בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ליברמן ונתניהו מתחרים בדתופוביה
|
ליברמן מתנהג כמו ילד קטן שמתעקש לקבל תשומת לב. השאלה היא למה אנחנו משחקים לידיו ונותנים לו את זה?!
|
ליברמן. מחפש תשומת לב [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
כבר כמה שבועות שליברמן עושה הכל כדי לקבוע את סדר היום הפוליטי כאן. אותו אפשר כמובן להבין. פוליטיקאי כושל שבשלושים שנה לא העביר חוק אחד, לא בנה ישוב אחד, ולא הטביע שום חותם משמעותי, מחפש בכל דרך לשמור על רלוונטיות ולעבור שוב את אחוז החסימה. כשזו המטרה היחידה, ואין שום דרך, חזון, או משהו רציני לקדם, אז אין אידיאולוגיה ואין שום בעיה לומר היום את מה שהתנגדת לו אתמול בתוקף, בלי למצמץ. אבל ליברמן הוא לא הבעיה. הבעיה נעוצה בחוסר הביטחון העצמי של המחנה הלאומי, ובראשו נתניהו. הבעיה היא בעמוד השדרה הרך, שנתקף חרדה מכל שטות של ליברמן וממהר ליישר איתו קו. כמעט לרדוף אחרי סדר היום המופרך שהוא מציב. כל הצהרה, פוסט או ציוץ שלו ושלל דוברי הליכוד רצים לאולפנים וממלאים אותם תגובות היסטריות שמשדרות מבוכה. הדוגמה הקלאסית לחוסר החוליות הזה היא הקשקוש של "מדינת הלכה". ליברמן החליט שהמאבק בציבור הדתי והחרדי והניסיון לסכסך באמצעות קמפיין הפחדה שקרי בינו לבין חלקי האוכלוסייה האחרים הוא מכרה זהב פוליטי. אם זה נכון זה רק בגלל הפניקה שלנו. כשראש הממשלה ממהר ליישר קו עם השקר הזה, מצטרף לקמפיין, ומודיע - כאילו שיש בכלל "איום" כזה - שישראל לא תהיה מדינת הלכה, הוא משחק לידיו של ליברמן, מאפשר לו לקבוע את סדר היום, ולמעשה משדר לציבור שהוא צודק. אני באמת לא מצליח להבין את נתניהו. הוא איש חכם שמבין איזה חצי דבר באסטרטגיה ואמור היה להבין את זה. במקום להגחיך את ליברמן ולהפוך אותו לקוריוז נתניהו מתייחס אליו ברצינות. נתניהו הרי יודע מצויין שבמדינת ישראל אין כפיה דתית. אם יש כפיה אז היא מהצד השני. אנשים דתיים מנועים מלקיים כאן אורח חיים שתואם את אמונתם בשל כפיה ערכית מערבית מעוותת, הסטטוס-קוו נשחק עד דק לצד החילוני - למרבה הצער יש הרבה יותר עסקים שפתוחים בשבת (כפיה חילונית מובהקת שמונעת תחרות הוגנת ממי שרוצה לשמור על השבת), הרבה יותר עבודות מבוצעות בשבת, הרבה יותר זכויות לעיוותים בתחום המשפחה, מסע השתקה ודה-לגיטימציה לערכים יהודיים ושמרניים, עקומת גיוס חרדים והשתלבותם בשוק העבודה בעליה מתמדת, ועוד ועוד. לו אני נתניהו אני חושף את צביעותו של ליברמן, את הציניות הבריונית וחסרת האחריות של התנהלות הפוליטית. את שקריו, חוסר אמינותו וסתירותיו הרבות. את אפס הישגיו ואת פרצופו האמיתי בדמות שנאתו לדת ולמסורת ואת מלחמתו במדינה היהודית, גם אם הוא עוטף אותה בשקר התנגדותו ל"מדינת ההלכה" הדמונית שהוא המציא. לו אני נתניהו אני מחבק את היהדות והמסורת, הופך את ליברמן לגרבוז, ומתחייב שתהיה כאן מדינה יהודית. ציבור מצביעי הימין ברובו אוהב את היהדות ורוחש כבוד גדול למסורת. נתניהו צריך היה להתייצב דווקא להגנתה של היהדות במדינת ישראל ולא לתת לליברמן לקבוע את סדר היום. במקרה כזה ליברמן יימחק בימין ומקסימום יקבל כמה קולות שונאי חרדים שיעברו מלפיד למשיח השקר