מקובל לראות עובדים המתחנפים לממונים עליהם. בוס המתחנף לעובד שלו, ועוד עושה זאת בפומבי, וכאשר העובד עומד על סף פרישה - זה בהחלט יוצא דופן. אך זה בדיוק מה שעשה (יום ה', 5.12.19) היועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט, לפרקליט המדינה,
שי ניצן.
מנדלבליט מקפיד תמיד לשבח מאוד את ניצן ולהעניק לו גיבוי מוחלט - במידה שכבר נראית חורגת מהסביר. לא ידוע על מקרה אחד בו מנדלבליט הפך החלטה של ניצן, והוא גם מסייע לו ללא היסוס מול נציבות הביקורת. כבר הערתי, שאם ניצן הוא יו"ר ועד עובדי הפרקליטות - מנדלבליט הוא נשיא ההסתדרות שלהם.
מה שאירע שלשום כבר חרג מגבולות הטעם הטוב, והיה מביך לשמוע זאת. בדבריו בכנס העמותה למשפט ציבורי, התייחס מנדלבליט לפרישתו של ניצן בעוד שבוע, והזכיר את דבריו של רש"י בתחילת פרשת השבוע - פרשת "ויצא". רש"י תוהה, מדוע מספרת התורה "ויצא יעקב מבאר שבע" ואינה מסתפקת בתיאור היעד שלו - "וילך חרנה". והוא משיב: "מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם. שבזמן שהצדיק בעיר - הוא הוֹדהּ, הוא זיווהּ, הוא הדרהּ. יצא משם - פנה הוֹדהּ, פנה זיווהּ, פנה הדרהּ". לדברי מנדלבליט, המצב דומה עם יציאתו של ניצן מן הפרקליטות.
זה היה מביך, מגוחך, מטופש. זהו זה - אין יותר אנשים בפרקליטות? בלי שי ניצן אין לה הוד, זיו והדר? וניצן דומה ליעקב אבינו? פרקליט המדינה שקול כמו אבי האומה היהודית? ומעל הכל - "תתן אמת ליעקב", האמת היא התכונה המאפיינת את יעקב. להשוות אליו את השקרן הכרוני שי ניצן?! את האיש ששיקר ללא הנד עפעף במסמכים רשמיים?! את האיש שהציג הליכים משפטיים בצורה שקרית?!
זה כבר לא היה סתם ליקוק. זו הייתה התרפסות כוזבת, חסרת יסוד, חסרת הצדקה. אלו היו מסרים ליתר הפרקליטים: בלי שי ניצן אתם לא שווים כלום, שקר הוא התכונה שאנחנו מעלים על ראש שמחתנו. ובעיקר, זה עורר את התחושה שניצן אכן מחזיק בכיסו משהו נגד מנדלבליט, כפי שכותב שוב ושוב
יואב יצחק. אין שום הסבר הגיוני אחר להשוואתו של סמל השקר אל מופת האמת.