איילת שקד לא תתמודד ברשימת הליכוד לכנסת. בליכוד יודעים ששקד יכולה להביא נדוניה מכובדת של מנדטים, אבל מערכת קשה של יחסים אישים מעיבה על האפשרות לשלב אותה בליכוד.

בכירים בליכוד התבטאו השבוע שהם פתוחים לרעיון שעל פיו שקד תקים מפלגה שבראשה היא תעמוד, ותתמודד לכנסת כאשר היא תומכת בגוש הימין. ח"כ דוד ביטן סתם את הגולל על ההצעה לשילובה של שקד בליכוד כשאמר: "ראש הממשלה החליט שאין לו עניין בכך. היא לא תהיה בליכוד. זה סגור".

גם השבוע היה עמוס בספקולציות פוליטיות, בין האפשריות שנקשרו בשמה של שקד, ריצה משותפת עם יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, שספק גדול אם תבשיל למהלך פוליטי. המשותף לליברמן ולשקד, לפחות בשלב הזה, הוא איבה לראש הממשלה בנימין נתניהו. איבה היא לא אג'נדה והיא גם לא מצע פוליטי, מה גם שהסיכויים במקרה זה לחיבור פוליטי קלושים ביותר.

ליברמן, שמחזיק את הקלפים קרוב לחזה, לא קונה ספקולציות. לכן כאשר הוא נשאל האם ישנה אופציה לריצה משותפת עם שקד, הוא לא הזדרז לפזר הצהרות, ורק אמר ששקד יודעת את מספר הטלפון שלו. ליברמן הוסיף באותה נשימה: "כרגע אני לא צריך. יש לי רשימה מצוינת עם אנשים טובים".

ספק גדול אם לאחר הצהרה כזאת שקד תטרח להתקשר לליברמן. השאלה היא האם היא תתקשר לנפתלי בנט? מבחינתו של בנט, ריצה משותפת עם שקד אפשרית, לפחות על-פי התבטאות שלו בראיון לגלי צה"ל, שם הוא אמר כי יחסיו עם שקד מצוינים וכל האופציות על הפרק.

ברשימת איחוד מפלגות הימין, יש מי שהיו רוצים מאוד לראות את שקד במקום גבוה ברשימה. השר בצלאל סמוטריץ' אמר שהוא מוכן לוותר על מקומו כמספר שתיים ברשימה לטובת שקד, ובלבד שתצטרף לרשימת איחוד מפלגות הימין.

ספק גדול אם שקד תקבל את ההצעה שנשמעה מפיו של השר סמוטריץ', כאשר השר רפי פרץ - שותפו של סמוטריץ' לרשימה - נמנע עד סוף השבוע להתייחס להצעה. לקראת סוף השבוע הוא הודיע במפורש, שמבחינתו איילת שקד לא תוכל לעמוד בראש איחוד מפלגות הימין.

שקד נחושה בדעתה, או שהיא תשובץ במקום הראשון ברשימתו של הרב פרץ, או שהיא תתמודד ברשימה שבין ראשיה יהיו בנט ובן גביר.

השר לשעבר נפתלי בנט, שמחפש שותף פוליטי לרוץ איתו בבחירות הקרובות, שמע השבוע ממשה פייגלין, שהוא יסכים לשריין עבורו את המקום הראשון, כדי שיעמוד בראש הרשימה. יש לכך תנאי, והוא שפייגלין יקבל את המקומות השני והשלישי. פייגלין, שמגלה נדיבות יוצאת דופן כלפי השר לשעבר בנט, מוכן גם לתת לבנט את האפשרות לבחור ראשון את תפקיד השר אם הרשימה שיקימו תיכנס לממשלה. פייגלין מבין שללא בנט הוא יתקשה לעבור שוב את אחוז החסימה, לאחר שהמנוף לגיוס מצביעים, שעל פיו יפעל להפוך את עישון הקאנביס לחוקי לא יעבוד יותר.

גם ראש הממשלה וגם סגן שר הבריאות ליצמן התחייבו לפעול בדרך דומה, ושמטו את השטיח מתחת רגליו של פייגלין, כך שספק גדול אם נושא הקנביס יביא הפעם לפייגלין מצביעים. ספק אם מי שיקראו בעיון את מצעו של פייגלין, כפי שפורסם לקראת מערכת הבחירות הקודמת, יוכלו לעכל את המצע בקלות. אחת מאלה שמתקשים להשלים עם הליכה עם פייגלין היא איילת שקד, שמוכנה לחבור לשותפה לשעבר בנט, אבל מסתייגת מהשותף החדש פייגלין.

