למרות שבתקשורת הפוסט-ציונית ממורמרים מהרעיון של ביטול הבחירות בסתיו תמורת רוטציה בין מפלגות הליכוד וכחול-לבן, אני משוכנע שזה מהלך פוליטי מבריק מבחינת הליכוד.
אם
בני גנץ יושיט את ידו לקראת ידה של הליכוד - ירוויחו כולם. המשק יחסוך מיליארדים, לא יהיה צורך בקיצוץ בתקציבי המשרדים החברתיים, ביטול או השעיה של הפרויקטים השאפתניים בתחום התשתיות.
הקואליציה העתידית אם תקום תהיינה יציבה ביותר - כי יהיו בה המון נבחרי ציבור וח"כ בודד לא יוכל לסחוט
ממשלה בהצבעות גורליות רק כדי לקבל כמה כותרות. ייתכן מאוד שלקואליציה כזאת שתוכשר על-ידי כחול-לבן תצטרף גם העבודה עם הדרישות החברתיות שלה.
בקואליציה העתידית תתמתן השפעתם של הפוליטיקאים החרדים - בהתאם לכוח האלקטורלי הריאלי שלהם בחברה. הם לא יוכלו לאיים בפירוק הקואליציה בכל משבר 'ההלכתי' לכאורה - כי יציבותה של הקואליציה תהינה מובטחת גם בלעדיהם. רוב העם יעדיף סידור כזה על-פני קואליציה של השמאל עם אותם החרדים, כאשר האחרונים שוב יקבלו זכות וטו.
לבני גנץ יהיה עוד פחות רצון לפרק את קואליציית הרוטציה טרם ימלאו לה שנתיים - כדי לקטוף את פרותיה ולטעום אותם אחרי שיבלע את הצפרדע בתחילתה.
בנימין נתניהו (לפי מקורות זרים) הפעם נדיב דיו: הצעת הרוטציה נשארת בעינה גם אם בני גנץ יבוא עם חלק מסיעתו, וימרדו לא חבריו שלא מעכלים את החרדים או שונאים את נתניהו אישית. גם עם חצי מרשימתו - גנץ יקבל אפשרות להוביל ממשלה; אולי אחרי שנתיים וחצי. גם זו לטובה.
מתנגדי ממשלות איחוד לאומי נוטים לכנות אותו 'ממשלת שיתוק מדיני'. וזה מה שנפלא בהן! הפוליטיקאים ה'ימניים' לא יוכלו 'לכסח' את הערבים ולספח, ה'שמאלניים' לא יצליחו לחלק שטחים ו'לכסח' את המתנחלים. בקונוטציה הבינלאומית הנוכחית אפס תזוזות - המדיניות הטובה ביותר. אנחנו רואים שהזמן פועל לטובתנו.
אם תקום קואליציה כזאת המפסיד הגדול ביותר יהיה
אביגדור ליברמן אשר עד-כה התמקם כמנצח הגדול של הבחירות. הוא בטוח שבמכה אחת הרוויח שתי ציפורים: הוריד את נתניהו מהזירה הפוליטית ואחרי 17 בספטמבר יקום עם 10 מנדטים בכיסו. במקרה של רוטציה הוא הופך לגלגל החמישי בעגלה, ושני הבינימינים ימליצו לו לא להסתובב בין הרגליים.
המהלך של הליכוד סותם את פיהם של אלה שתוך שיסוי צועקים שנתניהו מתכנן להישאר בתפקידו עוד הרבה שנים. הינה הוא מציע לפנות את כיסאו בעוד שנתיים - ולא למישהו מטעמו, אלא ליריב הפוליטי המר ביותר שלו כיום.
המהלך יסתום את פיהם של אלה שטוענים שלא עלה לידי נתניהו להרכיב קואליציה באביב כי הוא חיפש סיעות איתם רצה להעביר את החוקים שיצילו אותו מהעמדת לדין. הינה - הוא מוכן לעבוד גם עם המפלגות שמתנגדות לחוק החסינות. הוא גם בעבר הכריז שלא מקדם חקיקה כזאת - חשדו שהוא לא כן. בגדול בגלל החסינות הוא לא זקוק בחוקים חדשים - גם במצב הנוכחי הוא רשאי - אם ירצה - לבקש מהוועדה הרלוונטית לא להסיר את חסינותו - והח"כים יגנו עליו. בכנסת לא יושבים קמיקאזה; היום אתה מסגיר לידי השופטים שאיבדו את עצמאותם את הקולגה שלך - מחר יאפשרו לשופטים לטרוף אותך עצמך. ממילא על כל חוק שלא ימצא חן בעיניי התקשורת הפוסט-ציונית יעתרו לבג"ץ - והפסיקה שלו ידועה מראש.
