|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
מיכי קסטנבאום
חלוק מגבת לילדים
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות

"מעלות" <br>

השירה מהלכת עלי קסם, ואין לדעת אם מפני השיטוט במעלות האהבה או מפאת קדושתה של השפה העברית, או שמא משילובם של השניים
17/03/2019  |   שרה אהרוני   |   ספרים   |   תגובות
פלגים של מילים [צילום: סטיב הלבר/AP]

כשניגשים לקרוא ספר חדש של משורר, במיוחד כאשר מדובר בספרו ה-14 במספר, קיים חשש להיתקלות בשגרה. מה כבר יכול להתחדש לאחר שימוש תכוף ומתמיד בארסנל האישי של יצירתו ? החשש הזה אינו תקף כאשר מדובר במשורר מקורי ומפתיע כדוגמת יעקב ברזילי. ניגשתי לקריאת ספרו החדש "מעלות" מתוך ידיעה שכמו בכל ספר שלו גם הפעם מזומנת לי הפתעה.

למקרא השירים החדשים שוב נוכחתי לראות כיצד הוא שולף ממכמני האוצרות שמתחת לכובעו צרור ממתקים משובחים לאניני טעם. ואלה נימוחים בפי בעונג עד למיצוי מלא של טעמם.

שני שערים לספר:

"אהבה משכרת" - שירי אהבה וארוטיקה

"חסיני שלכת" - שירים לכל עונות השנה.

אתחיל בעיצוב הספר ובדברי ההקדמה של המשורר.

עטיפת הספר עשויה כהלכה. חלקה, נקייה, נעימה לעין, מזמינה, צבעיה בגוני אפור, סגול ולבן והאור המבצבץ מבין חשרת העננים מותאמים להפליא לשם הספר "מעלות". עבודה ראויה להערכה של הצייר אריק ונונו ושל המעצבת אלה ריסקין. הציטוטים של היוצרים המופיעים בעטיפה האחורית מזמינים את הקורא להיכל הספר.

דברי ההקדמה "עם הספר" נכתבו בלשונו המושחזת והמחויכת של ברזילי. הוא מודע לשעון החול: "זקנתי שבע ימים", אפילו מציין את ההליכון. אך אין באלה כדי לרפות את ידיו. הוא, כדרכו, ממשיך ליהנות מן החיים המשפיעים עליו מטובם: "רועה בשדות, נושם אוויר פסגות, מאזין לשירת הציפורים, מהתל בעננים... רוקד עם אותיות". מה שהיה הוא שהווה. הטבע המופלא וכישרון המשורר לרקוד עם האותיות - די בהם כדי לעשותו מאושר. אומנם הוא לא צבר רכוש גדול, אך יצירת הטבע ויצירתו האישית הם אוצרו הגדול.

בהומור האופייני לו הוא תוהה במה להפתיע את עצמו ליום הולדתו, ובתוך כך מבטיח לקורא שירי "אהבה ופיוס, שובבות מתובלת בחיוך לא מזויף (זה שווה הרבה בעידן של זיופים), קריצת בוקר לפיתוי של נשים בלילה, ביכורי מילים לעונות השנה, פטפוטי סודות בשפת ציפורים מצייצות". רשימת ההבטחות הזאת היא שירה בפני עצמה. ובדפים הבאים מתגשמות הבטחותיו.

ואי-אפשר להמשיך הלאה מבלי לצטט את המשפט האלמותי הסוגר את ההקדמה, "לשירה אין גדודים וחטיבות. יש לה מילים מפצחות לבבות".

וכעת אני נכנסת להיכל הקודש. חלקו הראשון מזמין למחוזות האהבה. אני משוטטת בין המילים, שיר אחר שיר, ומתענגת על רכותן ועל עוצמתן גם יחד, על קריצותיהן ורמיזותיהן, בבואן לפרוש מצגי אהבה ותשוקה.

השירה מהלכת עלי קסם, ואין לדעת אם מפני השיטוט במעלות האהבה או מפאת קדושתה של השפה העברית, או שמא משילובם של השניים. המשורר מפכה פלגים של מילים ובוחש בהם עד אשר עולים אדים מהבילים, ובהם הוא מחמם את יצועה של השירה.

האהבה היא רבגונית: אהבה לאישה, לטבע, לאדם, ובכללותה היא אהבת החיים. לזמן אין משמעות. עבר, הווה ועתיד חלומי נמהלים אלה באלה בחפיפה מושלמת.

עתים עולה ניחוח של געגוע, געגוע שנפער בתוכו וקולותיו מהדהדים בין השורות. זיכרונות האהבה טבועים בו עמוק והוא מתאר אותם כחוויה בלתי נשכחת או כחלום בלתי ממומש. "ברבות ימים רבים שמעתי חריקת דלת חלודה / נפתחת לרווחה... עוד לא מאוחר / לצוד מבט / לחלום מגע / לחנוט דמעה / וגם להתפייס עם הנצח" ("עוד לא מאוחר" עמ' 14). לחנוט דמעה - כמה יפה. אחד מצירופי הלשון המקוריים והיפים המופיעים בספר.

