קשרי עם המשורר ג'באר ג'מאל אל-דין

אף כי אין קשרים דיפלומטיים רשמיים בין ישראל לעירק, בכל זאת מתקיימים יש קשרים הדוקים וידידותיים עם אינטלקטואלים, חוקרים ואנשי ספרות עירקים כמו: מר מאזן לטיף מבגדד, ואליד אל בעאג' ממחוז מיסאן, אל עימארה וד"ר ג'באר ג'מאל אל-דין מאוניברסיטת אל-כופה. במהלך השנים התפתח קשר הדוק עם אקדמאים מעירק ובפרט עם החוקר והמשורר ד"ר ג'באר ג'מאל אל-דין.

ולהלן סיפור תחילת הקשרים בינינו שנעשה בעזרת דוא"ל: ב-8 בנובמבר 2012 שיגר מר דניאל שאול מישראל מכתב לד"ר ג'באר ג'מאל אל-דין וזה לשונו: אחי, יקירי ד"ר ג'באר הנכבד, מקווה שהנך בבריאות איתנה. אני שמח להודיעך, כי בטקס חתונת בתו של פרופסור שמואל מורה, התלווה אלי לשולחן האורח מר עזרא מורד, ורעייתו אילנה, והוא ספר לי אודות משורר עירקי גדול ששמו ג'באר ג'מאל אל-דין, מרצה באוניברסיטת אל-כופה שבעירק. הוקסמתי משיריו היפים והאנושים שתורגמו על-ידי עזרא מורד לעברית.

אני, דניאל שאול, הצגתי את עצמי בפניו ואמרתי לו שלא רק אתה מוקסם, אלא גם רבים כאן בישראל ואני ביניהם. עזרא מורד הוציא מספר דפים מכיסו והגיש לי אותם באומרו: - להלן שירו של ג'באר כפי שנשלח לפרופסור שמואל מורה לרגל חתונת בתו כדי לקרוא אותו הערב בטקס. קראתי השיר במקורו הערבי והמשפט האחרון בו נגע ללבי: - השתתפתי בשמחתכם למרות המרחק, כאלו שחתונת מאיה בתו של שמואל, היא חתונת אחד מילדי. הנוכחים בטקס קיבלו את קריאת התרגום על-ידי עזרא מורד, בפליאה, בחגיגיות ובמחיאות כפיים.

למחרת, ב-9 בנובמבר 2012 שיגר אלי ג'באר ג'מאל אל-דין את המכתב הבא: לאחי היקר הסופר והמשורר עזרא מורד היקר, רב שלומות, פליאה והוקרה. היה עלי להתכתב עמך מזמן ולהודות לך על התרגום משירי לעברית, והסיבה לכך היא אי-ידיעת הדואר האלקטרוני שלך. עד אשר הגיע אלי במקרה, דרך האח דניאל שאול (בנו של הסופר המכובד אנואר שאול) אשר סיפר לי על המפגש שלו עמך, בערב חתונת מאיה בתו של אחינו פרופסור שמואל מורה ישמרנו האל, אשר סיפר לי רבות אודותיך ויזמתך לתרגם משירי. גם איגרתו של מר דניאל, נגעה רבות אל לבי כלפיכם, לכן כתבתי בערב זה, לכבודך שיר שנּוֹשְׂאוֹ:

עֶזְרָא מוֹרָד, בּךָ הָמָה מַצְפּוּנִי, מֵאַז מִלּאתָ מִבֵּין הַבְּרִיּוֹת, רְצוֹנִי
הִנְּךָ כְזִיקֵי בָּרָק, מְֵאִירִים וְּכַבּוֹשֶׂם מְפִיחַ נֵיחוֹחוֹ בֵּין הַפְּרָחִים

אָמְרוּ רָחַק מִשְׁכַּנְךָ מִמִּשְׁכָּנִי, אַךְ אַתָּה שׁוֹכֵן בְּתוֹכְכֵי לְבָבִי
אָהָבַתְךָ מַנְחָה אֵין סְפוֹר שִׁירִים, שֶׁמֵהַנִֹים קוֹרְאִים רַבִּים.

הֵן קִסְמֵי בַּגְדָאד וְטִיב מַשָּׁבֶיהָ, תְּקֵפִים עֲדָיִן לַמְרוֹת מִרְחָקֶיהָ
אַשְׁרְיכֶם שֶׁמִמֵּי הַחִידֶקֵל רוֹוִים, בְּנֵי אֲצִילֵי הַפּרָחִים בַּשּׁוֹתִים

פָּעָם בְּעִירָאק אוֹרוֹת הֵפִיצוּ בָתֵיכֶם, עַתָּה כָּבוּ, אֶפֶר הֵמִיר גְּחָלֶיהֶם
וְהַלּוָאי שֶׁהַקֶּשֶׁר יִתְחַדֵּשׁ וְיַפְצִיעַ, כִּי לֹא תָּם הוּא וְקִצּוֹ טֶרֶם הִגִּיעַ

