|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
בו בזמן שהמדיה עוסקת הרבה בלרחם על האוטיסטים, לא עושים דבר כדי באמת לעזור להם ● כמה נוח ואופייני לממשלה שלנו! שתמיד מדברת מדברת וכשצריך להשקיע מעשים ומשאבים, נסוגה ומגמגמת...
|
בו בזמן שהתקשורת עוסקת כל כך הרבה בצורך לעזור לילדים האוטיסטים, בו בזמן שהאמת המרה מתגלה, שיש לנו אחוזים לא מעטים של אוטיסטים בקרב האוכלוסייה, שלא ידענו עליהם כלל, המוסדות האחראים, כולל הפסיכולוגיים והרפואיים, מקדישים משאבים מעטים מאוד לטיפול בבעיה. לא מתייחסים לנושא, כמעט בכלל, כבעיה רפואית, אלא כבעיה חברתית.
מבחינת האוטיסטים עצמם, גם מבין המבוגרים שבהם, זהו אסון. בניגוד למחלות כמו האיידס, שהרעש הציבורי שעוררו החולים, שכנע את ממשלת ארה"ב, בזמנו, להקדיש משאבים רבים לטיפול במחלה ולבסוף אפילו נמצאו לה פתרונות רבים וטובים, שהצילו חיים, מבחינת החברה בארץ, האוטיזם הוא בעיה חברתית, שאפשר לפתור אותה על-ידי חינוך הציבור לסובלנות וליחס טוב כלפי הנפגעים.
כמה נוח ואופייני לממשלה שלנו! שתמיד מדברת מדברת וכשצריך להשקיע מעשים ומשאבים, נסוגה ומגמגמת...
יש לנו מוסדות, כמו בית אחד, שאמורים לטפל באוטיסטים. אבל מוסדות אלו מסורבלים, לא יעילים וסך הכל מספקים פרנסה לכל מיני פסיכולוגים ופסיכיאטרים, שהחליטו שאפשר לרפא את המחלה באמצעים לא יעילים. הדבר החיובי היחידי בכל העניין, הוא המוסד לביטוח לאומי, שמכיר בזה כנכות ונותן לאוטיסטים סיוע מסוים, כמו לנכים.
שורש הבעיה הוא כמובן בציבור הנפגעים. אלה שלא יכולים לבטא את עצמם. שלא יכולים לצעוק ולבוא בדרישות שיפתרו את הבעיה, גם מבחינה רפואית. הורים מעטים, בעלי כוחות נפשיים, מצליחים, אכן, לעזור לילדים האוטיסטים ולהביא לשיפור מה. אבל כשמדובר במבוגרים האוטיסטים הרבים שהתגלו, הם חסרי כושר ביטוי ואסרטיביות וחסרי יכולת לבוא בדרישות כאלו.
ובל נשכח שאנו חיים במדינה מפותחת ביותר מבחינה מדעית. ישראל אחראית לתרופות פורצות דרך רבות, בתחום הסרטן למשל. יש לאל ידם של המוסדות המדעיים בארץ לעזור לאוטיסטים. אבל הם לא טורחים ללכת בכיוון הזה. כאמור, כל מטרת המוסדות זה התחום הפסיכולוגי, שאין לו בעצם פתרונות אמתיים לבעיה. זה כמו לנסות לפתור את בעיית הלהט"בים.
יש לצאת לדרך המדעית רפואית. לעשות ניסיונות ולנסות למצוא תרופות להקלה ולבסוף, אולי, אפילו לפתרון מלא... מי יודע מה צופן עתיד המחקר הזה. בלי תקווה, אין גם הפתעות טובות. פסימיות וחוסר מעש הם היום השולטים בנושא.
|
| תאריך:
|
20/02/2019
|
|
|
עודכן:
|
20/02/2019
|
|
ארווין קליין
|
|
יש פוליטיקאים חסרי מנוח. יש מהם שנעים ממפלגה למפלגה מפני שהם יציבים בדעתם, נאמנים לתפישת עולמם, דוגלים במשנתם, ומשהו בבית השתנה, והם לא יכולים עוד, והם הולכים או לבנות להם בית אחר או לבית בו הם מאמינים כי ימצאו מקום לפעול מתוכו. באומות העולם היה צ'רציל כזה. אצלנו אישים כמו שולמית אלוני, או יוסי שריד, או יוסי ביילין, או אפילו בן-גוריון ורפי, ומשה דיין, או משה סנה, ואינני מונה אלא כמונה באקראי.
|
|
|
|
|
מנהיג חמאס אסמעיל הניה יצא לפני יותר משבועיים מרצועת עזה לקהיר לדיונים עם שר המודיעין המצרי הגנרל עבאס כאמל ועם זיאד נח'אלה, מנהיג ארגון הג'יהאד האיסלאמי, בנושאי הרגיעה והפיוס, הפגישות הסתיימו אך אסמעיל הניה נשאר בקהיר ולא חזר לרצועה כדי לטפל בשורה של נושאים "בוערים" של ארגון חמאס ובראשם המשבר הכספי.
|
|
|
|
|
נראה כי המועצה החדשה של הווקף האיסלאמי בהר-הבית בראשות השיח' עבד אלעזים סלהב, שבאחרונה הורחבה וכוללת אישים מהרש"פ ומתנועת פתח, מנסה לשנות את הסטטוס-קוו בהר-הבית, גורמים בתנועת פתח אומרים כי הקרב מול ישראל על הר-הבית אמור להסלים לקראת פרסום תוכנית "עסקת המאה" של הנשיא טראמפ.
|
|
|
|
|
עידן יוסף בסדרה על מד"א והשבת במחלקה ראשונה ("תסבוכת השבת של מד"א" ו-"הקו האדום של מד"א - חששות הרבנים והשתקת העיתונים")[ראו ידיעה משמאל] מעלה סוגיה מאוד מעניינת שלה ענין ציבורי: האם גוף "ציבורי" יכול לפעול בהצלחה ללא חילול השבת.
|
|
|
|
|
תוצאות הפריימריז במפלגות הליכוד, העבודה ומר"צ כבר פורסמו. הטעות נעשתה (כפי שאפרט בהמשך), וכולי תקווה שהלקחים יילמדו ושאלו יהיו הפריימריז האחרונים למרות שהם פופולריים ומזוהים עם חופש, קידמה ודמוקרטיה. כמו-כן, אני מקווה שראשי שאר המפלגות שאינן מקיימות את השיטה, לא יתפתו ללחץ החברתי הקורא לקיימה.
|
|
|
|
|