התורן. נתניהו הרי כבר אמר שלא אכפת לו איך השמאל מחלק את הקולות שלו... אבל במקום זה נתניהו נכנס לתעלה שליברמן מכניס אותו, מאמץ את סדר היום שלו, וחושב שהוא משכנע מישהו כשהוא מבטיח לדאוג שלא תהיה כאן מדינת הלכה, לפחות כמו ליברמן. אבל אם זה המצב אז בעיניו של מי שחי בדתופוביה ליברמן בהחלט עדיף. וליברמן אכן עולה כרגע בסקרים. ההסבר היחיד שאני יכול להעלות בדעתי להתנהלות הלא הגיונית הזו של נתניהו הוא חוסר הביטחון שלו עצמו ביהדותה של המדינה. למרות חוג התנ"ך הקבוע בביתו, האיש פשוט לא מסוגל לעמוד מול הציבור ולהרגיש טוב עם אמירות פשוטות שמקובלות על רוב העם שרוצה כאן מדינה יהודית, שלא מוכן לקבל שנאת חרדים ומשטור דיקטטורי של השיח הפרוגרסיבי. לציבור הזה חסרה מנהיגות. מנהיגות מאמינה, אמיצה, בוטחת, חדורה, כזו שלא מפחדת לומר את האמת שלה מול השקר של השמאל. שנושאת דגלים אל על בגבורה וקובעת סדר יום יהודי ולאומי במערכת הבחירות הזו. כזו שקובעת ומובילה ולא נגררת. ובמקום שאין אנשים השתדל להיות איש. זה תפקידה של הציונות הדתית וההבנה הזו חייבת להקרין על הרכבה וזהותה של המפלגה הציונית דתית בבחירות הקרובות. זו חייבת להיות מפלגה שגאה ביהדות ובתורה ולא מתביישת בה ומחביאה אותה. כזו שמאמינה שהתורה יכולה וצריכה להאיר ולהוביל את החיים האישיים והלאומיים שלנו. כזו שתישא בגאון את דגל חיזוק הזהות היהודית של המדינה, את שמירת השבת במרחב הציבורי, את קידום המשפט העברי, את האחיזה העיקשת בארץ ישראל כקיום מצווה וכמימוש ייעוד חי, קיים ובועט. מפלגה שנושאת ערכים חברתיים שמבוססים על ערכי התורה ומציבה חזון ברור גם בתחום הזה. מפלגה שתקדם את ערכי המשפחה בלי לגמגם ובלי ליישר קו עם עיוותים אופנתיים שכרגע נראה שמשחקת להם השעה. מי שמאמין ולומד קצת את תורת הגאולה יודע שזה לא יותר מפאטא-מורגנה. סוג של אשליה אופטית שתתנפץ ברגע אחד כשעם ישראל יפקח את עיניו ויהפוך את לבבו. וזה יקרה במאה אחוז. כי זה כתוב בתורה, שנוי בנביאים ומשולש בכתובים. מפלגה שחיה בתודעה הזו לא נבהלת ולא מתבלבלת. יש לה סבלנות לתהליכים ארוכים, יש בה רוגע ושלווה פנימית של מי שיודע שסוף האמת לנצח. זו מפלגה של אהבת ישראל אמיתית, לא מזויפת. אהבה כמו של אמא שאוהבת את ילדיה ללא תנאי, רוצה עבורם את הטוב ביותר, ועושה הכל כדי לחנך אותם ללכת בדרך הטוב. האמא המסורה והאוהבת שמחנכת על-פי רוב בדרכי נעם, אבל לא נבהלת גם להציב קו אדום ולגעור כשצריך. כשהאהבה חזקה ולא תלויה בדבר היא לא נפגמת ולא נחלשת גם כשצריך להראות פנים כועסות לרגע אחד. להפך, היא מתעצמת עם התגברות תחושת האחריות והמחויבות. זה נכון בראש ובראשונה אמיתית. אבל זה גם חכם פוליטית. במצב הנוכחי, כשליברמן ונתניהו מתחרים בדתופוביה, המגרש החילוני שמפחד מיהדות מלא. צפוף שם. המגרש המאמין ריק ומחכה לנו עם פוטנציאל מנדטים גדול מאוד של ציבור דתי, מסורתי, חרדי שמאס בעסקנות המפלגתית החרדית ומצפה לבשורה אמיתית של תורת חיים, ציבור גדול של בעלי תשובה, ועוד ועוד. וליברמן? תזכירו לי מי זה? אה, הילד הקטן שצורח על הרצפה ורוקע ברגליים כדי לזכות לקצת תשומת לב? ממנו הכי נכון פשוט להתעלם. זו הדרך הטובה ביותר לגרום לו להפסיק...
