השופטת: סימי פלג-קימלוב, בית משפט השלום בקריות

המועד: יום רביעי, 17.07.2019, שעה 11:15

הנושא: עניינים מקומיים

המדור ממשיך את מסעו בעולם הבעייתי של אכיפת החוק הפלילי בתחומי התכנון והבנייה, והפעם אנחנו באולמה של השופטת סימי פלג-קימלוב. כבר הרושם הראשוני מלמד על הבעייתיות ביחס אל הנושא ואל בית המשפט הדן בו: התובע מופיע במכנסי ג'ינס - ממש לא מדי משפט - אבל דומה שזה לא מפריע לאיש. לא תופתעו לשמוע, ששניים מבין שלושת הנאשמים לא התייצבו, כאשר הנימוק הוא טעות של הסניגור. פלג-קימלוב דוחה ליום המחרת, ש"יהיה יום השיא [לפני הפגרה], אבל הוא כמו היום".

בתיק הבא יש הסדר טיעון ופלג-קימלוב מקפידה על הנוהל. היא מבהירה לנאשם שבית המשפט אינו כבול להסדר (קנס של 10,000 שקל בעשרה תשלומים), שמה לב לשלב בו נמצא התיק ופונה שוב לנאשם: "שלום לך. אתה קראת את כתב האישום? אתה מודה בעובדות כתב האישום? אתה מודע להסדר?". רק כאשר כל תשובותיו מספקות אותה, מרשיעה אותו פלג-קימלוב. התובע טוען ששטח הבנייה האסורה הוא 80 מ"ר, אבל פלג-קימלוב מפגינה בקיאות מרשימה למרות ערימת התיקים הגדולה: 70 מ"ר, היא מתקנת אותו. פלג-קימלוב מבררת כמה פרטים ואומרת בחביבות לנאשם: "כן, אדוני, מה אתה רוצה עוד להגיד על מה שכבר נאמר?". היא מכתיבה גזר דין, חוזרת על עיקרי הנימוקים, מכבדת את ההסדר ושוב מקפידה כיאות על כל הנהלים הכרוכים בו.

"אני מקווה מאוד שאוכפים"

התיק הבא הוא על דוח חניה ביקנעם עילית, וכאן מתפתח דיון לא-קצר ביחס לגובה הקנס. נספר לקורא כבר כעת, כי בסופו של כל התהליך נקבע שעל הנאשם לשלם קנס של 500 שקל שהוטל עליו שנה וחצי קודם לכן - והנה לנו עוד בעיה מבנית: עלויות הטיפול בתיק - הן לעירייה והן לבית המשפט - היו מן הסתם גבוהות משמעותית מאשר הקנס. וזה מבלי שנדבר על כך שהקנס ניתן במארס 2018, הבקשה להישפט הוגשה חודש לאחר מכן, ועד לפסק הדין חלפו עוד 14 חודשים לאחר שורה של דחיות בדיון.

בתחילת הדיון שמה לב פלג-קימלוב לכך ש"השתבש קצת הפורמט של כתב האישום. איפה הוראות החוק? זה לא מסודר". אפשר להמשיך והיא פונה לנאשם: "טוב, אדוני, אתה קראת את כתב האישום ומהי תשובתך? אתה ביקשת להישפט. מה אתה רוצה לומר? למה ביקשת להישפט?" - כי כולם חונים בצורה כזאת והקנס גבוה מדי.

פלג-קימלוב מחייכת: "צריך לאכוף. הקנס הוא קנס, זה לא לפי הנהג. אתה אומר שלא אוכפים כלפי אחרים? אפשר לראות את התמונה בבקשה? זה העמדת רכב עם ארבעה גלגלים על המדרכה? זה הרכב שלך, אדוני? כשאתה אומר 'כולם חונים ככה' - איך? על המדרכה באופן הזה? לפי דעתי צריך לאכוף על כולם. אתה לא יודע אם לא נתנו דוחות לאחרים. זה לא אומר שזה בסדר. מה אומר לך, אדוני? זה לא יוביל לביטולו של כתב האישום, זה אני כבר אומרת. זה שצריך לאכוף - אני מסכימה איתך. אני מקווה שאוכפים, ואם לא - זה עצוב, כי איש לא יעבור שם, לא קשיש, לא אישה עם עגלה".

התובעת אומרת בתגובה שדווקא יש אכיפה, ופלג-קימלוב חוזרת אל הנאשם: "מה אדוני מבקש בעצם? שאני אבטל את הדוח? אני יכולה לחלק לך את הקנס, אם זה יקל עליך". התובעת מעירה (ובצדק): "אנשים לא משלמים במועד, לא מקבלים כפל קנס ועוד מקבלי פריסה". פלג-קימלוב מרשיעה אותו ומציינת, כי למרות שראתה תמונה ולפיה מכוניות רבות חונות בצורה זו - "איני סבורה שיש בכך להוביל לביטול כתב האישום". היא מכניסה בשמו של הנאשם שהקנס גבוה מדי לטעמו, קובעת שלא מצאה מקום להחמיר איתו על שמימש את זכותו להישפט ופורסת את הקנס לשני תשלומים.

כעת אין נאשם, למרות שהוצא נגדו צו הבאה - ופלג-קימלוב מעירה שהוא "בטח לא בוצע". מובן שאין ברירה אלא לדחות את הדיון, למועד בו מתקיים ממילא דיון בתיק אחר נגד אותם נאשמים. בשביל התיק הבא צריך את התובע, המגיע אחרי כמה דקות ומבקש לתקן את כתב האישום. פלג-קימלוב שמה לב לפרטים: "רגע, הייתה כפירה פה, צריך לחזור מכפירה". היא מכניסה את כתב האישום המתוקן ושואלת האם הנאשם קרא אותה. התשובה שלילית, והסניגור מסביר לו בערבית במה מדובר.

