"נתניהו לעג לנכותו של אמנון אברמוביץ", געשה הרשת וכל צדקני הדור יצאו להתקפת מוסר, אליהם הצטרפו, כמו תמיד, גם כמה ליכודניקים שנחפזו "לבקש סליחה". אלא שהתקפת מוסר היא בסך-הכל טכניקה מוכרת של קמפיין בחירות, ותמיד מאחוריה מוסר כפול, שפונה לשלהוב הקהל השבוי מלכתחילה, ולקומץ תמימים שלא מבחינים בין עיקר לטפל.
אותם מטיפים נרעשים התובעים את עלבונו של אברמוביץ, לא מחו כנגד דמותה המעליבה של
שרה נתניהו ב"ארץ נהדרת", גם הצגתה של
מירי רגב באופן מוקצן ומשפיל לא מפריעה להם, ובטח לא החיקוי של
דוד ביטן הנשען על היסוד הקומי שהוא אדם כבד משקל. אלא ש"דוד ביטן הוא סתם שמן", יהיה כנראה ההסבר, "ולכן מותר ללעוג לו, ולעומתו,
אמנון אברמוביץ' הוא גיבור ישראל, והרי זה שונה לגמרי". אז ניקח משהו דומה: משה דיין איבד את עינו במלחמה, והאם יעלה על הדעת לראות "לעג" בחיקוי בו דמותו עוטה רטייה על עינו? האם הציורים בהם טרומפלדור, שהיה גיבור אפילו יותר מאברמוביץ, מוצג כאדם עם יד אחת - הם לעג לנכותו שנגרמה במלחמה? ברור שלא, אלא שתקופת בחירות פלוס מוסר כפול - משנים את חוקי המשחק, ונותנים הזדמנות טובה לייצר פאניקה על לא כלום.
ראיתי את המערכון. מצחיק - הוא לא. מבריק? פיקח? שנון? אולי ההפך - מערכון רדוד ויבשושי שאפילו ציטוט אחת מוצלח לא ניתן להוציא ממנו. אבל דבר אחד אפשר לקבוע בוודאות: דמותו של אברמוביץ' לא עוותה, לא הוקצנה, לא הוגחכה. היא הוצגה בערך כפי שהיא, כמקובל במחוזותינו בסאטירות הפוליטיות השונות, אפילו מבלי לאתגר את סף הרגישות של מזדעזעים סידרתיים. ופה לא ברור - האם מטיפי המוסר חושבים שאין לקיים כלל סאטירה על אברמוביץ, או שמותר לבצע חיקויים שלו, אך בדמותו כפי שהייתה נראית אילולא נקלע לטנק בוער לפני 46 שנה? האם אברמוביץ' חסין לסאטירה בכלל, או שמותר לחקות אותו, בתנאי שזה לא כולל את מראהו? על כך לא מצאתי תשובה בכל המתקפות והדיונים ברשת.
אמנון אברמוביץ' הוא תעמולן במסווה של עיתונאי. את זמן המסך הרב שהוא מקבל, הוא מתרגם לפרשנויות מוטעות וכותרות פרי דמיונו, והכל במטרה אחת: הכפשתו והכשלתו של ראש הממשלה. ממש כמו
יגאל סרנה, סלידתו מנתניהו ומכל מה שקשור בו, כבר מזמן הפכה לאובססיה, טירוף חסר שליטה, מעוור, שיטתי, מעוות. בכל הופעה שלו על המסך, ברור לך שתקבל כותרת דרמטית במבט חמור סבר, ומשום מה היא תמיד תהיה מוטה לצד אחד בלבד. באוקטובר 2012, כש"
הליכוד" ו"
ישראל ביתנו" חברו לרשימה אחת, הכריז גיבור ישראל בהחלטיות של הכרזת המדינה: "נחתם הסכם רוטציה על תפקיד ראש הממשלה - חצי קדנציה נתניהו וחצי קדנציה ליברמן". זאת לא הייתה כותרת עיתונאית שמבוססת על מידע או על מקור כלשהוא, אלא פרי דמיונו של אברמוביץ, ששודר בלי היסוס והפך למרמה בנסיבות מחמירות, תוך ניצול משאב לאומי. האם אברמוביץ' התנצל כשהתברר שכותרתו היא גיבוב של שטויות? וזו רק דוגמה קטנה, למסע שיסוי, הסתה, לעג, והכפשה, שמבצע אברמוביץ' בנתניהו מזה שנים רבות. האם לדעת הצדקנים אין מקום להתנצלות קטנה של אברמוביץ' כלפי נתניהו?
כמובן לא. כי לא מדובר באמת בדיון על נורמות חברתיות ומוסריות, והאמת היא לא חלק ממנו. מדובר בקמפיין בחירות ותו לא, שבו כללי המוסר הם לא יותר מכלי טכני שניתן להשתמש בו כנגד היריב. דבריי הם "מידע לציבור", ודברי יריבי הם "הסתה ושיסוי". אלא שהקמפיינרים של השמאל, נותנים לנו כל שבוע חומר למחשבה. בשבוע שעבר היה זה: "מה תעדיף לראשות הממשלה - אדם שניהל חברה והביא אותה לפשיטת רגל, או אחד שהשקיע במניות והרוויח מהן מיליונים"?. והשבוע: "מה תעדיף: גימיק בחירות של הטפת מוסר, או גימיק בחירות של הכרה אמריקנית בזכות ישראל ברמת הגולן"?. העם הזה חכם, אמר
אבי גבאי או לפחות שחר חסון, ואת התשובה שלו הוא ימסור בקלפי.
