|
אין מחילה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
אפתח בסיפור קטן אותו שמעתי לאחרונה מפי יהודי חכם. מעשה בכמה נערים שנעצרו בניכר לאחר שנחשדו בביצוע שוד אלים. ההמולה הייתה רבה והרעש התקשורתי בהתאם - נערים יהודים מבצעים מעשה שפל ואכזרי כזה שמלבד הסתבכותם האישית מהווה כתם ואות קלון לעמם ומולדתם, אוי לנו ואבוי לנו.
גויסו מיטב עורכי הדין, החקירה התפתחה והסתעפה עד אשר ביום אחד, יום בהיר, יצאה הבשורה הגדולה. הנערים אכן לא בצעו שוד אלים ובעלילה שקרית מדובר. התברר שהנערים בצעו רק מעשה גניבה פעוט... הנמשל ברור, כך לפחות אני מקווה.
המקרה שהזין את הכותרות בשבועיים האחרונים הסתיים לכאורה בכי טוב. מתברר שהמתלוננת על אונס קבוצתי אותו בצעו כביכול שנים עשר צעירים יהודים בקפריסין לא היה ולא נברא - הכל היה בהסכמה... ובקול רינה ומצהלות שבו הנערים אלינו לציון. לא הייתי שם אך מסופר שהייתה שמחה גדולה, ריקודים ותשבחות, פתיחת בקבוקי שמפניה, כיפות לבנות על ראש חלק מהנערים "הזכים"... שפתיים יישקו, ממש כך.
ורוצה אני לומר שהכול פסול ואין בסיפור הזה שכולו חטא ועוון שום מקום לשמחה, אפס מקום לפרגון ומעט מאוד מקום, אם בכלל, לאמפתיה. נכון, פדיון שבויים הוא ערך חשוב ביהדות ואיננו נהנים לראות בשבי בנינו בניכר אלא שמכאן ועד לשמחה המרחק גדול. בוודאי שכל סממן של גאווה אין כאן, הרי מדובר בבושה גדולה.
מנקודת ראותי תמצית האירוע היא כדלקמן: קבוצת נערים הוללים שמה פעמיה לחוץ לארץ על-מנת לנפוש ולבלות (וכי אין ארצנו הקדושה על נופיה ואתריה מקום ראוי לבלות בו?). התגלגלו להיכן שהתגלגלו ושם אפשרו לערכיהם המקולקלים להובילם לבילוי מפוקפק במהלכו הרשו לעצמם מספר נערים/גברים לבוא על אשה/נערה אחת, בהימצא כולם באותו החדר עת נעשו בו המעשים האסורים. על-פי מה שסופר היו חלקם "מתודלקים", רובם ככולם במצב רוח מרומם. וכך, הוללים, אולי שתויים ובוודאי ערומים מכל מוסר, חמלה או ערך מוסף אחר (אנושי או יהודי) היו מי שתיעדו בצילומים וסרטים את מעשה הזימה.
צרה קטנה
מחילה, כאלה נערים אינם ראויים אלא לגינוי. בכאלה נערים אין לנו אלא להתבייש. התנהגותם פסולה, מעשיהם מגונים, מוסריותם לוקה בחסר וערכיהם מקולקלים, מקולקלים מאד.
לו היו אלה בודדים במעשיהם כי אז הייתה הצרה קטנה. אלא שניתן לנו יסוד להניח, מתוך התבוננות בחברה כולה ובנוער, שאין זה המצב. פורסם לפני חודשים על בנו ההולל של אישיות פוליטית בכירה כי נהג להסתובב עם חבריו האמידים במופעי חשפנות ושאר מקומות פרוצים. עת נחשפתי לפרסומים חשתי בושה גדולה על כי מבית אותו מוביל מנהיג לאומי צמח נער שזה טעמו ואלה תחביבי הבילוי המועדפים עליו. אין תירוץ ואין הסבר זולת אלה - ערכים מקולקלים מן היסוד, העדר ריסון, ניצחון התאוות על הרוח וריחוק גדול מהיהדות, רוחה וציווייה.
ואולי אלה הנערים אינם אשמים לבדם ואת האשם יש לחפש גם במקום אחר? ייתכן. חברה המתנערת מערכי המשפחה היהודית, חברה המתנכרת לצניעות, חברה המאדירה פריצות ברחובה של עיר וחברה הנלחמת בעד "זכויות" חלק מהפרטים שבה לחיות חיים הסוטים מהנורמה החברתית הרצויה - כנראה היא זו הנושאת באשם, שהרי הנערים דנן ודומים להם הם תוצרים של חינוך כזה, מתירני וחסר גבולות.
החינוך לערכים יהודיים והנחלת מסורת ישראל בקרב הדורות הבאים הם משימות מהחשובות שבדורנו. על-מנת להצליח בהן לא נוכל אלא להיאבק ברוע ובתרבות המערב המובילה אליו מחד-גיסא, כאשר מאידך נעשה ככל יכולתנו על-מנת להשפיע מכול הטוב שבעמנו והמסורת אותה אנו נושאים עמנו לאורך הדורות ממעמד הר סיני ועד היום כאן בארץ הקודש.
העגלה מלאה ועמוסה בכול טוב, עלינו מוטל לוודא שכל היהודים, ילדינו בראשם, יזכו ליהנות מהטוב המצוי עליה בשפע..