|   15:07:40
דלג
  מרדכי ליפמן  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?

קשר העשרים ביולי

שטאופנברג הגיע עם מזוודה ממולכדת לאותה "מאורת הזאב", הניח אותה מתחת לשולחן, עליו נפרסו המפות לידו עמדו/ישבו היטלר ויותר מ-20 קצינים, בכירי המטכ"ל הגרמני
24/07/2019  |   מרדכי ליפמן   |   יומני בלוגרים   |   שואה וגבורה   |   תגובות
היכן הדגל? [צילום: נתי שוחט/פלאש 90]

צמצום דרמטי
לאחר ששטאופנברג יצא מהחדר, הגיע קולונל אחר שלא היה שותף לקשר, וכדי לראות טוב יותר את המפה הפרושה על השולחן, הזיז את המזוודה ממקומה ובכך גרם לצמצום דרמטי של השפעת הפיצוץ...

השבוע לפני 75 שנה (20.7.1944), כינס היטלר במפקדתו אשר במזרח פרוסיה (מאורת הזאב ה"וולפשנצה"), את קציניו הבכירים לדיון במצב הקשה אליו נקלע הצבא הגרמני במזרח אירופה. מועד הכינוס הזה חל כחודש לאחר שהחלו הרוסים במבצע אדיר שנקרא מבצע בגרטיון. המבצע בישר לכל המעורבים כי התהפך גלגל המלחמה בחזית המזרחית.

למבצע, שהחל ב-22 ביוני ונמשך עד 19 באוגוסט 1944, גייסו הסובייטים 1,250,000 חיילים, אותם ציידו באלפי תותחים ומטוסים. מול הצבא הרוסי ניצבו כ-800,000 חיילים גרמנים. תוך שלושה שבועות איבדו הגרמנים כ-300,000 חיילים (מאה אלף מהם נפלו בשבי), ערים חשובות כווילנה וביאליסטוק נכבשו, ובהמשך שטחים גדולים במזרח פולין ובצפון מזרח אוקראינה, החליפו ידיים.

מצבם הקשה של הגרמנים הדאיג לא רק את היטלר ומקורביו, אלא גם שורה של קצינים בדרגי הביניים בצבא הגרמני. ותיקי קרבות אלה הבינו שתבוסת גרמניה כבר נראית באופק. בין קצינים אלה, היה קולונל קלאוס שנק פון שטאופנברג - קצין נכה שאיבד את ידו ועינו הימנית בקרבות במזרח. הוא הגיע עם מזוודה ממולכדת לאותה "מאורת הזאב", הניח אותה מתחת לשולחן, עליו נפרסו המפות ולידו עמדו/ישבו היטלר ויותר מ-20 קצינים, מבכירי המטכ"ל הגרמני. לאחר ששטאופנברג יצא מהחדר, הגיע קולנל אחר שלא היה שותף לקשר, בראנדט, וכדי לראות טוב יותר את המפה הפרושה על השולחן, הזיז את המזוודה ממקומה ובכך גרם לצמצום דרמטי של השפעת הפיצוץ... גם מבנה השולחן, כולל משטח העץ העבה במיוחד, עליו הונחו ונבחנו המפות, תרם לצמצום הנזק. היטלר יצא בפגעים קלים. אולם חדר הישיבות נהרס, ארבעה קצינים (ביניהם בראנדט) וקצרנית נפצעו באורח אנוש ומתו מפצעיהם.

אופייני לרצון ההכחשה הגרמני, שרק אחרי 65 שנה (בשנת 2009), חננה גרמניה את יוזמי ניסיון ההתנקשות בהיטלר. כמו-כן, זוכו כל החיילים הגרמנים שהורשעו בבגידה בנאצים. אילו הצליח ניסיון ההתנקשות, היה אמור הקולונל שטאופנברג לצעוד לברלין בראש 1,200 נושאי משרות בכירות וקצינים, על-מנת לקחת חלק בהתקוממות כללית נגד המשטר. שם הצופן של ההתקוממות הצפויה היה "ולקירי".

כשלון קשר ה-20 ביולי - סופה של יהדות הונגריה

אלא שאם שיחק המזל להיטלר בדיון במאורת הזאב, לא שיחק המזל ליהדות הונגריה. כבר כאשר החל להסתמן מפנה בחזיתות ובמיוחד בזו הרוסית, החליט היטלר לכבוש את הונגריה, למרות שמדינה זו הייתה בת בריתו וצבאה אף נלחם לצדו בקרבות המרים בסטלינגרד. פרשנים תיארו צעד פתאומי ולא צפוי זה של הגרמנים כרצון לשמור על החזית הדרומית שלהם מוגנת יחסית וכדי ולמנוע חבירה עתידית של הכוחות המערביים עם הרוסים בבלקן.

