הבנק הגרמני דויטשה בנק הרחיב משמעותית בשנים האחרונות את פעילותו בסין, תוך שהוא מעגל פינות ומכופף חוקים – קובע (15.10.19) תחקיר משותף של העיתונים ניו-יורק טיימס וזודייטשה צייטונג. בין היתר שילם הבנק מיליוני דולרים ל"יועצים" להם יש גישה לפוליטיקאים, שכר עשרות קרובי משפחה של חברים במפלגה הקומוניסטית והמטיר מתנות יקרות ערך על בכירים במערכת הפוליטית.

יוזף אקרמן, שהיה מנכ"ל דויטשה בנק בשנים 2012-2002, שכר את לי ז'אנג, שניהל את סניף בייג'ינג של גולדמן-זאקס, והלה פתח דלתות לבנק הגרמני. תוך שנתיים בלבד הצליח אקרמן להיפגש עם נשיא סין דאז, ג'יאנג זמין. הבנק גם מימן תחרויות גולף לאורחים רמי מעלה, ובהם בנו של ראש הממשלה דאז, וון ג'יבאו. בשנת 2006 מילא הבנק תפקיד מרכזי בהנפקתו של בנק התעשיה והמסחר הסיני, ההנפקה הגדולה בהיסטוריה באותה עת.

התחקיר מצא, כי הבנק העניק מתנות בשווי של למעלה מ-200,000 דולר לפקידים סינים, לבני משפחותיהם ולמנהלים בחברות הממשלתיות הגדולות. הנשיא ג'יאנג קיבל מערכת שמע תוצרת באנג אנד אולפסן. ראש הממשלה וון קיבל סוס בדולח. מתנות אחרות כללו בקבוק יין שאטו לאפייט רוטשילד משנת 1945, מעילי קשמיר ואירוח במועדוני גולף ומלונות יוקרה. אקרמן אומר בתגובה, כי זה מה שעשו גם מתחריו, וכי אינו סבור שראש הממשלה הושפע ממתנה בשווי כמה אלפי דולרים.

כאשר ניסה דויטשה בנק ב-2005 לרכוש אחזקה משמעותית בבנק סיני, הוא שכר יועץ בשם הואנג שוהאמי. הוא סייע לבנק להשיג מידע על ההצעות המתחרות, וכך הצליח דויטשה בנק להגיש את ההצעה הזוכה; בתמורה קיבל הואנג למעלה מ-2 מיליון דולר. מאוחר יותר נשכר הואנג שוב וקיבל 3 מיליון דולר. הבנק עשה זאת למרות שידע שיש להואנג קשרי משפחה עם וון, מה שעלול לאותת על חשש לשחיתות. בסך-הכל שילם הבנק 14 מיליון דולר ליועצים שסייעו לו לזכות במכרזים לרכישת מניות בחברות ממשלתיות.

כאמור, ניו-יורק טיימס וזודייטשה צייטונג גם מצאו שהבנק הרבה לשכור צעירים חסרי כישורים אך בעלי קשרים. מנהל בבנק הגדיר אחד מהם כ"אחד המועמדים הגרועים ביותר" – אך הוא קיבל את המשרה; הוריו היו מנהלים בכירים בחברה ממשלתית גדולה. מועמד אחר היה בנו של שר התעמולה דאז, ליו יונשאן, שנשכר אף הוא למרות שחוות הדעת עליו קבעה שהוא "לא עומד בסטנדרטים שלנו".

אפילו המועמדים המתאימים הוערכו לעיתים על סמך קשריהם: על בנו של וונג שישה, כיום חבר בפולטיבירו של המפלגה הקומוניסטית, נאמר שיש לו גישה ליצרנית רכב ממשלתית משום שאביו היה אז מנהל בכיר בה. חקירה פנימית של הבנק העלתה, כי 19 מ"העובדים המקושרים" הביאו לו עסקות ב-189 מיליון דולר. תגובתו של אקרמן: "זוהי מדינה של קשרים. ודאי שאנחנו רוצים את האנשים הללו".

מסמכים פנימיים של דויטשה בנק מגלים, כי בעוד רוב קציני הציות של הבנק לא עשו דבר כדי למנוע את הפעולות הפסולות, היו מנהלים בכירים שחשו שלא בנוח. ראש מחלקת הציות בהונג-קונג, פולי לי, הביע חשש ש-הואנג הוא "איש קש למישהו אחר". הוא העלה את דאגתו בפני טיל שטאפלט – שכיום הוא האחראי על הציות, הרגולציה ומניעת הפשיעה הפיננסית בבנק כולו. מנהל חטיבת ההשקעות בבנק כתב ליועצים משפטיים, שהוא מודאג מפני הדרך בה הואנג עושה עסקים וחושש שמא כסף מועבר במעטפות. מאוחר יותר מצאו חוקרים חיצוניים מטעם הבנק, כי שכירתו של הואנג עלולה הייתה להוות עבירה על החוק האוסר שחיתות בחו"ל.

דויטשה בנק אומר בתגובה, כי מדובר באירועים שהחלו בשנת 2002 והוא כבר טיפל בהם. ואילו אקרמן מדגיש, כי הוא הזהיר את סגל הבנק ש"שום עסק אינו שווה לסכן את המוניטין של הבנק". לדבריו, הוא המריץ את עובדיו להגדיל את הפעילות והרווחים בסין, אך גם העביר את המסר שאסור להם להפר את כללי הציות, הרגולציה והחוק.