בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מיתוס כוזב: חופש העיתונות
|
הטענה שהענשת אושרת קוטלר תפגע בחופש הביטוי שלה או בחופש העיתונות, נשענת על מיתוס כוזב
|
קוטלר. שגתה [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
|
|
|
|
|
מדי פעם, כאשר איש תקשורת כותב או משדר דברים שאינם ראויים, קמים שוטים אחדים וזועקים שאסור לפגוע ב חופש הביטוי שלו, ובמיוחד הם מוחים על שפיטוריו או הענשתו באופן אחר פוגעים בחופש העיתונות, גם כאשר דבריו מרגיזים מאוד את העורכים של אותו כלי תקשורת ואת קהל הקוראים או המאזינים שלו. הטענה כי פיטורי העיתונאי יהוו פגיעה בחופש העיתונות או בחופש הביטוי, נשענת על מיתוס מזויף וכוזב. חופש העיתונות הוא החופש של כל אדם להקים עיתון ולכתוב בו כרצונו (כמובן, במגבלות החוק הפלילי, שיקולי ביטחון המדינה, איסור הפגיעה בפרטיות, איסור לשון הרע ושאר מגבלות ברורות). אך לעיתונאי העובד בעיתון אין "חופש עיתונות" כלפי מעסיקיו, ולהבעת דיעותיו דווקא באותו כלי-תקשורת אין "חופש ביטוי" באופן המרגיז את עורכיו ואת ציבור הקוראים או המאזינים שלהם. עיתונאי בעיתון קומוניסטי, שעורכיו דוגלים ברעיונות אתיאיסטיים ובקומוניזם, אינו רשאי לכתוב על אפם ועל חמתם מאמרים הקוראים לסגוד לדת כלשהי, או למתן הטבות לבעלי ההון ולמעסיקים. באותה מידה, עיתונאי העובד בעיתון דתי אינו רשאי לכתוב דבר נגד אמונת אותה דת, באופן המהווה פגיעה ברגשות הקורא או המאזין הדתי. אם העיתונאי כותב או משדר באופן שאינו רצוי לבעלי העיתון או תחנת השידור, רשאי העורך לומר לו כך: "אם רצונך בחופש הביטוי ובחופש העיתונות, שזו זכותך, אתה חופשי ללכת מכאן, לייסד עיתון משלך או תחנת שידור ולכתוב ולשדר בהם ככל העולה על רוחך. אך כל עוד אתה עובד אצלנו, אתה חייב לקיים את דרישותינו ולכתוב אך ורק באופן הנראה לנו. לחלופין, אתה רשאי לחפש לעצמך עבודה כשכיר בעיתון הכותב לפי מושגיך, אך לא אצלנו. שלום ולא להתראות". באופן אוביקטיבי ככל שהבנתי מגעת, אושרת קוטלר לא נשכרה לעבוד כפרשנית, אלא כעיתונאית המדווחת על עובדות, וחובתה היא לדווח באופן אוביקטבי. את הסקת המסקנות הנובעות מדיווח כזה עליה להשאיר לאינטליגנציה של הצופים, ולא להאכילם בכפית את פרשנותה. לפיכך, דיבוריה של אושרת קוטלר על הפיכת חיילי צה"ל ל"חיות אדם", לא רק הבודדים שבהם מדובר, כגרסתה הכוזבת לאחר-מעשה, הם ניצול המשאב הציבורי להבעת דיעותיה הפרטיות, ובכך חרגה מסמכותה ומתפקידה. היא ראויה לעונש, אולי אף לפיטורים, והטענה כי הענשתה תפגע בחופש הביטוי שלה ובחופש העיתונות, כפי שטענו השוטים גם במקרה זה, אינה אלא שקר והולכת הציבור שולל במיתוס כוזב. תגובתה לביקורת, בנוסח "איש לא יסתום את פי", מצדיקה לדעתי את פיטוריה המיידיים. בדברים אלה אינני מביע תמיכה בחיילים שעשו מעשי כיעור והפרת המשמעת, אם באמת עשו כך. את זה יש לברר בערכאות המתאימות, אשר לשונה המתגלגלת של אושרת קוטלר אינה אחת מהן.
|
|
הכותב הוא עורך-דין.
|
|
תאריך:
|
20/02/2019
|
|
|
עודכן:
|
20/02/2019
|
|
משה מכנס
|
מיתוס כוזב: חופש העיתונות
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
שמ
|
20/02/19 20:30
|
|
2
|
|
מייק
|
21/02/19 05:42
|
|
3
|
|
אין ברירה,
|
21/02/19 16:52
|
|
במידה ונאמץ את הסלוגן "לא רוצים לשלוט על עם אחר" (יענו פלשתינים) צריך להחזיר את יהודה ושומרון, להותיר במקרה הטוב את גושי התיישבות (3% מהשטח) בשליטתנו ולהשאר עם פיסת אדמה ובה 70% יהודים ו-30% מ"העם האחר" האם העם האחר יוותר על "זכויותיו הטבעיות"? התשובה באוסלו ובעזה
|
|
|
בו בזמן שהתקשורת עוסקת כל כך הרבה בצורך לעזור לילדים האוטיסטים, בו בזמן שהאמת המרה מתגלה, שיש לנו אחוזים לא מעטים של אוטיסטים בקרב האוכלוסייה, שלא ידענו עליהם כלל, המוסדות האחראים, כולל הפסיכולוגיים והרפואיים, מקדישים משאבים מעטים מאוד לטיפול בבעיה. לא מתייחסים לנושא, כמעט בכלל, כבעיה רפואית, אלא כבעיה חברתית.
|
|
|
יש פוליטיקאים חסרי מנוח. יש מהם שנעים ממפלגה למפלגה מפני שהם יציבים בדעתם, נאמנים לתפישת עולמם, דוגלים במשנתם, ומשהו בבית השתנה, והם לא יכולים עוד, והם הולכים או לבנות להם בית אחר או לבית בו הם מאמינים כי ימצאו מקום לפעול מתוכו. באומות העולם היה צ'רציל כזה. אצלנו אישים כמו שולמית אלוני, או יוסי שריד, או יוסי ביילין, או אפילו בן-גוריון ורפי, ומשה דיין, או משה סנה, ואינני מונה אלא כמונה באקראי.
|
|
|
מנהיג חמאס אסמעיל הניה יצא לפני יותר משבועיים מרצועת עזה לקהיר לדיונים עם שר המודיעין המצרי הגנרל עבאס כאמל ועם זיאד נח'אלה, מנהיג ארגון הג'יהאד האיסלאמי, בנושאי הרגיעה והפיוס, הפגישות הסתיימו אך אסמעיל הניה נשאר בקהיר ולא חזר לרצועה כדי לטפל בשורה של נושאים "בוערים" של ארגון חמאס ובראשם המשבר הכספי.
|
|
|
נראה כי המועצה החדשה של הווקף האיסלאמי בהר-הבית בראשות השיח' עבד אלעזים סלהב, שבאחרונה הורחבה וכוללת אישים מהרש"פ ומתנועת פתח, מנסה לשנות את הסטטוס-קוו בהר-הבית, גורמים בתנועת פתח אומרים כי הקרב מול ישראל על הר-הבית אמור להסלים לקראת פרסום תוכנית "עסקת המאה" של הנשיא טראמפ.
|
|
|
|