שבירת המחסום האחרון

נתניהו החזיר את המנדט שקבל מהנשיא לכונן ממשלה ובכך החל פרק חדש בתולדות מדינת ישראל. בנקודת הזמן הזו, בעיניי, יכולה ישות אחת ששמה הקרן לישראל חדשה לרשום לעצמה ניצחון בקרב על ניהול המדינה de jure אחרי שניהלה ומנהלת את המדינה De facto באמצעות נציגיה ונאמניה. ניצחון נוסף בשרשרת הניצחונות במערכה הכוללת לחיסול מדינת הלאום של העם היהודי.

מנגד, יכול עם ישראל לרשום לעצמו תבוסה באחד מהקרבות המכריעים על גורל מדינתו שהוקמה בדם ובכמיהה של דורות, הישגים ומשאבים שהומרו בעיוורון ונפילה כמעט מרצון ברשתם של מניפולטורים וקונספירטורים שעסקו במשך שנים באינדוקטרינציה צרופה והצליחו בגדול. המאמר הזה משקף את דעתי הפרטית שנשענת על עשרות שנות עיסוק בתחומים שהם רלוונטיים לליבת המאמר הזה - נצחון החתרנות. אני יודע מה זו חתרנות מדינית, מהי ההיסטוריה שלה, שיטותיה, דפוס התנהלותה, מאפייני הטרמינולוגיה שלה וההתאמה שלה למשל הברווז.

למדתי על הקרן לישראל חדשה, הקדשתי לכך את העשור האחרון. אני מכיר את ההיסטוריה של הקרן, את החזון שלה, את יעדיה שהתגבשו במהלך השנים, את המבנה שלה, את שיטות פעולתה, את הקונספט הכללי שמנחה אותה איך להשיג יעדים ואת כל הגורמים שמהווים עבורה תומכי לחימה, עושי דברה, סייעניה, בין אם הם פועלים מטעמים אידאולוגיים, בין אם הם מאוימים המגויסים מאונס, ובין אם הם שוטים או משוטים.

יש לי ניסיון מקצועי בניהול חקירות, אני יודע איך מגייסים "עדי מדינה", אני מבין מה זו ראייה ומה משקלה ואני מכיר שיטות שונות שמבוססות על מאמץ ממוקד ומתיש או לחלופין הפצצה מסיבית בו-זמנית או מדורגת בחזית רחבה. מול כל סיטואציה מתגבשת טכניקה משלה.
לכן, המסקנות שלי אינן גחמות, הלכי רוח או התרשמות ממאמרי מערכת, מפרשנים או תועמלנים, אלא ניתוח הליכים, עובדות וראיות בעין שראתה כבר משהו בחיינו בארץ הזאת.
אפשר כמובן לקבל את המסקנות שלי ואפשר שלא לקבל אם האי קבלה מנומקת ועניינית - אשמח להיות מאותגר.

למה צריך ליירט את נתניהו

בנימין נתניהו איננו המנהיג המושלם. הוא גם לא טלית שכולה תכלת וחטא בלא מעט חטאים מיותרים שנבעו מאישיותו ומסביבתו הקרובה, ולא אכנס לפרטים. אבל נתניהו הינו המנהיג הציוני האחרון שלא הפך למריונטה של הקרן לישראל חדשה ולמעשה הווה את המחסום האחרון לשלטון ההרסני והסופני שקרב ובא.

נתניהו איש חכם ועתיר זכויות שידע לקרוא נכון את שדה הקרב שבו מתנהלת המערכה המכרעת על קיומה של מדינת ישראל, והיה מודע לייחסי הכוחות של בני האור מול החתרנים בני החושך ולכן ידע שעליו לתמרן בתבונה ובזהירות. אך כל זה לא צלח לאורך זמן מול המנגנון האדיר עתיר המשאבים שניצב מולו ומולנו. כוחות האופל הקונספירטיבי הבינו שאת המחסום הזה יש לסלק ויפה שעה אחת קודם.