לקראת סוף השבוע הסתמנה אצל בנט האפשרות לחבור ל"זהות" או למפלגה החרד"לית, כאשר המגמה שמנחה אותו היא הקמת גוש ימין לקראת הבחירות. מסקר מנדטים שערך מכון "קאנטר" שפורסם השבוע, עולה כי אם זהות והימין החדש ירוצו במשותף הן יזכו בחמישה מנדטים, כאשר איחוד מפלגות הימין ללא עוצמה יהודית תקבל לא יותר מארבעה מנדטים.

בסוף השבוע פרסם אתר החדשות וואלה סקר שנערך ע"י חברת "מדגם" של מנו גבע, ממנו עולה כי איחוד מפלגות הימין, מרצ והימין החדש מקבלות חמישה מנדטים כל אחת. ח"כ אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו, שהוביל לבחירות חוזרות מממשיך להתחזק, ומגיע על-פי הסקרים לתשעה מנדטים כפי שהיו לו במערכת הבחירות הקודמת. גם ע"פ סקר וואלה, ליברמן ממשיך באותה מגמה והוא יהיה כנראה לשון המאזניים גם בבחירות הקרובות.

משה כחלון התרגש מאוד השבוע. הוא ניצב מול המצלמה בבורסה של ניו-יורק, והתפעם מהעובדה שדגל ישראל התנוסס בבורסה של ארצות הברית. כחלון כל כך התרגש מהעובדה שדגל ישראלי מתנוסס בבורסה של הגדולה שבידידות ישראל, שמי שצפה במעמד יכול היה לחשוב שמדובר לפחות בדגל ישראלי שהונף בסוריה או בערב הסעודית.

מה עושה שר האוצר כחלון בארצות הברית כאשר הוא צריך להתמודד עם גירעון עצום של ארבעה אחוזים, כפי שמשרד האוצר עצמו מעיד, שמסתכם ב-14.2 מיליארד שקלים, כאשר הגרעון המצטבר בתקציב לשנת 2019 עומד על 21.9 מיליארד שקלים. רק לשם השוואה, באותה תקופה אשתקד עמד הגרעון על 7.8 מיליארד שקלים בלבד, כאשר תחזית האוצר מדברת על גרעון של 50 מיליארד שקלים עד לסוף השנה.

איך מסביר השר כחלון את אחריותו לאחד הבורות הגדולים שהיו בתקציב - אם לא הגדול שבהם? הוא לא מסביר. הוא מעדיף להצטלם על-רקע הבורסה של ניו-יורק, ולספר שהוא סיכם על שיתוף פעולה והקמת בורסה משנית שתשמש את חברות ההייטק ואת החברות הקטנות בישראל.

לדבריו של כחלון, זאת לא פחות מבשורה אדירה לשוק ההייטק שמשווע להשקעות בישראל. אם מה שאומר השר הוא לא רק תעמולת בחירות, אלא מנוף כלכלי שיועיל לחברות ההייטק, לא ברור למה קולו של כחלון לא נשמע בכל מה שקשור לאדמה החרוכה שהוא משאיר אחריו באוצר, ולמה הוא לא נושא באחריות לבור התקציבי העמוק שייצר.

כחלון נעלם. זאת כנראה דרכם של פוליטיקאים שרוצים שיצביעו עבורם, אבל לא רוצים לשאת באחריות, ולהסביר לציבור מה חלקם בכשלונות שהם אחראים להם. הדרך שבחר כחלון להתמודד עם מה שהוא מציג כהישגים שמרביתם מדומים הפכו אותו מזמן לבדיחה.

העובדה שכחלון משוריין כיום בליכוד, היא כנראה הסיבה שהוא לא מרגיש שום צורך לתת לציבור הסבר על התנהלותו החובבנית. זה אותו כחלון שהתנגד לבחירות חוזרות, טען שהן מיותרות, אבל הצביע בעד קיומן.

מי שרצה שנזכור אותו כ"לוחם חברתי" התגלה כשר אוצר כושל. אחרי שזכה לשריון בליכוד הוא לא מרגיש צורך לתת לציבור הסבר איך נקלעה כלכלת ישראל למצב החמור כשהוא האחראי לה כשר אוצר.

אני מוכן להמר שכאשר כחלון יוזמן לראיון בטלוויזיה ויידרש להסביר את כישלונו, הוא יעלה על פניו את החיוך המוכר ויגלגל בזריזות את הכדור למגרשו של האחר.

בנימין נתניהו צולם כשהוא שולף מכיס החליפה בקבוק של תרסיס לאף ולועג לפרסום שהיה בערוץ 12 על חקירה שנערכה בעניינו. "בודקים בכמה 'אוטריווין' אני משתמש וכמה זה עולה", לגלג.

זה קרה אחרי שגיל שפר, שהיה ראש הסגל ומנהל לשכתו של נתניהו, שרכש בעבר סיגרים עבור ראש הממשלה, סיפר בעדותו במשטרה ש"כל נושא עשן הסיגרים גורם לסתימה במערות האף ולסינוסים, וזה גרם לכך שנתניהו היה צורך באופן קבוע משאפים של אוטריווין". שפר סיפר שראש הממשלה משתמש גם בתרסיסים של מי מלח, כדי לשחרר את הלחץ שנוצר במערות האף.

