העיר צ'רנוביל עשויה להפוך ליעד התיירות המפתיע של 2019, כמובן – בזכות הצלחתה המסחררת של סדרת הטלוויזיה הנושאת את שמה ומתארת את האסון הגרעיני שהתחולל באפריל 1986. הזמנות הטיולים במאי השנה עלו ב-30% לעומת השנה שעברה, מדווח וושינגטון פוסט, והן בעלייה גם לחודשים יוני-אוגוסט.
המבקרים בדרך כלל נלקחים לעיר פריפיאט הנטושה, הרחוקה שלושה ק"מ בלבד מן הכור ואשר פונתה בתוך שעות לאחר הפיצוץ, וגם לכור עצמו. רמות הקרינה במהלך הסיורים נחשבות לבטוחות, משום שהחשיפה קצרה מאוד; השטח נותר ברובו בלתי מיושב.
הסדרה של HBO פגעה בעצב חשוף כאשר שודרה בחודש שעבר. תיאור ההשתקה הסובייטית, כאשר ברית המועצות סירבה להודות שהאסון התרחש, הזכירה לחלק מן הצופים לחשוב, כי אינם יכולים לתת אמון בפוליטיקאים שלהם. ואילו הכוח ההרסני של הגרעין הזכיר את האסון בכור פוקושימה היפני בשנת 2011 ואת המתיחות בין ארה"ב לבין
קוריאה הצפונית.
נהירת התיירים לצ'רנוביל יכולה לעורר שאלה אחרת, אומר הפוסט: כיצד אפשר להנציח אסון שכזה מבלי להפוך את המקום לאתר בילוי? לפחות חברת תיירות אחת מציעה "לגלות את הסודות והסיפור האמיתי של האירועים" תמורת 185 דולר לאדם. הסיור כולל "נסיעה ברכב סיור משורין", כמו זה שנראה בסדרה, ו"ארוחת צהריים אמיתית של עובדי הכור במזנון תחנת הכוח הגרעינית צ'רנוביל". מארגן סיורים אחר אומר, שאינו תופס מדוע כמה ממתחריו מוכרים ליד האתר מזכרות כמו מגנטים, "גלידה רדיואקטיבית" ו"אוויר בקופסאות". הוא גם מציין, שהחברה שבבעלותו שומרת לעצמה רק 18%-15% מההכנסות, וכל השאר מועבר לממשלת אוקראינה.
השאלה עד כמה חורבות צ'רנוביל ראויות להיות אטרקציה תיירותית איננה חדשה; סיורים לאזור צברו תאוצה בשני העשורים האחרונים. בשנת 2012 יכלו צופים ברחבי העולם לעקוב אחרי קבוצת תיירים בסרט "יומני צ'רנוביל", כאשר האתר הפך למקום בו מתרחש סיפור אימה בדיוני. אבל הצלחתה של הסדרה הנוכחית הפנתה את הזרקור אל המקום – ואל השאלה הנלווית אליו. בשנת 2016 היו לאחד המארגנים 7,000 ביקורים; אשתקד – 11,000; והשנה, כאמור, המספר גואה.