לא מקנא עכשיו בגנץ. ההצעה מבחינתו מפתה ביותר. הוא כותב בטוויטר: 'שקר, איש לא פנה אלי'. כנראה הוא (או יועציו) טרם קראו עיתונים, פתחו רדיו ומקליטי טלוויזיה, שמלאים בפרסומים בנושא מטעם הליכוד. זה יותר ממשי משיחה בטלפון או פגישה חשאית בבירה מסתורית באירופה. מי יאמין שגנץ היחיד שלו שמעה על הרעיון?
יותר חשוב: עד כמה הוא יתגלה כפוליטיקאי עצמאי בשטח? כחול-לבן בכלל לא המפלגה של גנץ. זאת המפלגה אותה הרכיבה התקשורת הפוסט-ציונית, הבעלים האמיתיים שלה. יזמה ויצרה ככלי להורדת נתניהו כי רואה בו האיש היחיד בנוף הפוליטי שלנו שלא מוכן להתקפל וליישם את האג'נדה הפוסט-ציונית - ביטול הפרויקט של מדינה יהודית.
גם 35 המנדטים אינו הישג של בני גנץ, התקשורת פיתתה את המצביעים המסורתיים של העבודה ומר"ץ לערוק למפלגה חדשה בעלת ארבעה ראשים. כיום התקשורת לוחשת לאוזני של גנץ: תסרב!
המכשול העיקרי לפני שיתוף הפעולה בין שני הסיעות הגדולות אינו השוויון הבין-גושי שנוצר אחרי הבחירות באביב (ואין ודעות שהמצב לא יחזור על עצמו בסתיו). ואפילו לא התעקשותו של ליברמן. המכשול העיקרי והיחידי מבחינתי היו הצהרות טורם-בחירות שהוצעו מ
אבי גבאי ובני גנץ באולפני הטלוויזיה 'תחת לחץ מתון': לא לשבת בממשלה עם נתניהו שיש נגדו כתב אישום כפוף ל
שימוע. מצחיק - לשמוע זאת מפיהם אלה שיש (לפחות לפי השמועות) קופות שרצים מאחוריהם.
גנץ מבחין שהתקשורת התאכזבה ממנו מפני שלא הביא סחורה למרות כל התמיכה מצידה ששווה מיליארדים (ושווה לפחות בדיקה מטעם
מבקר המדינה), מרגיש שהתקשורת פונה אליו כתף קרה. הפעם איש לא יתאמץ להעביר אליו את מצביעי העבודה ומרצ. קברניטי התקשורת הבינו שהמהלך היה שגוי. רומזים לגנץ: משימתך הייתה למשוך קולות מהימין - לא הזעתה דיו. גם עכשיו אתה ישן.
גם אם הליכוד בסתיו יירד ל-30-25 מנדטים - גנץ עלול לרדת ל-25-20 מנדטים. ועל חלומו לככב בכיסא של ראש ממשלה (לו כמריונטה של מישהו) נסתם הגולל.
אם ידיו ורגליו קשורים היטב בחוטים חסינים בעזרתם מושכים הממונים עליו, והוא לא יעז להיענות להצעה של הליכוד - המהלך בכל זאת מבריק.
מתברר שעמנו לא אוהב בחירות כל חצי שנה. עד-כה טענו שהאשם בכך בנימין נתניהו. כרגע הכדור במגרשו של גנץ. בכחול-לבן טענו שהליכוד בעבר כבר הציע רוטציה, אך זה היה לא רציני וברגע האחרון, ממש לפני ההצבעה על פיזור הכנסת. הפעם זה רציני ביותר, נעשה בפומבי, ויש חודש לשקול ולהחליט. רוב העם בארץ חכם, הוא רואה מי באמת גורר את המדינה לבחירות מיותרות - וינקום בקלפי.
