פפראצי זה פשע <br>

אף על-פי שזו לא תופעה חדשה, נחרדתי שוב לראות באתר חדשות ידוע כיצד מפרסמים ללא כל בושה צילומי פפראצי של אדם מפורסם שהתנגד לצילומים ואף ניסה להימלט מהם. האתר לא התבייש לפרסם תמונות שונות מהשלבים השונים של מנוסתו של אותו האדם כדי להראות לציבור הרחב עד כמה הצלמים שלו "גיבורים", ומסוגלים לתעד כמה פעמים את מי שאינו מעוניין להצטלם אפילו פעם אחת.

כתוספת חטא על פשע שאל האתר ברוב חוצפתו את קוראיו, מה יש לאותו האדם המפורסם להסתיר (כאילו שהמצטלם בניגוד לרצונו חייב למישהו דין וחשבון על החלטותיו הפרטיות) והפרסום הנפשע נעשה במשבצת גדולה ובולטת לעין כאילו שמדובר בהישג עיתונאי חשוב ויוצא דופן שאסור לפספס אותו.

אדם מפורסם אינו צריך להפוך לרכוש ציבורי 24/7 או לקוף בגן חיות, שכל מי שרוצה עובר לידו ומצלם אותו. אוי לנו אם תופעת הפפראצי תימשך כי היא תגרום לכך שאנשים טובים ומוכשרים יבחרו לברוח מפרסום ואנו נפסיד את התרומה המיוחדת שהם יכולים להעניק לנו. קשה לדעת כמה אנשים טובים כבר הפסדנו. אולי אחד מהם הוא ראש ממשלה לעתיד בעל כישורים עצומים שאינו רוצה שהתקשורת תחטט בחייו הפרטיים ובחיי משפחתו?

שרי החינוך והתקשורת חייבים להתערב

מה שהכאיב לי לא פחות זה התגובות לפרסום מצד אנשים רעים שהחלו להביע דעה על מראהו החיצוני ועל לבושו של האדם המפורסם שצולם בניגוד לרצונו ולהוסיף פרשנויות לסיבה שבגללה הוא ברח מהצלמים. שיא החוצפה הייתה בביקורת של אחדים מהם על כך שהקורבן לא הסכים לשתף פעולה עם הצלמים כאילו שהוא חייב למישהו משהו. יש לציין שהיו גם מגיבים איכותיים שהביעו כעס על התמונות הללו ועל פרסומן.

מעבר לפגיעה בפרטיותו של האדם, מדובר גם במעשה לא חינוכי כי אם לעיתונים ולאתרים ידועים מותר לפגוע בזולת אז גם לאנשים אחרים שאינם קשורים באמצעי התקשורת מותר כביכול לעשות זאת ולא רק מול מפורסמים שהרי האדם הפשוט ודאי אינו קדוש יותר מהאדם המפורסם. במקרה כזה, נגיע חלילה למצב שבו כל אישה נאה תדע שבכל רגע יוכלו לצלם אותה ברחוב, באוטובוס, בפארק ובכל מקום ציבורי אחר, וגם אנשים יוצאי דופן היכולים להוות מוקד לרכילות כמו גמדים, אנשים שמנים במיוחד וכו' לא יוכלו להתחמק מהמצלמות בכל מקום. לא חבל?

לדעתי אסור למשרד החינוך להתמקד רק בהשכלה. עליהם לדאוג גם לנושא החינוך (זה הרי השם הרשמי של המשרד), וחשוב שיהיה שיתוף פעולה הדוק בין שר החינוך ושר התקשורת ושתינתן לשניהם הסמכות להשפיע ולמזער תופעות לא חינוכיות באמצעי התקשורת (בעבר כשפניתי באופן אישי לשר התקשורת הוא השיב לי שאין זה מסמכותו להתערב בתכנים המשודרים בטלוויזיה. הייתי די מופתע מהתגובה שלו שהוכיחה לי שוב עד כמה נבחרי הציבור מוגבלים ביכולתם להזיז דברים ועד כמה הכוח האמתי מרוכז בידי אלו שלא נבחרו מעולם על-ידי הציבור כדי לשרת אותו).

כנראה שהחוק מאפשר את הפפראצי ואם הוא לא מאפשר אותו אז מסתבר שקל לצפצף עליו כי ערוצי התקשורת יכולים לספוג את עלויות הקנס לו יתבעו אותם לדין ועדיין להרוויח מהפשע הנורא. כנראה שהם גם לוקחים בחשבון שרק מעטים יתבעו אותם. לכן, חייבים לקבוע בחוק עונשים כבדים במיוחד לפפראצי שימנעו מהרשעים לחשוב אפילו על ביצוע זממם.

בכוונה לא ציינתי את שם האדם המפורסם שנרדף על-ידי המצלמות, את התחום שבו הוא מפורסם ואת שם האתר שחשף את התמונות. אינני רוצה להעניק פרסום נוסף לפשע המחריד ולגרום לעוד אנשים לצפות בתמונות שצולמו ללא היתר. ולא ... "לא הגזמתי כשהשתמשתי במילה "פשע" למרות שההרגל לחשיפה למעשים בזויים הופך אותם בתודעה באופן לא מוצדק למותרים".

זלזול בכבודם של האנשים גם בריאליטי ובתוכניות הבידור

במאמר "טלוויזיה לא חינוכית" שפרסמתי בעבר כאן באתר, סיפרתי כיצד שידרו שוב ושוב בפרסומות לתוכנית "אקס פקטור" את הזיוף של אחת המתמודדות. לא מדובר היה בזיוף ששודר באופן חד-פעמי במהלך התוכנית אלא בזיוף שחזר על עצמו שוב ושוב ללא סוף בפרסומות האין סופיות לתוכנית, כאילו שאותו הרגע המביך הוא הדובדבן שבקצפת ועיקר התענוג שיש להם להציע. רחמנות על הזמרת לא הייתה כלל אלא השפלה שחזרה על עצמה ועוד לאחת שקיוותה להוכיח את עצמה ולהתקדם מקצועית.

תוכנית הבידור "ארץ נהדרת" אף הרחיקה לכת וצחקה על זמר שפישל לפני כ-30 שנה באירווזיון בעודו ילד קטן בן 12. הם חיקו אותו ואת זיופיו מלפני 30 שנה מבלי להתחשב בכך שהוא היה אז בן 12 בלבד ומבלי להתחשב בכך שהוא חזר להיות אדם פרטי ממזמן. מה המסר כאן? שלא ישכחו לך לעולם את העבר המצער ויצחקו עליך בפומבי גם אחרי שכבר חשבת שהכל כבר מזמן מאחוריך? בעניין השימוש לרעה של התקשורת במתמודדי הריאליטי, קראו עוד במאמר החשוב שפורסם כאן באתר מאת שניר רוז'נסקי: "לחם ושעשועים".

ישנם כאלו שיטענו שמי שבחר להתפרסם צריך לקחת בחשבון את המחיר על כך ולא להתלונן, אך אינני מסכים עם הקביעה הזו. עלינו להיות חברה ערכית המגוננת על אנשיה ולא קהל צמא דם הצופה במופע של מלחמת שוורים בצורתה המודרנית.