גנץ ולפיד אינם מוכנים להיות שותפים ל
ממשלה שבראשה עומד נתניהו כי המלחמה בסיגרים ובשמפניות ובבקשה לסיקור תקשורתי חיובי (או לייתר דיוק.... לסיקור תקשורתי פחות עוין) יותר חשובה להם מממשלה יציבה ומתפקדת ומצרכי ביטחון המדינה ומהצלתנו ממערכת בחירות שלישית שעלותה כל כך גבוהה למשלם המיסים.
גנץ ולפיד מתנהגים כאילו שנתניהו הוא קרימינל מסוכן שצריך לשבת בבידוד בבית הסוהר (אולי ביחד עם
יגאל עמיר או אפילו במקום מבודד ומאובטח יותר), כי מבחינתם המתנות שהוא קיבל והדרישה שלו לסיקור פחות עוין (כשבפועל הסיקור נגדו היה סופר עוין) הן הבעיות הכי קשות שעומדות על הפרק וכל שאר הצרות במדינה הן עניין שולי וזניח.
נתניהו מבחינתם הוא כלומניק שאין בו שום ערך. לנתניהו מבחינתם לא מגיע שום הכרת הטוב למרות שבמגזר הפרטי הוא היה עובד פחות שעות, מרוויח יותר כסף וחוסך לעצמו את כל המילים הקשות שהוטחו בו ובמשפחתו.
ראשי כחול לבן מתייחסים לנתניהו כאל האדם המושחת ביותר מאז קום המדינה (כאילו שפרשת חטיפת ילדי תימן היא עניין שולי וזניח ביחס לשמפניות שהוא קיבל) והמלחמה בו מצדיקה מבחינתם ומבחינת ראשי המשטרה, מערכת המשפט והתקשורת, את כל ההוצאות הכספיות האדירות על החקירות נגדו (כאילו שאין בעיות פשיעה חמורות יותר שצריך לטפל בהן).
המלחמה בנתניהו מצדיקה מבחינתם של ראשי כחול לבן גם את כל ההוצאות על מערכות הבחירות הנוספות (הם אומנם לא פיזרו את הממשלה במועד א' של הבחירות אבל הם הבינו מצוין שאם 74 ח"כים תמכו בפיזור, אז לא היה להם שום סיכוי להקים ממשלה חלופית עם ה-46 החכ"ים הנותרים ולכן הם היו מוכרחים להבין שהם צריכים לקבל את דין הבוחר ולהתפשר ולהצטרף לממשלת נתניהו שהיה מוכן ללכת לקראתם המון. תשאלו את
אבי גבאי כמה הוא מתחרט על כך שהוא לא הצטרף לממשלה של נתניהו ואבי גבאי אינו חשוד כאוהבו).
נתניהו מבחינתם הוא כל כך "מסוכן" שחלה חובה מוסרית על גנץ ועל לפיד להתנגד לו תוך דרישה מחוצפת שהוא לא יעמוד בראש הליכוד, כאילו שאין שום משמעות דמוקרטית לאלו שבחרו בו. אבל מה לעשות? ברוטציה צריכים להתפשר. גם מצביעי הליכוד אינם מאושרים מכך שאדם סחיט שהאויב פרץ לו לטלפון יכהן כראש ממשלה וגם הניסיון הפרלמנטארי האפסי של גנץ טורד את מנוחתם, אך לא עלתה בדעתם מעולם המחשבה להקים איתו ממשלת אחדות ולדרוש שמישהו מנוסה יותר במפלגתו ינהל את המדינה במקומו.
ראשי כחול לבן לא מוכנים להקים קואליציה שתעניק לנתניהו חסינות (למרות שאין להם שום הוכחה לכך שהוא דרש אותה). האם לראות את נתניהו בכלא יותר חשוב להם מיציבות שלטונית? האם לראות את נתניהו בכלא יותר חשוב להם מביטחון המדינה ומהימנעות ממערכת בחירות שלישית שתחסוך לנו מיליונים? האם זהו סדר העדיפות שלהם? האם נפתרו כבר כל הבעיות האמתיות והרציניות יותר במדינה?
