המועצה הציבורית של יד ושם, הרשות הממלכתית להנצחת השואה, פועלת לכאורה ללא סמכות חוקית ובניגוד לתקנון של יד ושם. זאת, לאחר שפקעה כבר לפני כמה שנים חברותם של רוב מוחלט של חברי המועצה - כולל חברותו של היו"ר, הרב ישראל מאיר לאו.
ל-News1 נודע, כי מתוך 95 הגברים והנשים הרשומים כיום כחברים במועצה הציבורית של יד ושם, מינוייהם של ארבעה-שישה בלבד עדיין בתוקף. מינוייהם של כל השאר פגו לפני שנים. למרות שמדובר בעובדה ידועה - הן ביד ושם והן במשרד החינוך, הממונה על מינוי חברי המועצה הציבורית של יד ושם - לא נעשה כמעט דבר לקידום המינויים החדשים, ולא נעשה דבר למניעת השתתפות אנשים שפג תוקפו של המינוי שלהם בישיבות מועצת יד ושם. אותם אישים ממשיכים להגיע לישיבות ומקבלים החלטות, נהנים מכיבודים, ואף מציגים עצמם כחברי מועצה בפני גורמים שונים בישראל ובחו"ל.
הרב לאו, ניצול שואה ממחנה בוכנוולד שהיה הרב הראשי לישראל והרב הראשי לתל אביב, הוא בהחלט אדם נשוא פנים וראוי לכהן כיו"ר המועצה הציבורית של יד ושם. הוא מונה לתפקידו בהחלטת
ממשלה שהתקבלה ב-9 בנובמבר 2008. הימים היו ימי ממשלתו של
אהוד אולמרט והרב לאו החליף בתפקיד את יוסף (טומי) לפיד ז"ל שנפטר כמה חודשים קודם לכן.
החלטת הממשלה אומנם לא כללה מגבלה למשך התפקיד - בשונה מכתבי מינוי של שניתנו לחברים אחרים במועצת יד ושם. אולם ברי, כי מינוי מטעם הממשלה כפוף נעשה בכפוף לתקנון יד ושם, הקובע כי חברי המועצה יתמנו לתקופה של ארבע שנים, תוך שיש אפשרות לשוב ולמנותם. מלשון אותו תקנון עולה לכאורה, כי יו"ר המועצה אינו שונה משאר חברי המועצה ביחס לתקופת הכהונה שלו. משכך - הרי שכהונתו של הרב לאו כיו"ר מועצת יד ושם פקעה כבר ב-8 בנובמבר 2012, לפני 6.5 שנים. למרות פקיעתו לכאורה של המינוי, שכאמור מעולם לא חודש בממשלה, ממשיך הרב לאו להציג את עצמו כיו"ר מועצת יד ושם - בהודעות רשמיות שמפרסם הארגון ובאירועים פומביים.
מי שהיו אמורים לכהן בתפקיד מאז 2012 הם שרי החינוך לדורותיהם. זאת, משום שתקנון יד ושם קובע, כי בין חברי מועצת יד ושם יהיה "יושב-ראש המועצה שנתמנה לתפקיד זה על-ידי ראש הממשלה באישור הממשלה", וכי אם "לא היה מינוי כאמור, יהיה שר החינוך והתרבות יושב-ראש המועצה". משמעות הדבר היא, שמאז שלהי כהונתו של
גדעון סער כשר החינוך, דרך כהונתם של
שי פירון ו
נפתלי בנט, וראש הממשלה
בנימין נתניהו שהחזיק בתיק החינוך למשך כמה חודשים - לא פעלו שרי החינוך בנושא.
במצב זה עולה השאלה, האם יש תוקף להחלטות המועצה הציבורית. תקנון ויד ושם קובע, כי על המועצה לכלול לפחות 50 חברים. בנסיבות אלה, כאשר לכל היותר שישה מהחברים במועצה מכהנים כחוק, קיים ספק גדול באשר לחוקיות ההחלטות. מדובר בעיקר בהחלטות על הקמת מפעלי זיכרון, הכרה בחסידי אומות העולם, קיום אירועים ודיון בדוחות ההנהלה – נושאים שלפחות לחלקם יש משמעויות כספיות.
העובדה שהחלטות אלה מתקבלות מזה שנים בלא סמכות חוקית, חושפת את מוסד יד ושם לתלונות ו/או תביעות מצד גורמים בעלי עניין באותן החלטות, שרובן, ככולן, נוגעות למפעלי הנצחה ותשלומים לגורמים שונים. יד ושם מסר בתגובה, כי מבחינה משפטית ההחלטות תקפות ולא ניתן לערער עליהן או לבטלן בדיעבד. News1 מציין, כי השאלה מעולם לא הועמדה למבחן שיפוטי, וכי ייתכן שיהיה מי שירצה לתקוף החלטות של המועצה – ובתוך כך פעולות של יד ושם – בטענה של העדר סמכות.
יד ושם אישר את העובדה שפקעו מינוייהם של רוב חברי המועצה הציבורית. "ככלל, המינויים למוסדות המנהלים של יד ושם נעשים על-ידי השרים והגופים הממונים על כך, על-פי החוק והתקנון של יד ושם. יד ושם אינו שולט בתהליך המינויים. עם זאת, כבר בפברואר 2017 [בתקופת כהונת נפתלי בנט כשר החינוך, א.ו.] פנה יד ושם, ביוזמתו, לשר החינוך דאז בנושא חידוש מינויים של חברי מועצת יד ושם", נמסר בתגובה. News1 מעיר, כי משמעות הדברים היא, כי במשך מספר שנים התעלם יד ושם מן המצב, וגם בשנתיים וחצי האחרונות הוא הסתפק בפנייה אחת לבנט.
משרד החינוך, האחראי לחידוש המינויים של חברי המועצה הציבורית של יד ושם, לא הכחיש, כי נעשתה אליו פנייה כבר לפני יותר משנתיים בנושא, אך לא הוסבר מדוע הוא לא טופל. "שר החינוך נכנס אך בימים אלה לתפקידו במשרד. השר ילמד את הנושא וייתן את המענה המקצועי הנדרש בהתאם", לשון תגובת המשרד. News1 מעיר, כי לא מדובר בבעיה שהתעוררה לראשונה בעת כהונתו הטרייה של
רפי פרץ, אלא כאמור בכזו המתמשכת מזה שנים.
משרד החינוך סרב להשיב לשאלות הנוגעות לאירועי העבר ולסיבות להימנעות מחידוש מינוי חברי מועצת יד ושם בכל השנים האחרונות. "התגובה ששלחנו זו התגובה היחידה", נמסר ל-News1 על-ידי אילנית זוילי מדוברות המשרד.
לא התקבלה תגובת הרב ישראל מאיר לאו.