לפני 63 שנה נרצחו בדם קר 49 קורבנות בכפר קאסם, שחזרו מהעבודה בשעה שעוצר לא ידוע להם נכנס לתוקפו קודם לכן. לצידם היו גם פצועים לא מעטים, מיריות של אנשי משמר הגבול הישראלים. הצנזורה הישראלית וצו בית המשפט, לא התירו את הפרסום הזה.
אורי אבנרי, עורך "
העולם הזה" דאז, העביר את הידיעה לעיתונות החוץ ולאחר פרסומה העתיקה מהם לעיתונו ובכך הוא עקף את החיסיון הישראלי לפשע הזה, שהתרחש בחסות שר המשפטים דאז.
לפני כשבוע החליט שר המשפטים הישראלי לא לתת יד לחיסיון של סחיטת עד המדינה על-ידי משטרת ישראל בעזרת "חיסיון משפטי". כולם צעקו וקבלו נגד עמיר אוחנה - שר המשפטים הישראלי, על שהפר צו של בית משפט. אפילו מגיניו של אוחנה, שזעמו על המשטרה ועל מעשייה ועל החיסיון שניתן לסחיטתה, ניסו להתנער מהגנה על אוחנה עצמו, שכביכול הפר צו של בית המשפט. אבל למעשה זו הייתה חובתו של כל שר משפטים להפר צו של בית משפט שמעניק חיסיון למעשה סחיטה שפוגע בהמשך שלטון החוק הישראלי ונותן לגיטימציה לרשות החוק להפוך לאמת ביצוע דיקטטורית.
בין כפר קאסם לפרשת עד המדינה נגד נתניהו
הקשר בין מעללי משמר הגבול בכפר קאסם לבין סחיטת עד המדינה והפיכתו לחומר ביד המשטרה הוא אחד: הפעלת כוח דיקטטורי בלתי סביר נגד זכויות וצנעת הפרט במשטר דמוקרטי, שהופך לפתע למשטר אפל ודיקטטורי בשל כך. האנשים שבעבר עשו את מעשה הזדון בכפר קאסם וניסו להסתירו על-ידי "צווי חיסיון" של מערכת משפט דיקטטורית הם גם אלה שניסו הפעם לגונן על ה"חיסיון המשפטי" של מערכת המשפט הישראלית, לטובת הסתרת מעללי המשטרה כנגד עד המדינה.
לאנשים הללו קוראים מפלגת העבודה, ובראשם היו"ר שלה,
עמיר פרץ וח"כ רויטל סוויד. מנגד, אותם אנשי שמאל שבעבר פרצו בצדק (בפרשת כפר קאסם) את חומת ה"חיסיון" סביב העלמת מעשה הנבלה של רצח קאסם, הרי שהפעם, בצביעותם, הם יצאו נגד עמיר אוחנה, שמנע את החיסיון מהמשטרה. היו אלה ח"כי מרצ, ממשיכיהם של אנשי מפ"ם ההיסטורית.
שר משפטים במיטבו
שר המשפטים הוא הקברניט של שלטון החוק והוא זה שחייב לעצור כל ניסיון לחפות בחיסיון על מעשי נבלה, או אפילו מעשים שמעוותים את החוק ומכניסים למערכת הדמוקרטית יסודות דיקטטורים. עמיר אוחנה היה אומנם חייב לצאת וחשוף את החיסיון על מעשה סחיטה אף יותר משהיה אמור לחקור את המשטרה על שיטותיה. חקירת המשטרה על שיטותיה היא חקירה לגיטימית אבל חיסיון על אנשי חוק, שמשתמשים בכוחם לסחיטה, הוא אפילו חמור יותר.
אוחנה עשה בשנת 2019 את מה שלא העז לעשות שר המשפטים בשנת 1956, בפרשת כפר קאסם. שר המשפטים של 1956 נגרר אחרי מערכת מעוותת ודיקטטורית ונתן לה את ידו בעוד ששר המשפטים של 2019 מנע לגיטימציה משפטית מחיסיון על מעשי סחיטה אנטי דמוקרטיים. אם ח"כי מרצ היו באמת נאמנים לדמוקרטיה ולא לפוליטיקה המזערית של אינטרסיהם המפלגתיים, הם היו צריכים להמליץ על פרס היושר והדמוקרטיה לעמיר אוחנה.
