|
הקולר היחיד בתחנה המרכזית אילת - מנותק [צילום: אלי אלון]
|
|
|
|
שירותים ציבריים בתחנה המרכזית אילת ללא מושב אסלה [צילום: אלי אלון]
|
|
|
|
|
בכל מתחם התחנה המרכזית אילת -עיר חמה ברוב ימות השנה - ישנו מֵקַר (קולר)אחד בלבד וגם הוא אינו פעיל .על פניו יש כאן עברה על "חוק המים הקרים" המחייב הצבת מתקני מי שתייה קרים במוסדות ובמקומות ציבור .מנהל סניף אגד באילת: "הנושא יטופל".
בשבוע שעבר (נובמבר 2019) שהיתי באילת במשך מספר ימים. תושב העיר הסב תשומת ליבי כי בתחנה המרכזית באילת הנמצאת במרכז העיר, ניצב מתקן לשתיית מים קרים - "קולר" אחד בלבד וגם הוא אינו פעיל במשך תקופה ארוכה. נגשתי לתחנה המרכזית באילת באמצע היום לבדוק הדברים מקרוב. סיירתי בכל מתחם התחנה ופינותיה. התברר לי כי בכל מתחם התחנה קיים "קולר" אחד בלבד לרשות ציבור הנוסעים וכי הוא ממוקם בקצה המזרחי של טרמינל הנוסעים, לא גלוי לעיין, נסתר, נחבא משהו.
אולם הגרוע מכל, הוא לא פעיל כלל, הוא מנותק מחשמל ואין בו זרימת מים כלל. עובד בתחנה מספר לי, כי ה"קולר לעיתים קרובות מנותק ולא פעיל מזה תקופה ארוכה. במילים אחרות בכל מתחם התחנה המרכזית באילת, שהיא עיר חמה בחלק ניכר מימות השנה, אין ולו מתקן שתית מים (קולר) אחד פעיל. נוסעים העוברים בתחנה בהעדר "קולר" המבקשים להרוות צימאונם ולמלא את הבקבוק שלהם במים קרים וצוננים אינם יכולים לעשות זאת, ונאלצים לשלם מחירים לא זולים עבור בקבוק מים הנמכר בחנויות שבמתחם התחנה.
"חוק המים הקרים"
על פניו ולכאורה כמובן, יש כאן עברה על "חוק המים הקרים", המחייב הצבת מתקני מי שתייה קרים במוסדות ובמקומות ציבור. ובכלל זה בתחנות מרכזיות.
החוק נקרא בשם "חוק בניינים ציבוריים (מתקני שתייה למים צוננים) 1986" ומחייב מוסדות ציבוריים ובנייני ציבור כמו משרדי ממשלה ועירייה, בנקים, קופות חולים, בתי חולים, בתי קולנוע, בתי ספר, ומקומות דומים, להציב מתקן מים קרים לטובת הציבור "במקום מרכזי וגלוי לעין".
בין המוסדות הנכללים בחוק זה, המחויבים בהצבת מתקן מים בתחומן: "בית נתיבות לנוסעים של נמל תעופה או נמל-ים, תחנת רכבת, תחנה מרכזית ומסוף לנוסעים באוטובוסים". מתקן השתייה על-פי חוק זה צריך להיות מוצב במקום מרכזי, הנראה לעין הציבור, ועליו להיות שמיש בשעות הפעילות בבניין. אי-קיום החוק כלומר הפרת החובה להציב מתקן מים קרים, היא עבירה פלילית שהעונש עליה הוא קנס.
וזו לשון החוק שנקרא בשמו הרשמי כאמור: חוק בניינים ציבוריים (מתקני שתייה למים צוננים), תשמ"ז - 1986:
א' - "לא יפתח אדם, לא ינהל ולא יחזיק בניין ציבורי, בין כבעל ובין באופן אחר, אלא אם כן מותקן בו מתקן שתייה".
ב' - "מתקן השתייה יוצב במקום מרכזי, הנראה לעין הציבור: "העובר על הוראות החוק, דינו קנס, ובעבירה מתמשכת - קנס נוסף... לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שהנאשם קיבל הודעה בכתב על אותה עבירה או לאחר הרשעתו".
תגובת מנהל סניף "אגד" באילת
עליתי לקומה שניה בתחנה המרכזית באילת למשרדו של מנהל סניף 'אגד' באילת, קובי נחמני שמו. הוא היה באותה עת עם אדם נוסף, וסיפרתי לו שמתקן ה"קולר" היחידי שקיים בתחנה לא פעיל, וכי הוא מנותק מהחשמל ואין בו זרימת מים כלל. נחמני שהיה אדיב אמר לי כי "העניין יטופל" והוסיף כי הוא מדי פעם מסייר בתחנה ובודק שמתקן המים פועל ותקין.
באותה הזדמנות הסבתי תשומת ליבו לשירותים הציבוריים המלוכלכים הנמצאים במעין מרתף דחוס בכניסה המערבית של התחנה. "איזה רושם זה עושה על התיירים הרבים העוברים בתחנה המרכזית באילת, אני שואל, אומר לו. נחמני משיב ואומר כי "כי נושא השירותים הציבוריים באילת ידוע ומוכר והוא מטופל".
אגב "טיפ" קטן לנוסעים העוברים בתחנה המרכזית באילת: בקצה המזרחי של טרמינל הנוסעים יש תא שירותים ציבורים נסתר נחבא משהו (ליד ה"קולר" היחידי בתחנה). שירותים אלה הם במצב סביר, בניגוד לשירותים הציבורים בכניסה המערבית לתחנה שהם הם במצב דיי מלוכלך. מישהו עקר שם את מכסי מושב האסלה. הרצפה מלוכלכת בשתן והשהות במקום לא נעימה.
שר התחבורה ערוך סיורי פתע בתחנות
קורא אני לשר התחבורה החדש, בצלאל סְמוֹטְרִיץ', שהוא עושה רושם של אדם נמרץ ואכפתי לזכויות הנוסעים, לערוך ביקורי פתע, ללא הודעה מוקדמת, בתחנות המרכזיות ברחבי הארץ ולבדוק אם קיימים ופועלים בתחנה מקרים (קולרים בפי העם) כפי שדורש החוק. כמו-כן שיבדוק האם קופות ולשכות מודעין פתוחים לרשות הציבור, והכי חשוב שיסייר בשירותים הציבוריים בתחנות המרכזיות ויראה את החרפה במו עיניו וידרוש לתקן את הליקויים. רבים מהעוברים בתחנות המרכזיות הם מה שקרוי "אוכלוסיות חלשות", אנשים קשיי יום, בני נוער, חיילים, קשישים. זה לא אומר שצריך לזלזל בהם ולא לכבד זכויותיהם.