המשורר יוזם משחקי אהבה באמצעות משחקי מילים. לדוגמה, הוא מציע לשוחח בשפת השירים ("דייר משנה" עמ' 22). לאורך השיר המשעשע המספר את סיפורו של הדייר המחפש אכסניה בלב האהובה, ישנו שימוש בלקסיקון השירה: חרוזים, מטפורה, סיפור בודד, שיר קצר, פואמה, הייקוּ, שורות, ובמקביל שימוש בלקסיקון הנדל"ן: אכסנייה, מקום, חדרים, דייר, שכרתי, דל"ת אמות, צינוק, חוזה עם אופציה. והחיבור בין השניים יוצר סינתזה מבריקה ומחויכת.

שירי האהבה גולשים עתים לארוטיקה מרומזת או מלאת להט ותשוקה ומצטיינים במוטיבים חוזרים:

מפה

"כל הלילה מיפיתי את גופך / כמי שממפה קרקע בתולה" ("מקדש מעט" עמ' 11)

"חשקתי גופך / לתור בלי מפה / לטפס גבעות..." ("בלילה ההוא" עמ' 15)

שיזפון

"קרן אחת נחתה על פנייך / משתזפת ביופייך" ("חלומות" עמ' 23)

"בעודי משוטט במוזאון תל אביב / שזפו החמניות של ון גוך את עיניי" (סיפור אהבה תל אביבי" עמ' 30)

הטבע

אהבת הטבע טבועה בנפש המשורר והטבע מככב במרבית השירים, בצורותיו השונות:

"כמו גשם מהסס בחילופי עונות" ("עוד לא מאוחר" עמ' 14)

"לטפס גבעות" (בלילה ההוא" עמ' 15)

"בליל מחשכים מתחוללת סערה / נטרף רוחו של הרוח" ("סערה" עמ' 16)

"עת נרדמים פרחי הבר / וגם העשב מנמיך קומתו" (במו גופם" עמ' 20)

"את שרועה על מרבד ירוק /... עשבי דשא כריות לראשך" ("מוזה" עמ' 21)

ועוד ועוד.

הירח, סמל לירי עתיק יומין לאוהבים, מקבל ב"סיפור אהבה תל אביבי" ממד אנושי: "הצטלמנו עם הירח למזכרת", "עד שהירח הלך לישון". באמצעות האנשה הופך הירח לקרוב יותר ולחלק אינטגרלי מהקשר הזוגי.

מילים מרומזות וכפל משמעות:

נדף ממנה ריח בושם (יונקי דבש" עמ' 37). השיר הזה על מוכרת הפרחים הקטנה נקרא בפשטותו כתיאור טבע נאיבי וחביב של פרחים וריחות ויונקי דבש, ובה בשעה מקפל בתוכו משמעות ארוטית חריפה, ובית בושם מצטלצל אחרת ומתחלף בסיומו באות אחת שמשנה את התמונה.

בשיר ההחמצה "גן נעול" עמ' 38 השעון מתקתק והזמן אינו משחק לטובת האהבה הממתינה למימושה עד בוש, "מאז ערמות זמן נערמו / בחצר האחורית של החיים", והתוצאה הבלתי נמנעת היא, "עכשיו את גננת / שותלת בערוגות שלכת".

חלקו השני של הספר "חסיני שלכת" פותח שער למגוון נושאים שמעסיקים את המשורר. הם נכתבים בהומור, בשנינות, בעוקצנות, בסרקזם, בחמלה ובפרגון. הטבע ממשיך להדהד מבין השורות. גם האהבה מקננת בחלקם, כמו אהבת המולדת ("בת שבעים העלמה" עמ' 50), שכל תיאורה הוא תיאור טבע מענג: דייגם גולשים על פני הים, גלים חותרים לחופי הארץ, שדות מוריקים על הר, פרחים צומחים, וריחו של לחם טרי שהעניקה אמא אדמה.

חילופי עונות השנה מרמזים למחזור חייו של האדם ומתמקדים בזקנתו. זקנתו של המשורר. העץ אומר לרוח "זקנתי שבע עלים" ("סתו" עמ' 52), בו מזכיר המשורר את ויולדי ומכוון ליצירה הסתו מתוך "ארבע העונות"). לקראת ערב היה לו קר לעץ והוא התכסה בשלכת, ובמקביל, המשורר בערוב ימיו מודה "אני התכרבלתי במערומי".

סיומת דומה בשיר "חילופי עונות" עמ' 53: "איש זקן עומד במערומיו/בא להזדהות.