התמכרות לתרסיסים ולטיפות אף היא נחלתם של רבים. עד השנים האחרונות זה היה סוד שחברות התרופות נמנעו מלגלות לנו, למרות שרופאים הזהירו מנזק חמור הנובע מהתמכרות לתרופות להקלה על גודש באף כמו "אוטריוין" ו"אלרין". על-פי מחקרים, התמכרות לטיפות אף איננה דומה להתמכרות לסמים או לאלכוהול. מי שמשתמשים בקביעות בטיפות אף יכולים לרכוש את הטיפות ללא מרשם רופא וכאן מתחילה הבעיה.

כאשר השימוש בטיפות או בתרסיסים נעשה לתקופה ארוכה, הגוף מתמכר לתרסיס, והצורך להשתמש בו גובר בצורה משמעותית. המשתמש נכנס למעגל שהוא מתקשה להיחלץ ממנו. התופעה, שמכונה בשפה המקצועית "ריבאונד", מביאה לכיווץ כלי הדם ברירית האף שמשחרר אדרנלין. ברירית האף ישנם קולטנים, ושימוש ממושך בתרופה או בתרסיס גורם לגירוי יתר ומוריד את סף הגירוי של הקולטנים, דבר שמחמיר את מצבו של המטופל.

לא כל המשתמשים מקפידים לקרוא את הוראות השימוש. חלק מהם בוחרים להתעלם מהאזהרות וגורמים בכך לניוון רפידות האף, ולהצטלקויות הרירית הפנימית של האף, מה שעלול להביא לגירוי דימום ויבוש חוזר. התופעה, שנקראת בלשון המקצועית גם "ריטנס", פוגעת קשה ברירית, והיא מסוכנת במיוחד לאנשים בעלי לחץ דם גבוה או כאלה שסובלים מבעיות בלב.

לא פשוט להיגמל מטיפות אף, ולא בטוח שראש הממשלה יכול לעשות את זה לפני הבחירות, כשהוא צריך להיות במיטבו. תופעת הגמילה לא פשוטה, והיא מביאה לטפטוף מהאף שנמשך כמה ימים. מי מלח לדעת רופאים מומחים הם תחליף ראוי, אבל מדובר בגמילה לא פשוטה.

גם אם אתם לא מעשנים כבדים של סיגרים, ומשתמשים בתרסיסים ובתרופות בעיקר בעונת החורף, כדאי שתקפידו לא להשתמש בתרסיסים ובטיפות אף יותר מימים בודדים, אחרת תיאלצו להתמודד עם תופעה של גמילה קשה ועם נזקים שספק אם תצליחו לשקם.

כרמל שאמה הכהן, ראש עירית רמת גן, הצליח להיכנס בקלות לנעליים שהשאיר אחריו קודמו, אבל למען האמת זה היה פשוט מאוד.

שאמה הכהן עושה ברמת גן מה שקודמיו לא העזו לעשות. החלטתו להפעיל תחבורה בשבת, גם אם מדובר בניסיון למשך שלושה חודשים, היא החלטה אמיצה שקודמיו לא העזו לעשות. שאמה הכהן, שהוא אחד מראשי הערים הצעירים, מבין שצעירים אוהבים ללכת לים ולבלות בליל שבת בתל אביב, והוא עוזר למיעוטי היכולת ולמי שאין להם מכונית להגשים את חלומם.

חמישה עשר חברי מועצת עיריית רמת גן שתמכו במהלך לעומת שישה שהתנגדו, אפשרו לשאמה הכהן לעשות מה שהרבה ראשי ערים היו רוצים לעשות אבל מפחדים. בניגוד לרון קובי, ראש עיריית טבריה, שיצא למלחמת חורמה נגד הדתיים, שאמה הכהן נהג בחוכמה והבהיר שהוא עצמו ממשפחה מסורתית, אבל יש לו מחויבות כלפי תושבי רמת גן.

רון קובי מטבריה שבר את הכלים, ולכן טובים הסיכויים שבקרוב מאוד הוא ייאלץ להיפרד מכיסא ראש העיר, לאחר שלא הצליח להעביר את התקציב. לעומתו, כרמל שאמה הכהן התגלה כאיש שקול ופוליטיקאי משופשף, שיודע מה לא לעשות וזה סוד כוחו. אין לו שום עניין לנופף בדגלים של חילול שבת, כפי שעושה קובי בטבריה, אבל יש לו כנראה בהחלט עניין להיות חלוץ בתחום שבירת הסטטוס-קוו, ולהוכיח שהסטטוס-קוו, שנשמר לא רק ברמת גן במשך עשרות שנים, הוא לא יותר מכפייה דתית.