כחול לבן הם הסרבנים האמתיים
עוד לא ראיתי מועמד לראשות ממשלה שמסיים מערכת בחירות בתיקו שמוכן לעמוד בראש המדינה חצי שנה בלבד ולבסס את הבטחתו לנטוש את כסאו בחקיקה שתמנע ממנו להיצמד לכסא. אז נכון... נתניהו שינה את דעתו והוא מצפה לשמש בתפקיד במשך שנתיים (לא פחות מגנץ ולא יותר), אך לזיגזג שלו הייתה סיבה. הוא הצליח באמצעותו לחשוף את הסרבנות של כחול לבן להתגמש והוא הראה בכך מי הוא האחראי האמיתי לבחירות השלישיות.
מעניין מהו המינימום שכחול לבן היו מסכימים לבלוע אחרי שחצי שנה לנתניהו עם חקיקה שתבטיח את העברת השלטון לגנץ לא התאימה להם (כולל ערבות של החרדים, לא לאפשר לנתניהו להימנע מהבטחתו). האם על ארבעה חודשים הם היו מתפשרים? אולי על שלושה? מה דעתם על חודשיים, חודש, או ....שבועיים? שבוע זה בסדר מבחינתם? משהו בכל זאת מגיע לנתניהו, לא? הוא אומנם לא ניצח בבחירות אבל הוא גם לא הפסיד בהן.
שנאה
גנץ ולפיד מזלזלים בדמוקרטיה. הם רוצים ממשלת אחדות אך מכתיבים לחצי מהעם מי יהיה הנציג שלו ברוטציה, ולא שגנץ נמצא בעמדה של מנצח, כי אם היו לו יותר תומכים הוא לא היה מתנגד לבחירה ישירה לראשות הממשלה, אז באיזו זכות מנסה גנץ לצפצף על רצונם של לפחות חצי מהבוחרים במדינה?
היכן ההתגמשות הנדרשת מראשי כחול לבן? נתניהו הפנים את התיקו, אז מדוע גנץ ולפיד לא הפנימו אותו? במה הם הלכו לקראת הליכוד? הם כועסים על נתניהו כי הוא לא ויתר על הגוש? אם החרדים כל כך מפריעים להם, מדוע הם חיזרו אחריהם בעצמם? אם הדתיים הלאומיים מפריעים להם, מי מנע מהם לאזן אותם בדרישה להצטרפות מפלגת העבודה לממשלה?
הם טוענים שאין להם בעיות עם הליכוד כך שלא מדובר על קשיים בפשרה אידיאולוגית, אלא רק בעיה עם נתניהו בגלל דרישה לסיקור פחות עוין שמעולם לא ניתן לו, ובגלל שמפניות וסיגרים. בגלל זה עוצרים מדינה? כשאולמרט קיבל עטים יוקרתיים ששווים יותר ממיליון דולר, פסקו לו שמותר לו לקבל מתנות מחברים, כך שהוא לא נענש וישב בכלא בגללם (אלא בגלל סיבות אחרות), האם יש דין שונה לסיגרים ושמפניות? רק עטים מותר לקבל במתנה?
זוכרים את מתווה הנשיא? מי הסכים לו ומי התנגד לו? מאוד כעסתי כשנשיא המדינה האשים את נתניהו ואת גנץ באותה המידה בכך שלא הוקמה עדיין ממשלה. מותר לריבלין לחלק לפעמים מחמאות לנתניהו ולא רק לרדוף אחריו, בעיקר לאחר שנתניהו קיבל החלטות לא פשוטות שהרתיחו רבים מתומכיו. מותר לריבלין להאשים לפעמים רק את גנץ. זה לא היה הופך אותו לאוהד של נתניהו חלילה וחס.
גם ליברמן לא הצטיין בגמישותו הדיפלומטית. הוא השיג שמונה מנדטים בלבד (רבע מהגודל של המפלגות הגדולות) אך הוא לא זז מילימטר מדרישותיו, וברוב חוצפתו הוא ציפה שהליכוד וכחול לבן ינועו לכיוונו בלבד כאילו ששמונה מנדטים יודעים יותר טוב מכולם מה הכי טוב למדינה ומה צריך להיות כאן.
בקיצור... לא הבנתם עדיין שהסיבה לבחירות השלישיות היא שנאה?
