צום הרביעי
בי"ז בתמוז הובקעה חומת ירושלים בידי הבבלים, ובית-המקדש הראשון נשרף. לכן, צמים ביום הזה יהודים. יתר על כן, שלושת השבועות בין י"ז בתמוז לבין תשעה באב, שמציין את חורבן הבית השני, הם ימי אבלות, הנקראים, ימי בין המצָרים. השנה נפל י"ז בתמוז בשבת; ולכן, נדחה ליום ראשון.
בירושלים עדיין נאבקים ארכאולוגים נגד הוואקף המוסלמי, שמשמיד בזדון כל ראיה ליהדותה של העיר, ונגד תומכיו היהודים; ולמרות זאת, נחשפים בה שרידים חשובים, שהם לצנינים בעיני המוסלמים ובעיני אנשי השמאל, שמתנגדים להיותה העיר העתיקה בריבונות ישראל.
תמיד ניזכר בהקשר לצום, בנבואתו המקסימה של זכריה: "... צוֹם הָרְבִיעִי [י"ז בתמוז] וְצוֹם הַחֲמִישִׁי [תשעה באב] וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי [יום הכיפורים] וְצוֹם הָעֲשִׂירִי [ט' בטבת] יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ (פרק ח׳, פסוק י"ז). אמן, כן יהי רצון.
האנסים מקפריסין
איני מבין למה הפכו את הנערים, החשודים באונס בריטית בקפריסין לגיבורים, ושלחו כתבים ללוות את חקירתם והלאה. כנראה, עונת המלפפונים בעיצומה, או טירוף מערכות פופוליסטי, המאפיין את תקשורתנו.
צריכים להניח למערכת המשפט הקפריסאית למצות את החקירה, ולא להטריד את הציבור בעניינם. ואם יורשעו בדין, שיישארו בכלא הקפריסאי.
מעניין מאיפה צמחה תרבות האונס במקומותינו. כנראה, בהשפעת המסכים הקטנים, שהנוער דבוק אליהם, ומשחקים אלימים, שהם צורכים. הם ילדים טובים, אומרים. ואני סבור, שמי שיורשעו הם לגמרי לא-טובים, אלא פושעים, שמוטב שיורחקו מהחברה.
הנצחה לתאונה שהושכחה
אחרי עיכובים ביורוקרטיים גדולים, ניתן האור הירוק להקים אנדרטה לזכר 24 ההרוגים בתאונת משאית התחמושת, שהתפוצצה בנמל אילת, בתום פעולת התגמול על האי שדואן, ב-24 בינואר 1970. בתאונה נהרגו חיילים, אזרחים עובדי צה"ל (אע"צ) ואזרחים; וזה גרם לסיבוך גדול כיוון שצה"ל אינו מכיר באע"צים כחללי צה"ל. בנוסף, ההרוגים היו מ̤חילות רבים, וזה הקשה על הנצחתם. בכחמישים השנה שחלפו נשכחה התאונה, ויש אומרים הושכחה.
אל"ם מייק אלדר, שפיקד על שייטת הנחתות, התאמץ בשנים האחרונות להנציח את התאונה. בינואר 2018 אישרה מועצת העיר אילת להקים את האנדרטה, ובשבוע שעבר צלח המיזם את המשוכה האחרונה באישור ביצועו. כעת, ייפתח מסע למימון הקמתה, כדי לחונכה ב-23 בינואר 2020.
איש הטפלון
אהוד ברק, שנכשל, כנראה, בכל מה שעשה כמג"ד שריון, כמח"ט שריון, כאלוף, כרמטכ"ל וכראש
ממשלה, רוצה לחזור לזירה הפוליטית, אך בינתיים אינו מוכן להיחשף, וממשיך לנבל את פיו. כנראה, שמע איפה-שהוא בצבא, שהתקפה הנה ההגנה הטובה ביותר.
ברק טרם הסביר את חלקו בהתקפה הכושלת של גדוד טנקים 362 על ציר "מיכה" במערכת שלום הגליל, שהסתיימה בכפר סולטן יעקב. אביגדור ינוש בן-גל, מפקד הגיס, שמר על שתיקה מכובדת, שהצילה את ישבנו של ברק, סגנו שפיקד על השטות, שעלתה בכישלון ובחיי אדם. עד היום, כידוע, יש נעדרים מהקרב הכושל.
ברק גם לא ענה על לשאלות בדבר התנהגותו בתאונת צאלים 2, בדבר הבריחה המבוהלת מלבנון בפיקודו, בדבר המימון השערורייתי לבחירתו ובדבר הצעותיו לנסיגה נרחבת ישראלית. בהיותו רמטכ"ל, הבטיח לנו איש הטפלון, כידוע, ׳צבא קטן וחכם׳, והשאיר אחריו אסון-טבע, לא קטן ולגמרי לא-חכם, שמסכן את קיומנו.
כל חייו התחמק ברק ממתן הסברים על התנהגותו ועל כישלונותיו; ולכן, נותר איש טפלון, שהעיתונות והמשטרה לא טרחו לבדוק בציציותיו. כך גם עתה, כשנחשף שקיבל מיליונים מקרן וקסנר ומהפדופיל ג׳פרי אפשטיין, שותפו לעסקים ומי-יודע-למה-עוד.
׳אהוד ברח׳, קראו לו עם הרבה סיבות; ועתה הוא רוצה שוב להיבחר, לנבל את פיו, ולהשתולל מבלי לתת דין וחשבון, כהרגלו.
מריחה שיטתית
חבר קורא למח"ש (המחלקה לחקירות שוטרים), ממח"ש - כלומר, המחלקה למריחת חקירות שוטרים. כעת מבקשים במשרד לביטחון פנים להבין מדוע נמוך אמון הציבור במח"ש. לדעתי, זה אינו אמון נמוך, אלא אי-אמון, שרוחשים למחלקה בצדק לאור תפקודה השערורייתי.
מח"ש שייכת למשרד המשפטים - כמו הפרקליטות - ולא למשטרה לכאורה כדי למנוע מראית-עין. זה לא מנע מהציבור לאבד מזמן את אמונו במחלקה.
ובאותה ההזדמנות קשה לא להתרשם מאי-תפקוד המשטרה והפרקליטות בחקירת אהוד ברק ו
בני גנץ, למרות שהפרסום על מיליוני הדולרים שקיבל ברק מקרן וקסנר, היה מזמן; ולמרות הדוח האחרון של
מבקר המדינה האחרון, שהעלה שאלות לגבי המיליונים, שקיבלה חברת 'הממד החמישי' בראשותו של גנץ מהמשטרה. כנראה, בגלל הבחירות אין חוקרים עתה מועמדים לכנסת, ששמם אינו נתניהו.