|
תאריך:
|
16/06/2019
|
|
|
עודכן:
|
16/06/2019
|
|
בצלאל סמוטריץ
|
ליברמן ונתניהו מתחרים בדתופוביה
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
ע_הראל
|
16/06/19 21:17
|
|
2
|
|
משה דב
|
21/06/19 12:35
|
|
יו"ר האיחוד הלאומי, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' משתלח ביו"ר מפלגת ישראל ביתנו, ומעלה תהיות מדוע ראש הממשלה בנימין נתניהו "מתרגש מכל שטות" של ליברמן. בפוסט ארוך שכתב בדף הפייסבוק שלו משווה סמוטריץ' את ליברמן לילד קטן שמתעקש לקבל תשומת לב. "השאלה היא למה אנחנו משחקים לידיו ונותנים לו את זה?!", כותב סמוטריץ, ופונה בדבריו לראש הממשלה, בנימין נתניהו.
|
|
|
|
|
|
על חלק ניכר בציבור מקובל שמותר לשקר לציבור הבוחרים, או לעשות "ספינים" בפוליטיקה, ושמענו זאת למרבה הצער גם מגדולים ונכבדים, החל מבן-גוריון, שבצד גדולתו היה גם תעלולן פוליטי לא קטן, משרי-אוצר לדורותיהם שהבטיחו שלא יעלו מיסים יום-יומיים לפני שהעלום; שמענו את לוי אשכול המנוח שאמר: "הבטחתי, אבל לא הבטחתי לקיים"; ראינו רכישת ח"כ מרשימת צומת תמורת "מיצובישי" שעשה רבין; שלא להזכיר את הבטחותיו החלולות של שר-האוצר הנוכחי, שהבטיח להגן על החוק, על בית המשפט העליון ושלא יכהן תחת ראש ממשלה שיוגש נגדו כתב-אישום, וזה מעבר לכישלונו העצום בניהול משרדו, ועד לאבי גבאי ורוב חבריו בצמרת מפלגת העבודה [האבודה?] או המחנה הציוני שהצהירו שלא ישבו במפלגה תחת ראשותו של ביבי נתניהו אך דנו ארוכות ובתיאבון של מזי-רעב מזילי ריר על כסאות עת שביבי הציע להם כסאות שרים בכירים לשם הצלתו והצלחתו להרכיב ממשלה, בהתנכרות מוחלטת להצהרותיו שלו, של ביבי, שלא ישב בממשלה עם "השמאל", אותו השמיץ עד להפיכת המילה שמאל למילת גנאי שנואה.
|
|
|
בשבועות האחרונים נשמעים קולות רבים מקרב גורמים בציונות הדתית' להקמת מפלגה אחת גדולה מימין לליכוד. מצד שני קיים חשש שהשלם לא תמיד גדול מסך חלקיו. כך למשל, ראשי איחוד מפלגות הימין, חברי הכנסת הרב רפי פרץ ובצלאל סמוטריץ" תומכים בשמירת סטטוס-קוו בנושאי הדת והמדינה ומתנגדים לשירות נשים בצבא. מנגד, יושב-ראש מפלגת זהות, משה פייגלין וראשי הימין החדש, נפתלי בנט ואיילת שקד תומכים בשירות נשים בצבא.
|
|
|
א: אני חושש שביבי הולך להפסיד את הבחירות. לרבים בליכוד אפילו - כבר נמאס.
|
|
|
|