- הדיווחים ששלח קים דארוך למשרד החוץ בלונדון, ואשר עלו לו בתפקידו כשגריר בריטניה בוושינגטון, הובילו את אקונומיסט לדמיין כיצד נראים דיווחים דומים של שגריר ארה"ב בלונדון לנשיא דונלד טראמפ. התוצאה הייתה הומוריסטית וכך מוגשים כאן עיקרי הדברים.
יום שני. תרזה מיי קפצה לבקר. אמרה שהיא רוצה הסכם סחר שיבצר את מורשתה לפני שהיא מתפטרת מראשות הממשלה. אמרתי לה שבריטניה תצטרך לאמץ את כללי המזון שלנו, ונתתי לה כדוגמה תרנגולת מחוטאת בכלור. אני חושב שזה מצא חן בעיניה. היא מאוד מנומסת: היא הצמידה את מטפחתה לפיה כאשר השתעלה. היא נראתה עצובה ולכן נתתי לה כוס של בורבון, אבל אולי זו הייתה טעות: היא החלה לשיר "אני אשרוד" ולרקוד עם אחד מאנשי הביטחון לפני שקרסה בבכי.
יום שלישי. בוריס ג'ונסון קפץ לבקר. זוכר אותו? הבחור עם השיער הבלונדי המוזר שמדבר שטויות. נראה שהוא יחליף את תרזה. הוא לא צריך בחירות, אלא רק 160,000 איש זקנים מהימין. אולי שווה לך לבדוק את זה. אמרתי לג'ונסון שאני מאבד את הראש בניסיון להבין מהי עמדתו בנושא הברקזיט. הוא אמר משהו על לאכול את העוגה ולהותיר אותה שלמה, אז הזמנתי תה ועוגיות. הוא אמר שלא אכל בצורה מסודרת כבר שבועות ושאל אם יש לי חדר מיותר; כנראה יש לו בעיות עם הגברת, אז נתתי לו להישאר כמה ימים.
יום רביעי. מארק קיימי, הבחור הקנדי מבנק אוף אינגלנד, קפץ לבקר. לא עקבתי אחרי כל פרטי ניתוח הברקזיט שלו, אבל הוא דיבר על ארבעה פרשים ועל כמה מגיפות. הוא מעריץ גדול שלך, אדוני הנשיא, ואמר משהו על כך שאין לסיים את ההתרחבות הנוכחית על-ידי הידוק מוניטרי. הוא רוצה תפקיד חדש בוושינגטון ושאל אם תהיה מוכן לזרוק מילה טובה.
יום חמישי. ג'רמי קורבין קפץ לבקר. הוא קומוניסט מזוקן שיוצא לחופשות בוונצואלה. היועץ הפוליטי אמר לי שהוא כנראה יהיה ראש הממשלה בקרוב, אחרי שהבלונדי יעלה בלהבות. איש אינו אוהב אותו, המפלגה שלו קיבלה רק 14% בבחירות האחרונות, אבל זה כנראה לא משנה כאן. הוא הרצה לו על עמדת הלייבור בנוגע להסכם סחר אחרי הברקזיט. אדוני, אני יודע שאמרת שבמקרה כזה צריך לדון על נושא שירותי הבריאות, אבל אם קורבין בעסק – לא צריך לגעת בזה. באמצע הנאום הוא התמוטט על השטיח, אוחז בחזהו. מתברר שהיו שמועות על מצב בריאותו, אז הוא הצטלם מתעמל בפארק עם המאמן של ריהאנה וזה היה יותר מדי בשבילו. הזמנתי רופא פרטי והכנסתי אותו לחדר הנוסף השני.
יום שישי. המלכה קפצה לבקר. ביקשתי להביא תה ועוגיות, אבל היא נתנה את העוגיות לכלבי הפורגי, נפנפה את התה והזמינה ג'ין וטוניק. היא הניחה את הרגל על הספה, ואמרה שבגלל היחסים המיוחדים יש לה אמון בי: המדינה הולכת לעזאזל, הסקוטים ישיגו עצמאות, צפון אירלנד תצטרף לחבר'ה בדרום, ואפילו הוולשים חסרי מנוח. לדעתה, אין סיבה למלוך אם בריטניה שוב איננה גדולה.
היא תהתה האם אנחנו יכולים לשים מאחורינו את הקטע הקשה של 1776 ואולי היא תוכל לקבל ג'וב אצלנו. אמרתי שזה יהיה בעייתי, עם זה שהיא בריטית והכל, אבל היא אישה מאוד נחושה. היא ניסתה לומר שהייתה לה סבתא רבתא חצי-אמריקנית, ואז אמרה שיש לה מקום נהדר בסקוטלנד שאתה תוכל לקבל, כי יש שם המון מקום למסלולי גולף. ואז היא נרדמה. הכללים לא אומרים מה לעשות עם מלכה שנוחרת על הספה. האם תוכל לשאול את איוונקה? היא טובה במצבים החברתיים הבעייתיים הללו.