זֶה הָיָה לַיְלָה אָפֵל, לֹא כְּכֹל הַלֵּילוֹת
דַּקּוֹת לִפְנֵי חֲצוֹת, עָצַם יְהוּדִי מִקְהִלַּת אֲגָדִיר
אֶת עֵינָיו בִּקְרִיאַת שְׁמַע
כְּיֶתֶר אַלְפַיִם וּשְׁלֹש מְאוֹת יְהוּדֵי הָעִיר
תְּמִימִים, בָּרֵי לֵבָב, וּפּוֹעֲלֵי צֶּדֶק
דּוֹבְרֵי אֱמֶת, חָרוּצִים, יְשָׁרִים וּצִמְאֵי דַּעַת
רַבִּים אָז הִתְעַנְּגוּ בְּאוֹהֳלָהּ שֶׁל תּוֹרָה
בַּעֲבוֹדָה וּבַמְלָאכָה - פְּאֵרָהּ שֶׁל הָעִיר
וְגַם הֵם כָּאַחֵרִים, לֹא שָׁעוּ לְגִמְגוּמֵי הָאֲדָמָה
וְלֹא חָשׁוּ מוּזְהָרִים, כִּי רַק כְּשָׁבוּע חָלַף
וּכְהֶרֶף עַיִן, גַּעֲשָׁה הָאָרֶץ לִתְרֵיסַר שְׁנִיּוֹת
וַתִּרְעַד וַתִּפְעַר פִּיהָ וַתִּבְלַע
כְּחָמֵשׁ רְבָבוֹת מִתּוֹשְׁבֵי הָעִיר
וְאֶת בָּתֵיהֶ וְאֶת רְכוּשָׁהּ וַתֹּאבֵד
זֶה הָיָה לַיְלָה שָׂחֹר וְנוֹרָא
הוֹתִיר עִיר חָיָה וְנוֹשֶׁמֶת לִרְפָאִים
רְבָבוֹת הַנּוֹתָרִים, פְּצוּעִים וּכְאוּבִים
יִבְבוּ בִּבְכִי מַר, נָסוּ לְלֹא קוֹרַת גַּג
לָתוּר אַחַר קרוֹב אוֹ מַכָּר וְאָיִן
אֵלִי אֵלִי! צוּרֵנוּ מַגִּנֵנוּ וְקֶרֶן יִשְׁעֵנוּ!
אֵיךְ אֵיךְ? נָמוֹגָה עִירֵנוּ עַל יוֹשְבֶיהָ?
וְלָמָּה עֲזַבְתָנוּ אֵל, יְתוֹמִים בּוֹדְדִים
מְבוֹעֲתִים, אֲבֵלִים וַחֲפוּיֵי רֹאשׁ?
לָמָּה אֵל בְּאַפְּךָ יִסַּרְתָּנוּ
הִרְקַדְתָּ עִירֵנוּ כְּמוֹ עֵגֶל וְאֵינֵנָה?
רַבִּים קֻבְּרוּ לְלֹא צִיּוּן וּמַצֵּבָה
וּמְעַט הַנִּיצוֹלִים מִבְנֵי עַמֵּנוּ
הוּבְלוּ אֶל קְרוֹבִים בְּעָרֵי מָרוֹקוֹ
מָצְאוּ נְחָמָתָם וְנִגְאֲלוּ בְּאֶרֶץ קָדְשָׁם
גַּל - עֵד חי הֵמָּה לְאֵלֶּה שֶׁחָיוּ וְאֵינָם
בְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ יָרוּם הוֹדוֹ חָסַן הַשֵּׁנִי
הוּקְמָה עִיר חֲדָשָׁה, זָכִיתִי לְבַקְּרָהּ
בֶּהּ נוֹתְרוּ קוֹמֵץ מִשְׁפָּחוֹת מִבְּנֵי עַמֵּנוּ
יְהֵא רָצוֹן, שֶׁזַּעַם אֵל, בַּל יַעַל עוֹד לְכַלּוֹת עִיר
אַגָדִיר! זֵכֶר מֵתָיִךְ יִנּוֹן לַעַד
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
