פרנק לואי והעולם שברא מיזמות

אם צעירי ישראל ישכילו לקרוא בספרו של פרנק לואי "פורץ הגבולות", ספר שכדברי נגיד בנק ישראל שלעבר סטנלי פישר אינו רק "סיפור סוחף ומרתק אלא אף אפשר ללמוד ממנו לא מעט"; אם הקריאה בספר לא תגרום רק למטר של מחיאות כפיים לאיש שיצר היזמות שלו בנה את אחת האימפריות הכלכליות הגדולות של העולם המודרני, אלא תדליק בהם להבת יצירה, רצון להקים כל אחד בדרכו משהו שישאיר את חותמו מפני שהוא היטב את חיי אחרים, כפי שלואי עשה, הספר ה'מדליק' הזה יהיה לא רק מקור שממנו אפשר ללמוד לקח חשוב, אלא תחילתה של מהפכה יזמית העשויה לשנות את פניה של ישראל.

כי הלקח שאפשר ללמוד מספור חייו של לואי הוא כי יזם איננו כפי מקובל לחשוב סתם איזה בורגני תאב בצע שכל שאיפתו היא "לעשות מכה" ועוד על חשבון אחרים (כפי שסבא מרקס הנרגן הסיק מחייו בספריות, ומשכרון מוחו ההגליאני) אלא הוא המהפכן האמיתי, המערער את סדר הדברים המקובל ללא שימוש באלימות אלא בדחף היזמות שלו, המעשיר את קרקע המציאות, לרווחת כולנו, ולאושרנו.

ספרו של לואי מצטיין בעוד תכונה נדירה, כנות רבה בתאור מסע היצירה שלו שהוכתר לא רק בהשיגים ובנצחונות אלא היה רצוף גם בקשיים מרובים ובכמה כשלונות. אלה לא הרתיעו את לואי אלא דווקא המריצו אותו להאבק בקשיים ולהתגבר עליהם ואולי זה אחד מסודות הצלחתו ולקח טוב לאלה שיצאו למסע של יזמות בעקבותיו.

אם פרנק לואי מצדו יזהה בנגב הצחיח ובגליל הירוק את הפוטנציאל האדיר הטמון בעשרות אלפי הצעירים הישראלים שמערכת החינוך הממשלתית של ישראל קצצה את מחלפותיהם, ולא רק שלא העניקה להם את הכלים להתמודד עם אתגריה של המציאות המודרנית הדינאמית להפליא, המשתנה כל הזמן, אלא שתלה בקרבם אידאולוגיה אנטי יזמית עבשה פרי המורשת הסוציאליסטית והאמונה בקולקטיביזם, אמונה שהכריזה ש"שאיפתו של היחיד (היזם) להתרומם מעל לממוצע היא פסולה ונוגדת את רוח השוויון", כפי שטען ז'בוטינסקי במאמרו שצפה את העתיד ואת פשיטת הרגל של הקולקטיביזם עוד בשנות השלושים, "אנחנו הבורגנים", מאמר שתיאר את הבורגנות, ערש היזמות כבטוי לכוח היצירה האנושי וביקש ליצור בארץ משטר שלא יהיה עוין את היזמות כמו המשטר הסוציאליסטי ששלט כאן למעלה משבעים שנה ללא מצרים, אלא יעודד אותה.

אם פרנק לואי יהיה לצערנו לא רק להשראה מרחוק אלא למורה דרך קרוב, לאח בכור, שפרץ גבולות אך לא התנתק מהקרקע המשותפת להם ולו; אם ידע לשתף בחזונו את הידע והנסיון שרכש עם כל הצמא לדעת ולעשות מעשה, תכונת היזם שבה הוא נתברך תמלא את הכרתם ועשויה להיות ראשית גאולתם ממלכודת העוני והיאוש שלתוכה הם נכלאו.

פרנק לואי הוכיח שהוא יזם אמיתי, כלומר מהפכן, במעשה הגדול שלו כשבנה אימפריה כלכלית בעשר אצבעותיו ובדרך לא סלולה. כעת נקרתה לו ההזדמנות לחזור שוב על מסע חייו היזמיים בראש עם רב. הוא יכול להנהיג את עשרות אלפי הצעירים הנמקים בפריפריה הישראלית וללמד אותם להיות יזמים, פורצי דרך כמוהו. עשרות אלפי צעירים אלה מהפריפריה הנידחת, שלא הוכשרו לקחת חלק בספור ההצלחה של ההיי-טק הישראלי, הוכיחו בדוגמאות רבות, מהאחים ג'ורדאש לאחים דיין, שרוח היזמות שעשתה את היהודים לחלוצי כלכלת השוק והסחר הבינלאומי עדיין מפעמת בלבם.

רוח היזמות של היהדות, הבה נזכור, היא שגאלה את האנושות מחשכת ימי הביניים כשבשלש מאות השנים האחרונות סייעה להפוך את ארצות המערב, באירופה תחילה ובארצות הברית בהמשך, ממדינות עניות מוכות רעב כארצות אפריקה האומללות בימינו, לארצות של רווחה ושגשוג שאיש לא חלם שיזכה לחיות בהם בעתיד. הם רק צריכים מישהו שיאמין בהם, שיזהה את היכולות הנפלאות שלהם וילמד אותם מנסיונו העשיר לסלול את דרכם ליזמות.

מי יוכל לעשות זאת טוב יותר מפרנק לואי?