זקנותו ובחרותו

ממש כחודש לפני הסתלקותו למרומים של הגר"ע יוסף חזר אחד מהאדמו"רים בצפון הארץ בטיסה לארץ הקודש יחד עם אריה דרעי, שהזדמן לאותה טיסה. תוך כדי שיחת הנימוסין שאל האדמו"ר הצפוני בדאגה למצבו של הגר"ע יוסף והוסיף שאלה לדרעי, מה יהיה עם ש"ס בעידן שלאחר המאה ועשרים של הגר"ע יוסף? תשובתו של דרעי הייתה מהירה וחסרת רגשות. האדמ"ור נדהם ממנה. דרעי השיב כך: "אחרי שהרב עובדיה ימות אני אביא את הרב שלום כהן והוא כבר יאשר לנו כל מה שאבקש, יהיה קל יותר איתו מאשר עם הרב עובדיה".

זה היה לפני שהזמר בני אלבז חשף את פרשת "דמעות הבצל" של דרעי על הגר"ע יוסף. את הסיפור הזה, מפיו של האדמו"ר, שמעתי כבר בימים שהגר"ע יוסף היה כבר בגנזי מרומים, ואילו הגר"ש כהן כבר היה יו"ר "מועצת חכמי התורה" של ש"ס, וניסה, כביכול, להוכיח בפרסומי מכתביו כי הוא מתנגד להסכלה חרדית, אך הגברות בר שלום ודרעי פתחו מיד לאחר מכתבו במסע יחצ"נות ל"מכללות החרדיות" שהקימו. בשלב ההוא הבנתי, הן מהנעשה והן מהסיפור, כי הגר"ש כהן עלול להפוך לבובת בדיחה של דרעי. וכך אומנם היה.

כחומר ביד היוצר

באותם ימים ראשונים ניסה עדיין הגר"ש כהן, כאשר ירש את מקומו של הגר"ע יוסף, לנסות לשוות לעצמו את השקפת העבר שלו אבל עם הזמן הכל דעך. משנבחר הגר"ש כהן ליו"ר "מועצת חכמי התורה" נתכנסו שלושת מועצות גדולי התורה החרדיות (של אגו"י, דגה"ת וש"ס) ודנו בניסיונות הממסד החילוני, אז בראשות שר האוצר יאיר לפיד, להצר את צעדיו העצמאיים של החינוך החרדי וגם לגייס את הבחורים החרדים לצבא. הרב כהן הפתיע את כולם כשטען כי "בשביל מה אנחנו בכלל צריכים את הכסף שלהם? צריך להתנתק מהמדינה מבחינה כספית"! מעין משפט קנאי שמתאים לחוגי ה"עדה החרדית" וחסידות סאטמר.

אבל לימים הסתבר כי אריה דרעי צדק בדבריו לאדמו"ר הצפוני - הגר"ש כהן רוקן על-ידי דרעי מכול תוכן קנאי ואנטי ציוני והפך לבובה פוליטית קטנה. זה היה סופו הרעיוני של הרב כהן, שפעם בכלל היה שייך לחוגי הרבנים הספרדים שהתנגדו לחבירה לממסד הציוני, מיסודם של רבנים כ"כף החיים", שאול דוויק הכהן, צדקא חוצין, יעקב מוצפי, יהודה צדקא ובן ציון אבא שאול. התגמדותו של הרב כהן באה מכך שנחת להיות ראש לתנועה המנוהלת על-ידי עסקן שרחוק מלהיות חרדי באמת ובתמים, ושמו אריה דרעי.

בכול ימי היותו יו"ר "מועצת חכמי התורה" הצליח הרב כהן רק פעם אחת בלבד לעמוד על שלו: כאשר סילק את ח"כ לשעבר מש"ס - יגאל גואטה מכהונתו כח"כ, לאחר שהאחרון דיבר בזכות קבלת אנשי התועבות כחלק מחיי היהדות. אבל חוץ מכול הפרשה הזו הרי שהרב כהן הפך ל"חותמת גומי" של מאסטרו דרעי. כך למשל הוא שימש את דרעי כשהאחרון הכניס ל"מועצת החכמים" הזו את הרב ראובן אלבז. הרב אלבז, כשהוזמן ל"מועצת החכמים" של ש"ס, הבין שתפקידו יהיה רק לתת כאילו לגיטימציה תורתית וחרדית לתעלולי דרעי.