ב-19 במרס, 1944 - פלשו הגרמנים להונגריה. תוך שעות ספורות הפכו יהודי הונגריה לאזרחים שדינם נחרץ. תהליך ההשתלטות הגרמנית על הונגריה לא נתקל בשום התנגדות צבאית או אזרחית. בתקופת הכיבוש הגרמני שנמשכה עד ל-4 באפריל, 1945 ובמיוחד זו שהחלה ב-15 באוקטובר, 1944 תחת שלטון מפלגת 'צלב החץ' הפשיסטית והאנטישמית. התנהלה באין מפריע השמדתה של יהדות הונגריה. תחילה נשלחו להשמדה היהודים מערי השדה, ובשלב השני הלכו בדרכם יהודי בודפשט. העוצר הורטי נדרש לשת"פ עם הגרמנים ב"פתרון הבעיה היהודית", אולם הוא סירב. ולכן הגיעה עם הצבא יחידה מיוחדת לטיפול בבעיה היהודית (ובראשה אדולף אייכמן). עד סוף חודש יוני גירשו אייכמן וצוותו, למחנות ההשמדה, כחצי מיליון יהודים, היה זה הרקוויאם העגום מאוד ליהדות גדולה ומפוארת זו. לו הצליחו הקושרים ב"וולפשנצה" במשימתם, היו אחים יהודים יקרים אלה, עמנו כאן.

להניף את דגל ישראל בחזית בית המשפט העליון!

לפני מספר ימים ציין אחד משותפי למקלדת, בפיד שלי, את העובדה, המשונה מאוד (בלשון המעטה), כי על בניין ביהמ"ש העליון בבירת ישראל לא מונף דגל ישראל. מאחר שנקלעתי לאזור במועד ההוא, נסעתי סביב המבנה הגדול. דגל ישראל לא היה שם. בכל אופן לא במקום בולט לעין כפי שהוא אמור להיות. שוב ושוב חזיתי באין דגל... (סברתי שהוא בכ"ז קיים ומוחבא באיזו שהיא פינה נסתרת). אולם מסתבר שאין. לא. נאדה.

האמת? טענה זו עוררה בי גיחוך בתחילה. אתה רציני? עניתי לחבר הכותב. דווקא על מוסד המשתבח בהיותו סמל ומופת לצדק הישראלי, דווקא על מוסד המשתבח בהיותו מגן הדמוקרטיה הישראלית, היחידה במזרח התיכון, ומהווה וביטוי כה נחרץ להגשמתה בפועל, באזור הקשה הזה שלנו, דווקא ממקום כזה הדגל הוא שייעדר?

מסתבר שהנהלת בית המשפט העליון, או כפי שקוראים לו, "היכל הצדק" עושה דין לעצמה. האם הם, כבודם, חיים על אי-בודד? לא במדינת ישראל? השאלה מופנית גם אל ממשלות ישראל לדורותיהן. קשה להבין את ההתבזות מרצון הזו. את ההסכמה שבשתיקה.

אבל את המעוות הרי ניתן גם לתקן בקלות. הוראה של ראש הממשלה, ואם לא שלו אזי של שר המשפטים, להציב דגל על הבניין הממשלתי המפואר וסוף לסיפור. האם ייתכן שביהמ"ש העליון הוא ולא על-ידי שליח, מבצע כאן עבירה ברורה וחד-משמעית על החוק, המחייב הצגת דגל הלאום על כל מבנה ציבורי?

ואולי, רק אולי, במהלך הימים האחרונים, התעשתו שם העליונים ותוקנה הטעות המצערת הזו, ורק אני, בעוונותי הרבים פסחתי על עובדה זו? אולי. אתם תשפטו.