בַּגְדָאד בִּרְכָה אֶת מוֹרָד, אָז בָּרְכֵנָּה נַשֵּק וּמְחַק אֶבְלָהּ הַמִּתְמַשּׁךְ
חָיִינוּ יַחְדָיו שָׁנִים לַאָלָפִים, לֹא הִבַּטְנוּ אִישׁ אֶל רֵעֶהוּ בְּמַבַּט אָלִים


הֵן כֻּלָּנוּ מְאוֹהֲבִים בִּיְחֶזְקֵאל וּבְחֲסָדָיו, דְּרָכָיו וְאָהָבוֹתָיוֵ
וְגַם אַתֶּם הָיִיתֶם שֻׁתָּפִים בְּצָעֲרֵנוּ, לְּאֹבְדַן נְבִיאֶנוּ מַאֲמִינֶינוּ

כְּאֶבֶל דָּנִיאֵל הֶאָצִיל שֶׁמַּנְחֵנּוּ, עַל טִיב שׁוֹרָשֶׁינוּ וְלוֹבֵן יָדֶינוּ
וְחוּסֵין הַשָּׁהִיד, זְכוּתוֹ תַּגֵן עָלֶינוּ, רַבִּים לָנוּ שֻׁתָּפִים בְּאֶבְלֶנו

עֶזְרָא מוֹרָד הִקְדַמְתָ טוֹבַתְךָ אֵלַי, אָז קַבֵּל-נָא יְדִידוּתִי וּבִרְכוֹתַי
הֵן יְתֹם אֲנִי בְּמַתַּן הַתּוֹדוֹת, אַךְ לָכֶם הַמֵירַב עִם טִיב הַכַּונוֹת

וְיָעִיד מֹשֶׁה דּוֹבֶר הָאֵל שֶׁאֲנִי מְהַלֵּל טוֹבַתְכֶם יוֹמַם וָלֵיל
סַבְכֶם אַבְרָהָֹם וְאָנוּ בְּנֵי דּוֹדִים מִדּוֹרוֹת בְּנֵי יִצְחַק פְּאֵר הָאָבוֹת

וְּשְׁמוּאֵל בֵּן עֲדָיָה הוּא דְּפוּס אִגֶּרֶת לְטיב כֵּנוּת וִיְפִי הִתְנַהֲגוּת
סֶמֶל וּמוֹפֵת לָרַבִּים בַּנֶאֱמָנוּת, נֵס וָדֶגֶל לַהֲמוֹנִים בָּרֵעוּת וּבַכֵּנוּת

אָז קַבֵלוּ מֵמֶּנִי הַשָׁלוֹם הַמְעֻטַר בִּבְרָכוֹת
כּל עוֹד שְׁנוֹתַי עֲדָיִן נִמְשָׁכוֹת

ולסיום הוסיף: מקווה ששירי זה, יהא ראשיתהּ של ידידות ואהבה והמשך הקֶּשר בינינו
והאל עדי, שאני אומר להיסטוריה שכל מה שכתבתי בשירַי - מקורוֹ בטיב טובתכם וגודל נפשכם ובעיקר הטובה הגדולה שהניעָה אותי ליצור, מגיעה למורי רבי פרופסור שמואל מורה, ענק הספרות האנושית והידידות בין העמים, שהוא נושׂא דגְלי וּכְנְָפַי בהם דָּאִיתִי.

ברכותיי החמות,
אחיכם ד"ר ג'באר ג'מאל אל-דין.

להלן נוסח מכתב ששגרתי לד"ר ג'באר ג'מאל אל-דין ב-9 בנובמבר 2012: לאחי המשורר הנכבד המלומד והיקר ג'באר ג'מאל אל-דין, שלום, ברכת האל תהא נחלתך.

היה לי הכבוד לקרוא את תרגום השיר שלך לעברית. שירך היפה לא רק שמצא חן בעיניי - אלא גם מצא חן בעיני מאות המוזמנים הנכבדים. אחי אתה ג'באר, מורה למחשבה מדינית באוניברסיטת אל-כופה בעירק. מה יפים ואציליים השירים שחיברת אשר מקשטים את דפי העיתונות האלקטרונית החופשית. שירתך מגלה לעולם את פני עירק החדשה - ישנה, המשוחררת, המשתחררת, הדמוקרטית, האנושית והאצילה. תודה וברכת שלום ושהאל ישמור את שׁכְּמוֹתְכם מצעירי עירק המכובדים.

אהיה גלוי לב עמך אחי, כאשר בערב זה אני יושב וכותב לך אגרת זו, שמעתי לפתע אזעקה בעירי קריית מלאכי ומיד חשתי למקלט, כאשו ידי נושאות את נכדתי מור, לנוס מפני טילים ששוגרו מעזה לעבר ערי הדרום ואז נזכרתי בשיר שכתבתי בעברית בשנת 1991 עת סדאם חוסין שיגר לעברנו טילים.