כאמונים על תורת החתרנות, הפעילו החתרנים את כל סעיפי התורה הזאת החל מפרופוגנדה ספוגה בדיס אינפורמציה שאינה בוחלת בשקרים, שקרים שחוזרים וחוזרים עליהם עד שהופכים לאמת(י.סטלין), דרך השתלטות על מערכת המשפט תוך החדרת יועמ"שים בוגרי תוכניות הלימוד שלהם לכל מנגנוני ההפעלה של המדינה, מינוי שופטים עם אג'נדה מתאימה שהעניקו "מטרייה אוירית" לכל עושי דברם וכלה בהחלטות את מי חוקרים ואת מי לא חוקרים, למי יפתח תיק פלילי ולמי לא, בסלקטיביות תואמת יעדיהם.

השיטה שנבחרה ליירט את נתניהו בהעדר זיהוי ודאי של עבירה מהותית, לכאורה, היא שיטת "ההפצצה הסטטיסטית". כלומר, הטלה מסיבית של אישומים בגיזרה רחבה תוך ציפייה שמשהו יפגע. חקירות לא מתקיימות בגלל שמישהו התעורר בבוקר אחרי חלום מעניין והחליט לנהל חקירה. חקירה מתקיימת כשמישהו מגיש תלונה, או על בסיס מידע שמגיע ממקור גלוי או חסוי או כשהמערכת עצמה באמצעות מנגנון בקרה כזה או אחר מזהה חשד לעבירה.

מי הניע את התהליך החקירתי נגד נתניהו?

נסיבתית אפשר לנחש. מערכת האכיפה עצמה לא מפרסמת בדרך כלל את הגורם שהניע הליך חקירתי בתחום ההונאה אלא אם הוא נדרש לעדות. החקירות של נתניהו, שהחלו מסיבות שרובן עלומות, עסקו במגוון תחומים החל מבקבוקים ממוחזרים, כיבודים, סיגרים וטובות הנאה לכאורה, דרך הצעת שוחד עבור "פרסום אוהד" לכאורה בתקשורת, דרך מניפולציה "מושחתת" בבזק וכלה במעשה שחיתות שמשלב שוחד עם פגיעה בביטחון המדינה בעסקת צוללות.

אז אם הצוללת לא תטביע את הנתניהו יעשה את זה הבקבוק ואם לא הבקבוק, אז יטביע אותו פרסום כלשהו בוואלה או פעילות לא כשרה בבזק. משהו. היה לי בוס יקר בעבר הרחוק שנהג לאמר בשלב שהיינו מעריכים את הראיות שבידנו "מספיק שנשיג הרשעה" וזה כל הסיפור.

אנחנו קרבים לרגע האמת שבוא נדע מה מתוך הנ"ל הוא עלילה ומה לא. אנחנו לא קרבים אפילו בסנטימטר לציפייה שיעשה עם האמת הזאת דין צדק. ולא בגלל שהחוקרים אינם עושים נאמנה את עבודתם. החוקר הוא איש מקצוע וכשמורים לו לחקור הוא חוקר בכלים ובידע שברשותו. החוקר, ככל אדם, יש לו גם מוטיבציה להצליח והנחת המוצא היא שהיושר האישי והמקצועי של החוקר יקזז בנטיית האגו שלו והציפייה ממפקדיו להצליח בכל מחיר.

אז היכן קבור הכלב? בפרקליטות ובדרגי המשפט הגבוהים. בהם אין לי אימון בסיסי. לפרקליטות היסטוריה ארוכה של יירוט פרסונות שלא זורמות עם האג'נדה שלהם. די אם אזכיר את נשיאנו ראובן ריבלין שבמר ליבו הגדיר אותם כ"כנופיית שלטון החוק", את הנציבה השופטת גרסטל שנעשה לה זובור עד שברחה מקן הצרעות הזה כל עוד רוחה בה, את יעקב נאמן שלא אהב את ההפיכה השיפוטית הברקית ("אין ספק שהפרקליטות מגישה כתבי אישום למטרות פוליטיות"), את הפרופסור דניאל פרידמן, את עו"ד חוטר ישי ועוד רבים וטובים שיורטו ללא הנד עפעף על-ידי "הכנופיית שלטון החוק" הזאת. מה כל זה אם לא טרור?

