הדוח שפרסמה אמש (יום ג', 3.12.19) הסיעה הדמוקרטית בוועדת המודיעין לסיכום חקירת ההדחה נגד הנשיא
דונלד טראמפ, הוא מפת הדרכים לכתב האישום נגדו. הדמוקרטים מציעים לוועדת המשפטים של בית הנבחרים ולמליאת הבית – בהן יש להם רוב – לשלוח לסנאט כתב אישום על ניצול לרעה של כוח המשרה ושיבוש הליכי החקירה בוועדה.
יו"ר הוועדה, אדם שיף, הרחיק לכת עוד יותר במסיבת העיתונאים שלו. הוא טען, כי מעשיו של טראמפ היוו עבירת שוחד, וכי הם פגעו בבעלת הברית אוקראינה וסייעו לרוסיה. הרפובליקנים מצידם טוענים שטראמפ פעל כשורה, אם כי לא הציגו הוכחות הסותרות את העדויות והמסמכים החד-משמעיים עליהם מסתמכים הדמוקרטים – כותבת אמבר פיליפס, פרשנית הליכי ההדחה של וושינגטון פוסט. היא גם מצביעה על חמש הנקודות העיקריות של הדוח בן 300 העמודים.
סעיפי ההדחה המוצעים ניצול לרעה של כוח המשרה: טראמפ השתמש במעמדו ובסמכויותיו כדי להפעיל לחץ על אוקראינה, על-מנת שזו תפתח בשתי החקירות בהן היה מעוניין מטעמים פוליטיים – נגד הנטר ביידן ועל ההתערבות האוקראינית הנטענת בבחירות 2016. זו הייתה "פעולה של נשיא הרואה את עצמו כמי שאין חייב דין וחשבון לאיש ונחוש להשתמש בסמכויותיו על-מנת להבטיח מחדש את בחירתו".
שיבוש הליכים בקונגרס: הדמוקרטים מזכירים, שזה היה אחד מסעיפי כתב האישום נגד הנשיא ריצ'רד ניקסון. טראמפ נתן הוראה לנהל מבצע שמטרתו הייתה להסתיר את מעשיו ולשבש את חקירת ההדחה, בכך שאסר על הבית הלבן לספק לוועדה עדים ומסמכים, תוך הפרת צווים שהוצאו כחוק. הוא גם השמיע הטרדות ואיומים כלפי עדים שהופיעו בפני הוועדה, במטרה למנוע מהם להעיד או לשנות את עדויותיהם.
סיכון הביטחון הלאומי: עיכוב הסיוע הצבאי והדיפלומטי לאוקראינה – שותפה זרה בעלת חשיבות אסטרטגית המצויה בעימות מתמשך עם רוסיה – הייתה סיכון של הביטחון הלאומי לטובת האינטרסים הפוליטיים של טראמפ. הוא ממשיך לשדל מדינות זרות להתערב במערכת הבחירות האמריקנית, וקיים סכנה ברורה ומיידית שימשיך להשתמש לרעה בכוחו.
רוב ההוכחות – מהבית הלבן הדמוקרטים לא הצליחו להוכיח שטראמפ עצמו נתן הוראה ישירה ליצור יחסי "קח ותן" עם אוקראינה. מאחר שבכירי הממשל סירבו להעיד בפני ועדת המודיעין, היה עליה להסתמך על מי שלא עמדו בקשר ישיר עם טראמפ כדי לצייר את תמונת רצונותיו. לכן, הראיות הטובות ביותר של הדמוקרטים באות ממעשיהם ודבריהם של אישים אחרים בממשל.