לִקְרַאת שָׁלוֹם

שְׁכֵנִי אַתָּה, הָעֲרָבִי
לֹא יְרִיבִי וְלֹא אוֹיְבִי!
נְצֹר חַרְבְּךָ! אֶנְצֹר חַרְבּי!
לֹא אֶפְגַּע בְּךְ! אַל תִּפְגַּע בִּי!
נְטֹשׁ תֵּבַת שִׂטְנַָתְךָ, רֵעִי
קַלּוֹּ הַמַּיִם, פַּזּוּ שָׁמַיִם,

יֹונָה צְחֹורָה שֻׁלְּחָה מִקֶּשֶׁת
עֲלֵי זַיִת בְּפִיהָ מְבַקֶּשֶׁת:
לֹא עוֹד דָּם, דָּם
יִשְׁפֹּךְ הָאָדָם עַל הָאֲדָמָה
קָדוֹשׂ הַדָּם!
קְדוֹשִׁים חַיֵּי אָדָם

וְלָמָּה נָרִיב נִקָּטֵל?
עֹולָם שֶׂלִּי וְשֶׁלְּךָ יָמוּת וְיִבָּטֵל?
עַל מָה?

הֲאָנִי הַצִּיוֹנִי אוֹיֵב? זְאֵב הַכְּאֵב?
הֲלֹא חַיָּה רָעָה טַנְטַָלִית
נוֹעֶצֶת שִׁינֶּיהָ יוֹם יוֹם בִּבְשָׂרְךָ לַשֹׂבָע
זֹולֶלֶת כָּל תִּקְָוָה טֹובָה
חַיַּת חֶסֶךְ, מַחֲסֹר, חֳלִי
בֹּורוּת, בַּעֲרוּת וְעֹנִי.

לֹא! בְּנִיָּתִי לֹא חָרְבָּן
הַפְרָחַת שִׁמְמְוֹתַי לֹא פִּצְצַת זְמַן
כִּנּוּס פְּזוּרַי לֹא מְאֵרָה
וּנְטִיעוֹתַי לֹא עֲקִירָה

בְּנֵה גַּם אַתָּה, רֵעִי, עֶדְנְךָ
עְָכְשָׁיו וְעַתָּה!
טַע כַּרְמֵי פְּרָחֶיךָ
שְׁתֵה רִקְחָם בְּאָהֲבָה!
מְלֹא חָפְנַיִם לְךָ מֶרְחֲבֵי - יָהּ!
גְּשֹׁר תּוֹחֶלֶת לִפְלִיטֶיךָ
כְּפִי שֶׂבָּנִיתִי, גָּשַׁרִתִּי וַיִּבְנוּ

תָּחוּג הַיּוֹנָה עַל גַּגִי, עַל גַָּגְךָ,
רְקֹד כָּמֹונִי לְמַשָּׁק כְּנָפֶיהָ

הִתְּפַלֵּל עִמִּי לִשְׁלֹום עַמְּךָ וְעַמִּי!
צְעַד בִּשְׁבִיל הַשַָּׁלוֹם
נַרְחִיבֹו לִרְוַָחָה.

לֵךְ לִקְרַאתִי, אֲנִי לִקְרַאתְךָ!
לֹא נֶאָבֵק! נִתְחַבֵּק.

בתשובה כתב לי ד"ר ג'באר ביום-11 בנובמבר 2012 כדלהלן: לאחי היקר עזרא מורד המשורר הנכבד, הייתי נרגש מאוד לקבל את האיגרת שלך. למען ההיסטוריה אומר שאני אוהב את עדתכם האצילה עד בל יתואר. אהבה שינקתי עוד מאז שאמי הניקה אותי בילדותי והיום הוספתי לרשימת ידידיי חבר נאמן נוסף.

קראתי שאתם מתושבי העיר עמארה שבעירק ואני מאוהב בעיר זו ובתושביה יהודים כמוסלמים. ובאשר ליהודים הרי אמי נשמתה עדן, הייתה מתושבי עמארה. היא שגידלה אותי על האהבה והסלחנות בין הדתות. היא הייתה מספרת לי אודות הקהילה היהודית ונאמנותה ביחסה לאחרים. היא ספרה לי בעצב את ספור תלייתו של הסוחר העירקי הנאמן השהיד שפיק עדס ואשר כתבתי שיר - קינה אודותיו שפורסמה בחדשות ובמקומות אחרים.

אחי היקר, המלים אינן יכולות לתאר ולהביע את שמחתי במפגש עמכם דרך התקשורת האלקטרונית - אם דמותנו נפגשות בחלום, וַנִתְיַדֵּד, כאלו נפגשנו היום. אז מה מענֵּג המפגש רְווּי החום.

שירך "לקראת שלום" מצא חן בעיניי מאוד, ותפילותינו שאכן השלום יכון באזורנו ושהאל יסיר מעלינו את רוע הרעים, אויבי החיים. כל הכבוד לאומה שהורישה את רמב"ם, אחד העם, מקס נורדוי, וביאליק ואחרים כוכבי מרום.

תודה לכל אלה שקישרו בינינו אם זה מורינו הגדול שמואל מורה או אחינו מר דניאל שאול. דרישת שלום לכם, למשפחותיכם, בניכם וצאצאכם. אחיכם ג'באר ג'מאל אח-דין.