הכל יודעים על 5 התנאים של ליברמן להצטרפות '
ישראל ביתנו' לממשלת נתניהו, אך כמעט ולא שומעים על 4 הדרישות של 'איחוד מפלגות הימין', ואלו הן: התחייבות להימנע מנסיגות נוספות ביהודה ושומרון; הסדרת מעמד המאחזים ("ההתיישבות הצעירה"), נושא שהובטח להלכה והוכשל בפועל על-ידי נתניהו; אבטחת אזור C מפני כרסום שיטתי, ערבי-אירופי; ביטול חוק-הגירוש ("ההינתקות") בצפון השומרון.
הדרישות האלה הן אלמנטריות להבטחת העתיד היהודי בארץ ישראל, וזו תעודת עניות לליכוד המתיימר להוביל את 'המחנה הלאומי', שהדברים האלה אינם חקוקים בלאו הכי באג'נדה שלו, ללא צורך להעמידם כ'דרישות'. דחיית הדרישות האלה על-ידי נתניהו, כפי שמדווחת התקשורת, מדברת בשפה ברורה וחד-משמעית, שכנראה לטובת תוכנית טראמפ.
נתניהו כן מתכנן נסיגות נוספות ביהודה ושומרון, הוא "לא יתאבד" למען עתידם של כ-100 מאחזים, שמזמן הפכו ליישובים לכל דבר, הוא כבר ויתר על השטחים הפתוחים של אזור C, לבד מן היישובים שבתוך הגדרות, והוא 'זורם' עם התוכניות להתחיל את קיפול ההתיישבות היהודית בצפון השומרון, המשך ישיר למדיניות שרון שעקר את 4 היישובים שם כ'מפרעה' על חשבון הסתלקותנו מכל האזור.
מי שעיניו בראשו מבין מעצמו, שלא סתם נתניהו מפר שוב ושוב הבטחות כגון פינוי חאן-אל-אחמר, ולא סתם מונע באופן שיטתי בנייה חיונית בירושלים כגון בגבעת המטוס, מקיים באדיקות את חוק-ההינתקות האוסר כל דריסת רגל יהודית בצפון השומרון, לא סתם נותן אור ירוק לאיחוד האירופי 'להתנחל' בכל רחבי אזור C (הרזרבה האחרונה שנותרה ליהודים ביו'ש) ומקיים באדיקות את גזירת טראמפ שכל בנייה יהודית ביהודה ושומרון תהיה אך ורק "צמודת דופן", כלומר תצטופף מאחורי קו הבנייה האחרון כדי לשמר את השטחים הפנויים לטובת המדינה הפלשתינית העתידה.
כל ימי שלטונו שיעבד נתניהו את מפעל הבנייה היהודי ביהודה ושומרון לצרכי התוכנית הפלשתינית שלו: מדינה פלשתינית מינוס צרכי הביטחון של ישראל ומינוס היישובים היהודים הקיימים, שלא יורשו ולא יוכלו עוד להתפשט גאוגרפית.
בני נדב סיפר במאמר בעיתון 'מעריב', שבשנת 2009, במו"מ קואליציוני שניהל מטעם מפלגת 'האיחוד הלאומי', הוא העלה דרישה שנראתה לו מובנת מאליה - התחייבות שלא להקים מדינה פלשתינית. התשובה הייתה שלילה נמרצת והסירוב הזה אכן היה 'לא סתם'. בסופו של דבר, נתניהו העדיף את
אהוד ברק על פני האיחוד הלאומי ואחרי שהורכבה ה
ממשלה, באוניברסיטת בר-אילן, פתח את סגור ליבו ונאם את "נאום בר-אילן", שעתיד היה לרדוף אותו כל ימי חייו, בו הביע תמיכה נלהבת בזכות הקמת מדינה פלשתינית. כדאי אולי לברר, האם עניין המדינה הפלשתינית הועלה במו"מ על-ידי 'איחוד מפלגות הימין'.