הרב אלבז סירב תחילה לרעיון וכשדרעי ראה שהוא עצמו לא יצליח לגרור את הרב אלבז להיות חלק מרבניו ה"בכירים" הרי שהוא הפעיל את הרב שלום כהן וזה הגיע לישיבת "אור החיים" של הרב אלבז והפריע באמצע שיעורו של הרב אלבז תוך בקשתו בקול רם לעיני התלמידים שהרב אלבז יכנס ל"מועצת החכמים".

דרעי ידע שהרב אלבז יתקשה לסרב לרב כהן, כשהאחרון יפריע לו, לעיני תלמידיו. הרב אלבז אומנם לא עמד בלחץ והצטרף למועצת הזו. לימים נישאל פקיד בסביבות הרב אלבז האומנם רבו הוא בעל השפעה בש"ס והפקיד כמובן שטען באופן שלילי על כל השפעה כזו, ואפילו גיחך על היותה של "מועצת חכמי התורה" של ש"ס גורם שאינו קובע באמת ביחס לפוליטיקה של מפלגת ש"ס. אותו פקיד רק התנחם בכך ש"מאז שהרב אלבז בפנים לפחות כספי המדינה משוחררים לנו בזמן"...

מסירות עיוורת עוד בימי הגר"ע יוסף

לא לחינם התפאר דרעי בפני אותו אדמו"ר מה יקרה עם הרב כהן לאחר מותו של הגר"ע יוסף. עוד לפני בחירות 2013 החל דרעי להפעיל את הרב כהן - כדי להעיף את אלי ישי מראשות ש"ס, בימים שהרב עובדיה יוסף היה על ערש דווי. לחציו של הרב כהן הועילו, מאחר שהגר"ע יוסף אישר את חזרתו של דרעי מפני שמפאת חוליו לא יכול היה לעמוד מול לחציו של הרב כהן. האחרון המשיך את מסירותו העיוורת לדרעי כאשר לפני בחירות 2015 הוא ביזה את הרב מזוז כאשר פלט כי "אלי ישי הלך לבית הכיסא", וכול זאת בביזיונה של ישיבת "כיסא רחמים".

היהדות החרדית והציבור הדתי המזרחי נדהמו מהביזיון הזה. לדרעי רק נותר לחייך כאשר ידע כי המשפט הזה ביזה דווקא את הרב כהן, ומשום כך עשהו חומר ביד דרעי. דרעי קלט היטב את נקודת התורפה של הרב כהן: הוא מינה את בני משפחתו של הרב כהן, בעזרת בנו של הרב כהן, למשרות פוליטיות ובכך הפך הרב כהן למכור פוליטית. כבר שנים קודם לכן פרש הרב שלמה מחפוד מההכשר המשותף עם הרב שלום כהן ("נווה ציון") משום שהרב כהן דאג למנות להכשר בני משפחה בלתי מתאימים.

דרעי ידע על חולשת המשרות הזו וניצל אותה, אצל הרב כהן, עד הסוף. כשהתפרסמה התמונה המפורסמת - בה שרת הליכוד, מירי רגב, מניחה את ראשה על כתפו של דרעי סירב הרב כהן לצאת נגד תמונת התועבה הזו והפנה את המתלוננים לרב שמעון בעדני. האחרון החזיר אותם לרב כהן. אבל בשבוע שעבר הפך הרב שלום כהן את עצמו לבדיחה ממש.

הערמונים והאש

כשיצאה ההודעה מפי הרב שלום כהן ידעו כולם כי דרעי עומד מאחורי הדברים. הרב כהן, מי שפעם ינק את תורתו מקנאי הרבנים הספרדים של ירושלים של פעם, קרא לליברמן וללפיד, שני שונאי הדת היהודית, הגדולים ביותר במדינת ישראל, לחבור לנתניהו כי "כך הם יקנו את עולמם". "קונה עולמו" במשמעות דתית היא אמירה לכאלה שעושים מעשה קדושה של קידוש השם, או למי שעשה תשובה גדולה ממעמקי הטומאה. אבל כאשר מייעצים לשני שונאי דת יהודית לחבור, למען משרות ותככים, למתבולל חילוני הרי שזה חילול השם להוסיף את המשפט "קונה עולמו".

מטרתו של דרעי היא לחבור לליברמן וללפיד יחד עם נתניהו ולשמור על תפקידו כשר בכיר, ועל שאר ההטבות למרעיו אך אם הוא יאמר את הדברים הללו בגלוי הרי שזו תהיה התרפסות בפרהסיה לפני ליברמן ולפיד, שהם אויביו. ולכן הוא דאג שהרב כהן יוציא לו את הערמונים מהאש, גם במחיר התבזותו התורתית של הרב כהן. אין ספק שזקנותו של הרב כהן איננה עוד בבחינת בחרותו התורתית.