ישראל החלה להקים היאחזויות בבקעת הירדן מיד לאחר מלחמת ששת הימים. יגאל אלון ראה בה את חזות הכל. היא הציר בתוכניתו לחלוקת יהודה ושומרון בין ישראל לבין ירדן. הבקעה - לנו. בר-הפלוגתא שלו משה דיין ייחס לה פחות חשיבות. הוא רצה להבטיח את אחיזת צה"ל, בעיקר חיל-האוויר, על ראשי ההרים.
הממשלה סערה אך לשווא. לא יצא דבר. רק קמו התנחלויות בבקעה. סביר להניח כי אילו התנהל משא-ומתן רציני להקים שתי מדינות היה נתח ניכר מהבקעה נותר בידי ישראל בהסכם עם ירדן או הפלשתינים. צריך לחתור לכך גם עתה.
עכשיו החל הליכוד להכין את מסע הבחירות שלו, תוך תחרות בבצלאל סמוטריץ' ו
נפתלי בנט. כולם מצהירים שיספחו באורח חד-צדדי את בקעת הירדן לישראל. היא גם אזור חשוב לביטחון, גם מתאפיין באוכלוסייה פלשתינית דלילה וגם משרת את הדמגוגיה הפטריוטית. עם זה אפשר ללכת לקלפי.
הבל-הבלים. אם תספח ישראל באורח חד-צדדי את בקעת הירדן היא תגיע לבית הדין הבינלאומי בהאג, ולא יימצא עוד פרופסור
אהרן ברק שיציל אותה מהסיבוך הזה המוביל לחרם כפי שאירע בפסק הדין המזהיר שכתב בראש עמיתיו על גדר ההפרדה.
גול עצמי
ירדן אולי לא תרצה לבטל את הסכם השלום עם ישראל אבל לא תהיה לה ברירה. ממילא ביבי דרדר את היחסים עם בית המלוכה ההאשמי לשפל חסר תקדים. אבל על סיפוח מול העיניים, כמו על ביטול העמימות מול אירן בסוריה, אפילו ירדן החלשה והנזקקת לא תוכל לעבור לסדר היום. גם לא תומכי ישראל בעולם הערבי המשוועים לפעילותה נגד אירן וגם לא העולם הדמוקרטי ואפילו לא ארצות הברית של
דונלד טראמפ.
יכול להיות שבמסגרת ניסיונו להציל את עצמו ממשפט צדק יגיע ביבי גם לסיפוח כזה. אבל דווקא הוא יודע בניסיונו המדיני כי זו מכה נוראה לישראל, מין גול עצמי. יותר סבוך הוא נושא ברית ההגנה עם ארצות הברית. הלוואי, דרך צלחה, אבל זה חלום באספמיה.
אמריקה שיזמה את הברית הצפון-אטלנטית לאחר מלחמת העולם השנייה;, אמריקה של הארי טרומן וג'ורג' מרשאל וג'ורג' קאנאן ודין האצ'יסון - זו שפיתחה את מדיניות ה-containment (הבלימה) של האימפריאליזם הסובייטי אשר שאף להשתלט על כל אירופה המערבית והחל ביוון ובטורקיה - יצאה להגן על העולם. אז היא הייתה אמינה למשך עשרות בשנים. אבל ברית הגנה תחת דונלד טראמפ שנכשל בכל מהלכיו הבינלאומיים ובורח מכל פינה על פני כדור-הארץ? לא רציני (יש להזכיר כי תחילת הנסיגה האמריקנית מהעולם הייתה בימי
ברק אובמה).
אך נניח שהיה מדובר בנשיא אחר. לא בדלן חסר הבנה מדינית כטראמפ אלא מהזן של טרומן וג'ון פיצג'רלד קנדי וריצ'רד ניקסון ו
ביל קלינטון. איזה סנאט אמריקני היה מאפשר לו היום לכרות ברית הגנה עם ישראל, שלא רק מאבדת את מעמדה המיוחד במפלגה הדמוקרטית מפני שביבי הפך אותנו לסניף של הרפובליקנים אלא שאין לה גם גבולות מוכרים. אמריקה תישא באחריות להגנתה של מדינה שלא ברור אם גבולה הוא הקו הירוק או נהר הירדן? רק בורים ועמי ארצות יכולים להאמין בזה.
נרות חנוכה
וגם זו אינה ליבת הבעיה. לפי מקורות זרים מחזיקה ישראל במחסן גרעיני ענק (תודה לכם דוד בן-גוריון ו
שמעון פרס ופרופסור דוד ארנסט ברגמן ומנס פרת ושלהבת פראייר ופרופסור יובל נאמן). מישהו חושב שארצות הברית תערוב לביטחונה של ישראל בלי שיכפפו ויפתחו בפניה את מחסן הנשק הגרעיני הזה אם הוא אכן קיים? ואנחנו נמסור את ההישג האדיר הזה של עידן בן-גוריון בידיים זרות, אפילו הן ידידותיות?
ביבי ונפתלי בנט יכולים למכור את הבלוף הזה למצביעיהם. אבל מה לעשות, נער הייתי גם זקנתי ואני זוכר איך טיפלו בנושא הסבוך
אבא אבן ו
מנחם בגין, ו
אהוד ברק ומשה דיין ו
דן מרידור ויובל נאמן, ושמעון פרס ו
יצחק רבין. אבן ניסח בהברקה כי מדובר "בנרות חנוכה, לראותם בלבד".
הגרעין הישראלי הוא הביטחון לדורות שאי-אפשר יהיה עוד להשמיד את העם היהודי באורח חד-צדדי. זה הרעיון המרכזי שהנחה את בן-גוריון בסיפור המדהים הזה, שלא היה כמותו בתולדות ישראל וסופר רק בחלקו.
עתה מדברים ביבי וחבריו בהבל פה. הלוואי שתהיה ברית הגנה בלי גבולות מוכרים ועם גרעין בידינו. אך פשוט אין סיכוי. ברית ההגנה הזאת תהיה יעילה רק בקלפי, וזה בעצם הדבר העיקרי שמעניין את ראש הממשלה עם שלושה כתבי האישום...
[
פורסם בדף הפייסבוק של דן מרגלית]