השיחה ב-25 ביולי בין טראמפ לבין נשיא אוקראינה, ולדימיר זלנסקי, תופסת מקום נרחב בדוח. זלנסקי ביקש סיוע אמריקני, וטראמפ הגיב מיד: "אבל אני צריך שתעשה לנו טובה" והזכיר את החקירות בהן הוא מעוניין. זלנסקי השיב בחיוב ושב וביקש לבקר בבית הלבן. ג'ניפר ויליאמס, היועצת לביטחון לאומי של סגן הנשיא,
מייק פנס, אמרה על השיחה: "אני משערת שזה שופך אור על המניעים". לויטננט-קולונל אלכסנדר וינדמן, הממונה על ענייני אוקראינה במועצה לביטחון לאומי, אמר: אין ספק שמדובר ב"קח ותן" פוליטי.
ראש הסגל, מיק מולבאני, אומנם לא העיד בפני הוועדה, אך במסיבת עיתונאים בחודש אוקטובר אמר במפורש שטראמפ קישר במישרין בין הנושאים – אם כי מיהר לחזור בו. שגריר ארה"ב לאיחוד האירופי, גורדון זונדלנד (תורם של טראמפ שקיבל ממנו את התפקיד), אמר: היה "קח ותן" בנוגע לבקשתו של זלנסקי לבקר בבית הלבן, וקרוב לוודאי – גם בעיכוב הסיוע הצבאי לאוקראינה.
בכירים רבים היו מעורבים מייק פנס. מיק מולבאני.
מייק פומפאו.
ריק פרי. פקידים בכירים בבית הלבן. כל אלו מוזכרים בדוח כמי שידעו על התנהלותו של טראמפ בנוגע לאוקראינה ולעיתים גם היו מעורבים בה. קביעות אלו מבוססות במידה רבה על עדותו של זונדלנד, האיש הקרוב ביותר לטראמפ מבין העדים. בין היתר אמר זונדלנד, כי תדרך את פנס – לפני פגישתו של האחרון עם זלנסקי ב-1 בספטמבר – שהסיוע הצבאי קשור להודעה על החקירות; פנס לא התנגד, ציין זונדלנד. פנס אומר בתגובה, כי אינו זוכר שיחה כזו.
דווין ניונס מוזכר פעמים רבות דווין ניונס הוא ראש הסיעה הרפובליקנית בוועדת המודיעין והאיש שהגן בצורה התוקפנית ביותר על טראמפ במהלך השימועים. הוא מוזכר בדוח עשרות פעמים, ולא רק בשל תפקידו בוועדה. קאש פייטל, לשעבר איש צוותו של ניונס, עובד כיום במועצה לביטחון לאומי. הוא דיבר עם פרקליטו של טראמפ,
רודי ג'וליאני (שריכז את הפעילות מול אוקראינה), בעיצומם של הלחצים על אוקראינה, וייתכן שהצליח לדבר גם עם טראמפ עצמו למרות שהנושא אינו בתחום אחריותו.
הדוח מצביע גם על מספר שיחות טלפון בין ניונס וג'וליאני באפריל השנה, כאשר היו בשיאם המאמצים למצוא חומר מכפיש על הביידנים ולסלק את שגרירת ארה"ב בקייב, מארי יובנוביץ. הדוח אינו אומר מה היה תפקידו של ניונס באירועים, אך כולל מספר מסמכים המצביעים על קשר אפשרי בינו לבין לב פרנס – אחד משליחיו של ג'וליאני לאוקראינה ומי שהוגש נגדו כתב אישום על פעילותו שם.
תחושת דחיפות מצד הדמוקרטים הדמוקרטים מקדמים את הליכי ההדחה מבלי לשמוע כמה עדים נוספים, ובראשם היועץ לשעבר לביטחון לאומי, ג'ון בולטון, והם ספגו על כך ביקורת בקונגרס ומחוצה לו. הם רוצים שמשפט ההדחה יתחיל, ככל הניתן, לפני הכניסה לשנת הבחירות 2020, בנימוק שיש למנוע מטראמפ להמשיך ולנסות לערב מדינות זרות בקמפיין. הטענה הזו, מעירה פיליפס, מתעלמת מעובדה פשוטה אך מרכזית: הסנאט צפוי לזכות את טראמפ והוא יוכל להמשיך לפעול כרצונו.
