סרטים הם הנהגים המועדים והם יחטפו. שם השיטה: "מדינת משטרה". אתם תהיו השוטרים. לא צריך לכעוס יותר, רק לצלם.
אסור לכעוס בכביש, אסור להתרגז, אסור להתעצבן, אסור לחנך. גם אם אתה צודק, כעסת? צעקת? אתה גם אשם. שליטה ברגשות - גם בכביש. במקום להתעצבן, תצלם. מישהו חתך אותך? צלם ושלח למשטרה. אולי בהמשך חלק מהקנסות יגיעו אל שולחי הסרטונים. אסור למהר, אסור להיחפז. מותר רק לנסוע בכיף. לא מתאים לך? אין בעיה, סע באוטובוס ותגיע בנוחות. התאונות - היסטוריה.
בנוסף לפרויקט הענק של הוצאת הרגשות מחוץ לחוק בכביש, ולפרויקט הצילום "מדינת משטרה", נמליץ גם על אימון בסימולטורים, וגם על רכישת הרגלי נהיגה יעילים. רק נהגים חדשים נוהגים על-פי השכל, מהר מאוד הנהיגה הופכת לאוטומטית ומי שבעצם נוהג במקומנו אלו הרגלי הנהיגה שלנו. כדאי לכל נהג לרכוש הרגלי נהיגה טובים, שיהיו אצלו במוח וינהגו במקומו. כל "כמעט תאונה" היא תמרור אזהרה. כל נהג ישאל את עצמו: איזה הרגל נהיגה עלי לאמץ כך שבפעם הבאה "לי זה לא יקרה"?
יהיו תוכניות קבועות בשם "תאונה בחקירה" בהן ינותחו תאונות שונות ויושם הדגש על ההיבט הפסיכולוגי שהוביל אליהן. למשל, התאונה הנוראה בה נשרפה משפחה. צריך להבין שעקיפה בכביש בו בכל צד נוסעים 100 קמ"ש, המהירות היחסית היא 200 קמ"ש!!! מכונית רחוקה מגיעה אליך תוך שניות. לא יוצאים לעקיפה אם אין שדה ראיה לטווח רחוק מאוד. אסור למהר, אסור להיחפז, אין תחרות, אין לחץ. אם אי-אפשר לעקוף, נוסעים אחרי המשאית עד שהעקיפה מתאפשרת. מי שבכל זאת חסר סבלנות, שישלם 8 מיליון שקל פיצויים, אפשר לפרוס ל-50 שנה. מטף חובה בכל רכב.
חצי מבט
למניעת הירדמות כמובן ינה טובה. אבל במקרה חרום להיות מצוידים במסטיק. אם זה לא עוזר, פיצוח גרעינים תוך כדי נהיגה מונע הירדמות! אם אין, נוסעים עד למקום שאפשר לנוח בו עם יד אחת באוויר כדי שאם היא תיפול תתעורר. לא מהססים, עושים זאת מיד ברגע הראשון שמרגישים צורך לנקר.
בנהיגה אף פעם לא לוקחים סיכון. מאלתרים נתיב רק אחרי שמוודאים שהשטח המת פנוי. כשלא ממהרים אין בעיה להקדיש רבע שניה לעוד חצי מבט. החמצת הזדמנות? הרגע, קח את זה בחשבון כחלק טבעי ובלתי נפרד מחסרונות הנהיגה, כמו הפקקים והרמזורים. יש לך פתיל קצר? אינך ראוי לרישיון.
יש "מתלהבים" המגיחים לפתע, אותם צריך להוריד מהכביש, ויש זחלנים הפותחים מרחק גדול מדי. מי שזוחל בנתיב עקיפה (כל נתיב חוץ מהימני) הוא חזיר כביש בלתי מתחשב והוא צריך להיקנס. אבל גם בנתיב הימני אין צורך לפתוח מרחקים מיותרים. השתדלו להשתלב בתנועה. אם נאמץ תרבות נהיגה מתחשבת זה יוריד את הלחץ והמתח בכבישים ויקל על הרוגע החיוני למניעת תאונות.
הנה שורה נחמדה של פיצקוש: תבין. אם תכוון לך זמנים מראש, ואז תתארגן רבע שעה קודם, ותצא חמש דקות קודם, אז תקדים בלי תאונות ותהייה מאושר. אני חוזר ואומר: אין חיפזון, יש זהירון!
אנצל את ההזדמנות כדי להוסיף עוד כמה טיפים: 1. בכל הרמזורים הירוק צריך להבהב. הכתום שקופץ בפתאומיות גורם לחסימת מעבר חציה במקרה הטוב, לבלימת חרום או לחציה באדום במקרה הרע. להפתיע את הנהג זה רעיון מטופש מאוד. 2. בפניה שמאלה גם הכתום צריך להיות חץ. רמזור אדום עגול, הירוק כבר חץ, גם הכתום צריך להיות חץ. ימנע טעויות.
צעדי בטיחות
אני ממליץ על שני הרגלים יעילים למניעת תאונות ובכלל. הרגל אחד שמו: "הבט אחורה בזעם". ממהרים קדימה? יופי, אבל רבע דקה אפשר תמיד להקדיש כדי לוודא שלא שכחנו כלום. זה ימנע שכחת חפצים באוטובוסים, שכחת ילדים במכוניות ובכלל. גם יצנן את הנטייה הפזיזה לרוץ קדימה. הרגל חשוב מאוד נוסף: נסו לסגל לעצמכם הרגל לזהות סכנות מראש. התדליקו לעצמכם נורות אדומות בנקודות בעיתיות. מיחם, כבל חשמל, ילד יכול להיתקל בו והמים ישפכו עליו. חותכים סלט? אצבעות לא בקו הסכין. אם הסכין עפה, לא נחתכים. זהו סכנות מראש. קחו תמיד שני צעדי בטיחות לאחור.
סיסמאות: באדום עוצרים, בירוק... מסתכלים. התמרורים והרמזורים נועדו לעזור לנו, לא לחשוב במקומנו. קו עצירה הוא לא קו זינוק. רמזור אדום הוא לא מטדור, ואתה לא שור. אין מספיק נתונים לנסוע מהר. הדבר הכי חשוב בנהיגה: לשכוח אותה. אסור לנהוג בהשפעה: סמים, אלכוהול, עייפות, רגשות. החיפזון מן...
לסיכום:
הסיבה העיקרית לתאונות הדרכים היא: רגשות. בעיקר חיפזון. הפתרון למיגור התאונות: סע רגוע. השיטה: לצאת 5 דקות קודם. האכיפה באמצעות פרויקט מצלמה לכל נהג בשם "מדינת משטרה" לצורך איתור חזירי הכביש. האכיפה סטטיסטית רק על הנהגים המועדים. בנוסף אימוני סימולטורים. סדרת תוכניות בשם "תאונה בחקירה" בהן יהיה ניתוח פסיכולוגי כדי להבין מה עבר בראשו של הנהג לפני התאונה, לצורך זיהוי הסכנה מראש ולמען אימוץ הרגלי נהיגה יעילים.
המכוניות האוטונומיות מתעכבות? יש מה לעשות בינתיים. אלוהים נתן לך במתנה דבר גדול, דבר נפלא. שמור עליו. איך? פשוט תהיה נינוח. תירגע, הכביש זה לא מסלול מרוצים. פשוט סע בנחת, זה כבר יגרום לך לשמור את המרחק המתאים, לנהוג במהירות המתאימה וכו'. דרך צלחה.