למרות שיש הסדר בנוגע להודאה, התובע מבקש לדחות את הדיון כדי לבדוק את טענותיו העובדתיות של הנאשם, ולפיהן מדובר בתוספת בלתי חוקית לבנייה שנעשתה בהיתר. ס"ק ממהרת להעיר: "אבל העבירה היא של אי-קיום צו בית המשפט. אנחנו מדברים לעניין העונש, כשאנחנו יודעים מה מדיניות הענישה. אני אדחה, גם תדברו ביניכם". היא דוחה את הדיון ל-14.11.19.

"אתה צריך לתרגם מילה במילה"

נחשו מה בתיק הבא: גם סניגור שקיבל את הייצוג רק אתמול וגם נאשם חולה שכמובן לא הגיע. הסניגור מציג אישור מחלה, אבל פלג-קימלוב לא ממהרת להשתכנע: "מה יש לו? למה הוא לא בא? זה אישור סטנדרטי". היא שם שמה לב שלסניגור אין ייפוי כוח בתיק, אבל הוא מסביר שהגיש רק באותו בוקר. מחוסר ברירה, התיק נדחה ל-31.10.19.

הנאשמת הבאה מבקשת דחייה בהצגת הסדר טיעון, אחרי שהסניגור שלה שוחרר מייצוג. פלג-קימלוב תוהה לשם מה, ואחיה - האומר שהיא אינה דוברת עברית - אומר שלצורך השגת עורך דין. אבל כבר ראינו שפלג-קימלוב שמה לב לפרטים: "בדיון בחודש אפריל היא ביקשה דחייה כדי להביא עורך דין. אי-אפשר כל פעם רק לבקש דחייה. היא פנתה לעורך דין? אז שתשיג עורך דין עד הדיון הבא, ואם לא - היא תהיה בלי עורך דין; זו בחירה שלה. תסביר לגברת שכשהיה לה עורך דין, הוא עשה הסדר עם התביעה ושהיא הבינה את ההסדר. אתה צריך לתרגם מילה במילה, ואם לא - אני אבקש מהתובע לתרגם".

הנאשמת טוענת שאינה יודעת במה מדובר, ופלג-קימלוב מכתיבה החלטה: "הנאשמת ביקשה לדחות את הדיון כדי לפנות לעורך דין אחר, וכעת מבקשת דחייה נוספת לצורך פנייה לעורך דין. לפנים משורת הדין, נוכח העובדה שאני מתרשמת שהנאשמת אינה יכולה לייצג את עצמה, אני מקבלת את הבקשה. אולם הובהר שעל הנאשמת, ככל שתחפוץ בפנייה לעורך דין, שתתייצב לדיון הבא כשהיא מיוצגת".

הדיון נקבע ל-12.9.19, ופלג-קימלוב מבהירה לאח: "קבעתי לספטמבר. עד אז היא צריכה לפנות לעורך דין אם היא רוצה, ואם לא - היא תישפט בלי עורך דין. כבר דחיתי פעם אחת. אני לא דוחה שוב, אחרת זה יהיה שנה ועוד שנה. כשיהיה עו"ד, הוא צריך להתייצב ולהיות מוכן לדיון".

"אבל לא לשכוח לבוא"

גם לנאשם הבא אין עורך דין. "מה עם עורך הדין שלך? אמרת שיש לך עורך דין? חתמת לו על ייפוי כוח?". הנאשם טוען שסניגורו בכלל בירושלים, ושוב פלג-קימלוב מראה שאיתה לא משחקים: "גם בפעם הקודמת הוא לא התייצב. אז מה יהיה? נחכה עד שעורך הדין שלך יהיה לו זמן להגיע אלינו?". הנאשם משיב שהוא ממשיך לבדו, ופלג-קימלוב מתקדמת במלוא הקצב:

"אתה מכיר את כתב האישום? מה התשובה שלך לכתב האישום?". פלג-קימלוב מתארת את כתב האישום והנאשם מודה. "אתה עדיין במקום הזה?". לא. "המבנה הזה עדיין קיים? אתה לא הרסת אותו. המבנה הזה קשור עדיין אליך?". המבנה של הוריו. "אבל בזמנו אתה החזקת בזה. אתה לא מחזיק בזה יותר?". לא. פלג-קימלוב אומרת לתובע, כי אם יינתן צו - הוא אומנם יהיה לחובת הנאשם, אבל יהיה צורך לצרף את הוריו.

"אני אתן לך זמן", היא חוזרת לנאשם. "אתה הודית ואני ארשיע אותך. אנחנו נראה מה קורה עד שניפגש בפעם הבאה. אם תצליחו להתקדם [בהכשרת הבנייה], ואם לא - אז צריך להרוס". פלג-קימלוב דוחה ל-16.1.20 וממשיכה: "אני אתן דחייה ארוכה, אבל לא לשכוח לבוא. אם תראה שאי-אפשר לקבל היתר ואתה הרסת - זה משפיע מאוד על הקנס".

השורה התחתונה: הליקויים המבניים ניכרים גם כאן - המון תיקים, נאשמים וסניגורים שלא מתייצבים, הליכים שמתמשכים לפרקי זמן בלתי סבירים. בתוך כל זה, פלג-קימלוב עושה את המיטב, תוך שימת לב לפרטים הרבים ואיזון נכון בין ניסיון לייעל את הדיונים לבין זכויות הנאשמים.

יעילות: 9

מזג שיפוטי: 9