המועמדים לראשות המפלגה השמרנית ולראשות ממשלת בריטניה מפזרים הבטחות שונות בנוגע לברקזיט, האמור לצאת לפועל בסוף אוקטובר – שלושה חודשים לאחר שהמנצח יחליף את תרזה מיי. ההבטחות נעות בין מו"מ מחודש עם
האיחוד האירופי לבין פרישה ללא הסכם.
לוח הזמנים צפוף במיוחד, מזכיר אקונומיסט. הפרלמנט הבריטי צפוי לצאת לפגרה זמן קצר אחרי שראש הממשלה החדש ייכנס לתפקידו, האיחוד האירופי גם הוא בחופשה, חברי הפרלמנט יחזרו בספטמבר, אחרי שבועיים מתקיימות ועידות המפלגות, האיחוד יהיה עסוק בהכנות לבחירת בכיריו החדשים ב-1 בנובמבר, הפסגה הבאה שלו היא ב-18-17 באוקטובר.
האיחוד הבהיר שלא יפתח מחדש את הסכם הפרישה, הכולל את מעטפת המכס שנועדה למנוע גבול פיזי בין שני חלקי אירלנד. למרות זאת, כאמור, חלק מן המועמדים השמרנים מבטיחים מו"מ מחודש. האירופים יאזינו בנימוס לראש הממשלה החדש, אך הם לא יפרו את התחייבותם לאירלנד; ואם זה יהיה בוריס ג'ונסון הנוקשה והבלתי-אמין, עולים הסיכויים לפרישה ללא הסכם. כאן נכנסות לתמונה שתי הנחות מוטעות, טוען אקונומיסט.
האחת: הפרלמנט ימנע פרישה ללא הסכם. ייתכן, אבל בהחלט לא בטוח. פרישה שכזאת היא ברירת המחדל האוטומטית אם לא תהיה כל פעולה אחרת לפני 31 באוקטובר. כל דחייה מצריכה הסכמה פה אחד של יתר 27 חברות האיחוד; שוב: ייתכן, אבל לא בטוח.
כמה מועמדים הציעו להשעות את הפרלמנט עד נובמבר כדי למנוע ממנו להתערב; על-פי הדיווחים, היועץ המשפטי לממשלה הגדיר את הצעד כ"בלתי חוקתי אבל לא בלתי חוקי". מכל מקום, רוב המועמדים גינו את ההצעה כבלתי דמוקרטית. והשעיית הפרלמנט מצריכה את אישור המלכה, ושום מנהיג רציני לא יגרור אותה למחלוקת פוליטית. ויש גבול למה שחברי הפרלמנט יכולים לעשות. בשבוע שעבר הפסיד הלייבור בפער של 11 קולות בהצבעה על הצעתו לאסור פרישה ללא הסכם. אפשר יהיה להעלות שוב את ההצעה, אך ראש הממשלה הבא יוכל למנוע דיון בה.
הטעות השנייה: ההנחה שפרישה ללא הסכם תוביל למו"מ ידידותי ומהיר בין בריטניה לאיחוד, במטרה להגיע להסכם סחר דומה לזה שבין האיחוד לקנדה. למעשה, סבור אקונומיסט, זה מאוד בלתי סביר. פרישה ללא הסכם – במיוחד אם בריטניה תסרב לשלם לאיחוד את 39 מיליארדי הליש"ט שהיא חייבת לו – תפחית למינימום את האפשרות ל"מיני עסקות" שמטרתן תהיה לצמצם למינימום את הפגיעה בשני הצדדים. האיחוד האירופי יציב כתנאים מוקדמים את כל התנאים בתחום הסחר הכלולים בהסכם הפרישה. לא ניתן יהיה לנצל את כללי ארגון הסחר העולמי, המאפשרים למנוע גבולות סחר – שכן הדבר אפשרי רק כאמצעי ביניים בדרך למעטפת מכס או להסכם סחר חופשי.
לפרישה ללא הסכם יהיו גם השלכות משפטיות משמעותיות. בריטניה תהפוך ל"מדינה שלישית", וכך לא תוכל לקבל שיתוף פעולה מרוב גופי האכיפה והאסדרה האירופיים – כולל יורופול (הארגון המשטרתי של האיחוד) וביצוע צווי מעצר ברחבי האיחוד. החלפתם של הסדרים אלו תדרוש זמן. וברגע בו בריטניה היא מחוץ לאיחוד, כל הסכם יצריך לא רק הסכמה פה אחד של הממשלות החברות בו, אלא גם של הפרלמנטים שלהן ושל כמה פרלמנטים איזוריים. אחרי שבריטניה תפר את ההסכם איתה, לא יהיה יותר מדי רצון טוב כלפיה בפרלמנטים המקבילים.
אקונומיסט מסכם: הסיכון של פרישה ללא הסכם גדול מכפי שמעריכים רבים מן המועמדים, וההשלכות הן רציניות. הם חייבים להכיר בכך. הבעיה היא, שדומה שרבים מהם אינם תופסים זאת.