טרור ותקשורת

כל שרשרת היירוטים הסתייעה בתומך הלחימה העיקרי שלה - התקשורת. טרור הוא טרור וכמו בכל טרור משחקת התקשורת תפקיד מרכזי בהפצת המסרים שרצויים למפעיל וכך נוצרת מערכת יחסים של תלות הדדית, של קח ותן. קבל סקופים והפץ את מסרינו להכשרת דעת קהל אוהדת למהלכינו. יחסים של WIN WIN. ויש את היועץ המשפטי לממשלה. אביחי מנדלבליט מונה ליועץ משפטי לממשלה כשהוא אחוז במקום רגיש בגופו בידי הפרקליטות.

מנדלבליט יצא בשן ועין מ"פרשת הרפז" (זיוף מסמך שלכאורה נועד לבניית תדמית חיובית ליואב גלנט תוך ניסיון להפלילו כאילו יזם את המסמך), כשעל-פי תחקיר של News1 "שלוש קלטות נפיצות מוחזקות בידי המשטרה והפרקליטות הקלטות מתעדות שיחות שקיים מנדלבליט בהן הדליף מידע לוינר ולאשכנזי ושיבש החקירה בפרשת הרפז". כלומר, לחשש שאביחי מנדלבליט הפך בניגוד לרצונו למריונטה של הפרקליטות יש על מה להתבסס.

מה נותר לנו בקצה התהליך?

בית המשפט. למערכת המשפט הישראלית יש מדיניות שפיטה הגזורה מקונספציה ליברלית נטולת מעצורים. הקונספציה הזאת התגנבה לחיינו בעוד נציגנו בכנסת ישנים וחוללה את האסון הקרוי "ההפיכה השיפוטית". לא אכנס כאן לתוצרי ההפיכה הזאת, אלא לעיצובם של נציגיה בתבנית אחידה של הרובספייר שלה כשהזיקה בינם לבין הקרן לישראל חדשה, אותו המנוע שפועל ללא לאות ליירט את נתניהו, הולכת ומתחזקת עד לאובדן בושה, כשבאה לידי ביטוי בנוכחות מכבדת בטקסי הקרן כמו בזה שהתקיים לפני שנתיים בירושלים, כאשר קרן פורד על שמו של הנרי אוהב היהודים הידוע החליטה ברוב טובה להעניק 20 מיליון דולר ל"ארגון שתיל", הפלחו"ד הביצועי של הקרן לישראל חדשה על שזו תמשיך בעבודת הקודש להכחיד את מדינת הלאום של העם היהודי.

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת המכובדה דורית ביניש כיבדה את הטקס בנוכחותה והעניקה לו את הגושפנקא הממלכתית שגם סתמה פיותיהם של המוחים בפוטנציה. מובן שאיש לא מחה. כוחות האופל האלה שהפכו את מערכת המשפט לקרדום לחפור בו מצליחים להסיר את האיום העיקרי על יישום האג'נדה האובדנית שלהם - הפיכת מדינת הלאום של העם היהודי לאסופה של אוכלוסיות עויינות ללא מכנה משותף מלכד כלשהו בכסות אידאולוגיה הזויה של ליברליות ופלורליזם רדיקלי הזוי ומי עומד בפרץ? - בנימין נתניהו.

לכן, מבחינתם את המכשול הזה יש להסיר ויהי מה וכשכל הכלים בידהם המלאכה לא קשה במיוחד. האם נתניהו יזכה למשפט צדק? למי שבעיניו הכרעת הדין אמורה גם לעשות צדק שישכח מזה - הסיכוי שנתניהו יזכה מהנ"ל ליחס מקצועי הוגן וצודק שואף לאפס. מדובר במשחק מכור עם תוצאות צפויות ולכך מכוונת הקללה הסינית העתיקה "הלוואי שתחיו בזמנים מעניינים".