שלום לא עושים עם אנטישמים

הכחשת שואה במדינות המערב או בישראל היא עבירה פלילית שעונשה יכול להגיע עד למאסר ממושך, אולם במדינות ערב אין דין ואין דיין. במדינות אלה לא רק שלא מלמדים על השואה, אלא אף מכחישים את קיומה באופן מוצהר כדי לנגח את ישראל ואת העם היהודי. ב-14 באוקטובר נערך בירדן כנס בהשתתפות חוקרים ועיתונאים ירדנים בנושא השואה שכותרתו: "השואה - השקר הגדול ביותר בהיסטוריה המודרנית".

בסרטון שפרסם מכון ממר"י לחקר תקשורת המזרח התיכון נחשפו כמה מהאמירות המזעזעות. בין השאר נטען בכנס כי מספר הקורבנות שהושמדו במחנות הריכוז נע בין 600,000 ל-800,000, ורק מחציתם היו יהודים, כלומר כ-400,000 יהודים נרצחו בשואה לכל היותר. טענה אנטישמית נפוצה אחרת שהועלתה בכנס נגעה להשפעתם הרעה של היהודים על החברה בגרמניה. ולבסוף נטען בכנס כי לא נמצאו ראיות תומכות להתרחשותה של השואה, כגון גופות, עפר, תאי גזים וכיוצא באלה, וזאת למרות שהממצאים הללו קיימים, מתועדים ונגישים לכל.

בסיכום הכנס טען אחד הדוברים כי "היהודים שיקרו [באשר לשואה] עד כדי כך שהם האמינו לשקר של עצמם". זהו כמובן הד לאמירתו המפורסמת של שר התעמולה של גרמניה הנאצית יוזף גבלס שאם נחזור על שקר מספר רב של פעמים הוא ישתרש בתודעת ההמונים כאמת.

כנס מתועב זה לא יכול היה להתקיים ללא אישור השלטונות הירדנים, המכחישים באופן פומבי ובוטה את השואה. מדובר בסילוף היסטורי ומדעי ובהתעלמות מעובדות וממחקרים אקדמיים שנערכים זה עשורים רבים. אירוע זה מעודד לא רק את הכחשת השואה בעולם הערבי, אלא גם את האנטישמיות שממילא גואה ברחוב הערבי - ובעולם כולו. אבל מעל לכל, ברור למדי שהמטרה העיקרית של הכנס היא לעשות דמוניזציה ליהודים ודה-לגיטימציה למדינת ישראל, וזאת באמצעות הקטנת חשיבותה ומזעור ממדיה של השואה הנתפסת (בטעות) כצידוק המרכזי לקיומה של המדינה היהודית.

בשל סיבות לא ענייניות ישראל מתמהמהת, ולמעשה נכשלת, בחשיפת התופעה המתרחבת של הכחשת השואה בעולם הערבי ובמאבק נגדה. הגיעה העת להפסיק להדחיק את התופעה ולחשוש מעימות עם הנותנים לה חסות. דיאלוג ופיוס ממילא אינם יכולים להתחיל מעמדה של אנטישמיות והכחשת השואה.