תאריך:  24/07/2019   |   עודכן:  24/07/2019
מרדכי ליפמן
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
קשר העשרים ביולי
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
מקינלוש
24/07/19 17:39
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  שואה וגבורה
הפילוסוף הדגול מרטין בובר היה חבר בחוג התנ"ך של דוד בן-גוריון, וניצל את ההזדמנות כדי לבקש פגישה בארבע עיניים. היא נמשכה שעתיים. הנושא: האם להוציא להורג את אדולף אייכמן. בובר טען נגד ההוצאה להורג, ובן-גוריון – שהתנגד עקרונית לעונש המוות – הביא את השאלה למליאת הממשלה, שהחליטה ברוב גדול ששר המשפטים ימליץ לנשיא יצחק בן-צבי לדחות את בקשת החנינה של אייכמן.
21/07/2019  |  איתמר לוין  |   מיוחדים ברשת
כוכב מגן-דוד ממתכת עליו נחקק "בית יהודי" "JUDEN HOUS" - "בית יהודי" כלומר: יהודים גרים כאן, מוצע כעת למכירה בבית המכירות CollecTodo ביום שני, 22.7.19, 18:00 במחיר פתיחה של 600 דולר.
16/07/2019  |  משה ניסנבוים  |   כתבות
שוב שואה. שוב הקלות הכואבת בה מטילים אנשי ציבור, גם נבחרים, דימויים מדממים לתוך זירת השיח הפוליטי העכשווי, בלי לחרוד שהם מדברים חולין במתים. זאת הפעם 'שואה שקטה'. צירוף שאול, כנראה בלי יודעין, מעולם הדימויים של הרפואה, כגון יתר לחץ דם כקטלן שקט. מה זה 'שואה שקטה'? להבדיל מן הזועקת? להאשים בנגרר שהיא קוטלת ואיש אינו שומע? הצירוף הנורא הזה של 'שואה' ו'שקטה', ההלחמה הבנלית שיוצר דימוי עודף של מוות זוחל באפלה. כשמדברים ביהודים ומונים ששה מיליון קורבנות טמיעה והתבוללות כנגד ששה מיליון נספים באש ובחנק ובעופרת לוהטת וברעב הכפוי. פורמים את האמת גם מן הטמיעה וגם מן השואה. זה לא זילות. גם כמובן. זה חוסר אבחנה, חוסר רגישות, חוסר דרך ארץ המתחייבת אל מול הסיפור האנושי שאין עמוק ממנו ואין דרמטי ממנו, ואין שובר ממנו ואין מנחם ממנו, ופשוט אין, אסור, לחטא בזיופו בפיזור מילים שאינן אומרות אלא השאלות כוזבות. לא בכלל. לא כשאתה שר חינוך, לא כשמאחוריך יש שובל של חבריך לדרכך היום שראו עצמם בני חורין לדבר בשואה בשיח פוליטי. לא ממעמד של סמכות.
11/07/2019  |  יצחק מאיר  |   מאמרים
ב-2 ביולי 2016, כאשר אלי ויזל הלך לעולמו, פורסמה כותרת בניו-יורק טיימס: "דונלד טראמפ מחק ציוץ שהראה את הילרי קלינטון בצורת מגן דוד". תומכי הפרישה מהאיחוד האירופי כבר ניצחו במשאל העם בבריטניה, ואירופה – היבשת בה נולד ויזל – הייתה בעיצומו של משבר פליטים.
05/07/2019  |  איתמר לוין  |   מיוחדים ברשת
המועצה הציבורית של יד ושם, הרשות הממלכתית להנצחת השואה, פועלת לכאורה ללא סמכות חוקית ובניגוד לתקנון של יד ושם. זאת, לאחר שפקעה כבר לפני כמה שנים חברותם של רוב מוחלט של חברי המועצה - כולל חברותו של היו"ר, הרב ישראל מאיר לאו.
26/06/2019  |  איציק וולף  |   תחקירים
רשימות נוספות   /   שואה וגבורה  /  מי ומי  
91% מהפושעים הנאצים זוכו במערב גרמניה  /  איתמר לוין, נירנברג
כך הפך בנג'מין פרנץ לתובע במשפט האיינזצגרופן  /  איתמר לוין, נירנברג
הגרמנים רצו למחוק את זכר משפטי נירנברג  /  איתמר לוין, נירנברג
ביום ההוא  /  יצחק מאיר
"חבל שלא שרפו אותך באושוויץ"  /  איתן קלינסקי
באיטליה מנציחים גבורת מעפילים  /  יורם דורי
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
דן מרגלית
דן מרגלית
לאחר 170 ימי המלחמה, לא נסכים עוד שנכדינו ונכדותינו ישלמו בדמים אלה או בדמים אלה את מחיר הטפילות של החרדים
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il