אנטישמיות אמריקנית

מדוע הודיע הממסד היהודי בארצות הברית בחופזה בלתי רגילה כי מעשה הטרור בניו ג'רסי אינו אנטישמי (וכמובן תוך זמן קצר התברר כי אין שחר להודעה המרגיעה הזאת)?

ניצב בדימוס אריה עמית כתב בסרקזם נאות שהשלטונות מטורללים. רואים את הרוצחים חונים ומכוונים מול האטליז הכשר ועדיין לא ברור להם שזה אנטישמי, והוסיף בלעג כי הם ממתינים להשלמת החקירה, דהיינו לגבות עדות מההרוגים היהודיים.

יש לי הסבר אחד: הממסד היהודי בארצות הברית מתכחש למציאות המתהווה סביבו. אמריקה הייתה מאז ומעולם "מדינת הזהב" בפי המהגרים ממזרח אירופה, אבל אינה עוד כזאת. הסיבות רבות. שינוי דמוגרפי, או מה ששמעון פרס תיאר פעם את אמריקה ההופכת "מלבנה לחומה" (היום היו מגנים אותו כגזען); והריחוק מאימת השואה; והמהלך החמור של ביבי שרשם את מדינת ישראל כסניף של המפלגה הרפובליקנית בלבד; ואיבה מתחדשת כלפי היהודים בכלל, ובוודאי על-רקע המהלכים של דונלד טראמפ העושה בהם שימוש לצרכי הבחירות שלו.

הסיבות ראויות לבירור. הן גם לא רק אמריקניות. הרי באירופה האנטישמיות חזקה פי כמה מאשר בארצות הברית. ישראלי הותקף מפני שהוא יהודי שדיבר בטלפון הנייד בעברית עם אביו בארץ. במפלגתו של ג'רמי קורבין מצדיקים אלימות נגד יהודים, והוא אינו מתנצל.

אני יודע שמייד כל הצדיקים והגלובאליסטים והבינלאומיים יתנפלו עליי בדיוק כפי שעשו אבותיהם וסביהם שהיו ביבסקציה הקומוניסטית ובמפלגת הבונד ובחצרות האדמו"רים החרדים בהסתערותם על הציונים, אבל האמת הישנה נותרה נכונה מימי תיאודור הרצל ודוד בן-גוריון ואליעזר בן יהודה ונעמי שמר: מקומם של היהודים בארץ-ישראל.

עם כל הצער וכל הכאב לנוכח השחיתות הגואה והמלחמה שטרם הגיעה לסיומה, הכל חייב ויכול להתרכז רק כאן, "פה בארץ חמדת אבות". לא לשווא אמרו חכמים כי הקונה בית בארץ-ישראל רושמים לו שטר אפילו בשבת.

[פורסם בדף הפייסבוק של דן מרגלית]