אוסלו - אמנות הדיפלומטיה, מאת ג'יי. טי. רוג'רס

במרכז העלילה נמצא הזוג הנורווגי, טריה לרסן ומונה יול, שהמציאו את הערוץ הסודי וגם שימשו כשושבינים של התהליך, אך נמנעו מלשמש כמתווכים והכריחו את הנושאים ונותנים לשבור את הראש לבד. דווקא צמצום האגו שלהם הוא שמוביל בסוף להצלחה הגדולה. ההצגה אוסלו מועלית בימים אלו בתיאטרון המשובח בית-לסין.

הבמאי אילן רונן הצליח להעמיד צוות נפלא של שחקנים, המעבירים מסר אמין של תקווה בתהליך השלום. בראשם השחקנית לימור גולדשטיין ובן זוגה למשחק לירון ברנס. הרשים במיוחד הנציג הפלשתיני אחמד קריע [אבו עלא]. כמו גם שני הנציגים הישראלים: דב נבון ואילן דר.

ההצגה משלבת בין חומר עובדתי, שנסמך על מחקר מקיף של המחזאי, אך יש בו גם חומרים דרמתיים וקומיים. המחזאי בנה את הדמויות במחזה לא כשיעור בהיסטוריה, אלא כדרמה מרתקת המאפשרת לצופה העכשווי, מחשבה על תהליך כזה מורכב ומסובך, בו חייהם קשורים, ועל עתידם ועתיד צאצאיהם במזרח התיכון כולו. גם מי שמתנגד לתהליך אוסלו, יכול ליהנות מההצגה, מכיוון שבכל דרמה טובה נפגוש דמויות בשר ודם, המדברות בלשון מוכרה ומנסותם לפתור את הבעיות הקיומיות שלהם.

מי מפחד מוירג'יניה וולף?

תיאטרון הבימה - מי מפחד מווירג'יניה וולף? הוא מחזה מאת אדוארד אלבי שהוצג לראשונה בשנת 1962. המחזה בוחן את המורכבות של נישואיהם של מרתה וג'ורג', בני גיל העמידה. בשעת ערב מאוחרת, אחרי מסיבת סגל באוניברסיטה, הם מארחים זוג צעיר, ניק והאני, ומושכים אותם אל תוך מערכת היחסים המרירה והמתוסכלת שלהם.

המחזה של אדוארד אלבי, "מי מפחד מוירג'יניה וולף"?, זכה למעמד של קלאסיקה מודרנית כבר ברגע שעלה לבמה ב-1962. הוא זכה בפרסים רבים וגם היה אמור לקבל את פרס פוליצר לדרמה - פרס שנשלל ממנו בסופו של דבר בשל המיניות והשפה הגסה הכלולה במחזה. הצלחת המחזה נובעת מהעיסוק בנושאים המעסיקים את כולנו ביומיום, ממשחק המוחות המוצג בו ומהורדת המסכות מאלמנטים רבים בחיינו!

הבמאי אילן רונן בחר לביים את המחזה כך שהקהל מקיף את הבמה מארבעה כיוונים, כמו בזירת אגרוף, כשעל הבמה רק ספות ושולחנות למשקאות. השחקנים יעידו שמדובר בחוויה ייחודית, אבל אין ספק שהאולם הקטן והאינטימי המקיף את ההתרחשות מכל עבר יספק חוויה ייחודית גם לקהל.

אילן רונן ידוע בסגנון הבימוי הייחודי והלא בהכרח ריאליסטי שלו. הדבר בא לידי ביטוי היטב ב"מי מפחד מוירג'יניה וולף"?, וזה לא מתבטא רק בעיצוב הבמה הייחודי. אילן רונן יצר, באמצעות צוות היוצרים שלצדו, עלילה נטולת מקום או זמן הנכנסת ככל שעובר הזמן לתוך אווירה הזייתית-סיוטית לא שגרתית שתלווה אתכם גם אחרי מחיאות הכפיים.

הקאסט מעולה: מאיה מעוז, גיל פרנק, רוי מילר ודניאל גל.