שיק ללא כיסוי
את הצמצום הטריטוריאלי של הבנייה היהודית ביו"ש מציג נתניהו כהיענות לדרישה של טראמפ 'שאי-אפשר לסרב לה'. אולם אני עצמי שמעתי מפיו את הרעיון הזה גופו לפני שנים רבות, בפגישה עם מועצת יש"ע מיד אחרי היבחרו בפעם הראשונה לראש הממשלה. כבר אז הפציר בנו שלא להתפשט יותר מדי בבניה ולבנות יותר בצמידות, ואם זכרוני אינו מטעני, הוא הביא כדוגמה בלתי רצויה את אפרת המתפרסת על כמה וכמה גבעות. מסתבר, שלטראמפ היה מורה. אותה שעה - עדיין לא חלמנו על גזירה אחרת שעתידה הייתה להירשם על שמו של נתניהו - 'ההקפאה'...
קושי נוסף העומד בפני סמוטריץ' ושות' הוא היותם מודעים לכך, שנתניהו אינו עומד במילתו. אפשר היה לחשוב, שמי שכל כך מקפיד שלא להבטיח, לפחות את אשר הוא מבטיח - יקיים. אולם אצל נתניהו, למרבה הצער, ההיגיון הזה אינו פועל: הבטחותיו 'כתובות על הקרח', וכל מה שיחתום לאנשי 'איחוד מפלגות הימין' עלול להיות כחתימה על שיק ללא כיסוי.
דוגמה טיפוסית ל'מודוס אופרנדי' של נתניהו היא בניית שכונת הר חומה בירושלים. האמריקנים התנגדו לבנייה הזאת בגלל היותה תוחמת את בית לחם, ובעקבות זאת - נתניהו "הקפיא". אלא שבאותם הימים היו לליכוד בכנסת מספר ח"כים בעלי אופי, והללו גיבו את דרישתם מנתניהו לקיים את הבטחותיו לבניית הר חומה - במעשים. באופן שיטתי הם נהגו להיעדר מן הכנסת כל אימת שנתניהו היה זקוק להצבעותיהם, ואז התברר שאת שפת הלחצים ראש הממשלה כן מבין, והוא אכן קידם את הבנייה שלב אחד נוסף. את האמריקנים הרגיע עם הבטחה שאת השלב הבא הוא יכשיל באמתלה ביורוקרטית זו או אחרת. אלא, הח"כים עמדו על שלהם ולאצבעותיהם נתניהו נזקק כל שבוע ולכן הוא נאלץ הפעם, לשם שינוי, להפר הבטחה לאמריקנים. כך קמה שכונת הר-חומה לתפארת. לסיפור הזה יש סוף קומי: היום, נתניהו מתפאר בכל הזדמנות אפשרית, שהוא האיש שבנה את הר-חומה'!
מוסר השכל: פרץ וסמוטריץ' חייבים להיות חזקים ואיתנים בסירובם להסתפק בעוד שיק אחד מסדרת השיקים שחזרו 'בלתי מכובדים' (תרתי משמע) ועליהם להבהיר לנתניהו הבהר היטב, שאחרי ההפרה הראשונה לא תהיה לו ממשלה, כפי שהם חייבים לשכנעו כאן ועכשיו, שללא קבלת הדרישות היסודיות לקיום וקידום ההתיישבות היהודית ביו"ש ובירושלים הוא לא יוכל להרכיב ממשלה. וגם אין להם צורך להיבהל מן האיום של האשמתם באי הקמתה של 'ממשלה לאומית': ראשית, משום שממשלה אשר תפקיר את מפעל ההתיישבות לא תהיה עוד 'לאומית', ושנית מפני שהימין אשר איבד 7 מנדטים בבחירות האלה, ובתוכם מפלגה שלמה שנמחקה, הימין הזה כבר אין לו לאן לרדת והוא יוכל רק לעלות. אותו - בחירות חדשות אינן מפחידות.
לרגע אסור על המשלחת לשכוח, שכל נסיגה אידיאולוגית במו"מ תגרור אחריה אוטומטית נסיגה מקבילה מול תוכנית המדינה הפלשתינית של טראמפ-נתניהו. וכי הקו שאותו יסמנו יהיה קצה ההישגים של ישראל, וחלילה הראשון לוויתורים.