ובשיר "עלים" עמ' 55 נושרים העלים בסתו ו"זקן העלים / פוסק לנחם האילנות בצער מערומיהם.

המערומים ניתנים לפרשנויות שונות. אני רואה במוטיב החוזר הזה זעקת בדידות.

אותו נושא של חלוף העתים מופיע בווידוי מפורש בשיר "גלגלי הזמן" עמ' 62: "נבקעו גלגלי הזמן / כנשמתו של בלון מתרועע / בשדה קוצים / נצנחו נעורים תהומות / כצנוח אדם בלי מצנח" ומכאן הוא ממשיך ומבטא את המציאות הכואבת מכול: "נשכחו רגעי תהילה / כשכוח נוסע מזוודה / נתייתמו תמרורי דרך / נשאר השם במסגרת".

מהעצב על אובדן רגעי התהילה הוא ממשיך ומשיח על הדאגה והתהייה מה יעלה בגורלם של שיריו: "העוד אמצא אוזניים / כרויות וקשובות / שיערבו להן שיריי" (שירים לאן" עמ' 57)

עם זאת שמור מקום נכבד לשירים טבולים בהומור, בקריצה ובחיוך, כגון "שכנים", שיר המתאר פלישה של ענף מעץ השכן לחלקתו, יש והוא נכנע ליצרו וקוטף תפוח עסיסי מהפרות האסורים. השלכה לסיפור גן העדן ורמיזה מינית מובהקת ליחסים אסורים.

בשירו "פרגון" בעמ' 84 נוגע ברזילי בנושא כאוב של הענקת פרסים ספרותיים, שמעמיד משני עברי המתרס יוצרים שזרקורי הפרס לא האירו את דרכם מול יוצרים האוחזים בפרסים למכביר. הנושא מוגש בדרך אירונית, שנונה ועוקצנית עד אבסורד, "אבל תוך כדי העתקה שיניתי את סדר המילים במילון / וזה מצא חן בעיני השופטים".

ברזילי זורע חיים בשיריו, מלביש אותם במטפורות ובדימויים, טובל אותם בהומור, מרמז רמיזות וקורץ קריצות, ומוציא מתחת ידיו פניני שירה לתפארת.

ספר השירים החדש של יעקב ברזילי, "מעלות", הוצאת "צבעונים" 2019, 96 עמ'
תאריך:  17/03/2019   |   עודכן:  17/03/2019
שרה אהרוני
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
הכול התחיל בעת צפייה בקומדיה השייקספירית כטוב בעיניכם או כפי שהיא נקראת בתרגום החדש כבקשתכם.
06/03/2019  |  ציפי לוין  |   ספרים
המושג "הורים מרעילים" נטבע על-ידי אחרים לפניי, אולם באמצעותו אני מבקשת להאיר ולהרחיב את הדיון במצבי חיים אלה, המוכרים היטב לרבים, מטפלים ומטופלים וגם לאלה שאינם מגיעים לטיפול
14/02/2019  |  ציפי לוין  |   ספרים
בעזרת עבודה על כמה צעדים פשוטים, ועל-ידי ניסוי הטכניקות הללו בסביבה בטוחה, תהיה — בתוך זמן קצר — בטוח בכוחותיך המחודשים לאסרטיביות
05/02/2019  |  ציפי לוין  |   ספרים

23/01/2019  |  ציפי לוין  |   ספרים
צלצול הנייד קדח בחלומי כרופא שיניים הקודח בשיני. בסטאז', הורגלתי להירדם בשנייה ולהתעורר כהרף עין. הפעם לא התעוררתי, לא ממש. שלחתי יד מנומנמת, מגששת, לשידה במטרה להשמיד את הנייד הארור. תוך כדי, העפתי את המשקפיים. כשלחצתי סופסוף על המקש הירוק הפציע למוחי קול קונטראלטו צרוד מסיגריות. קול שנחרת במוחי לנצח ושקיוויתי נואשות לשכוח.
16/01/2019  |  ציפי לוין  |   ספרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
במרכז האמנויות בתל אביב, באולם ענק שהיה מלא עד אפס מקום, התקבצו יהורם גאון וחברי הגבעטרון להנעים משירי נעמי שמר, שהלכה לעולמה לפני 20 שנים
יוסף קנדלקר
יוסף קנדלקר
מאז ועד היום איש לא מעז לקרוא לבן שלו המן, למרות ששמעתי על מישהו שקראו לו כך, אבל זה בגדר שמועה
צבי גיל
צבי גיל
האירוע היה משהו ומישהו, נכון יותר מי שהם, שאני מלווה במשך עשרות שנים    היו שם כל המי ומי מבין מקימיי הטלוויזיה הישראלית ומעצביה בשעתה היפה
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il