שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
עודד מאור, פרסם (8.12.19) פסק דין המחולל רעידת אדמה משפטית בנוגע לחייבים בפשיטת רגל החייבים בתשלומי מזונות. פסק הדין עשוי להשפיע על אלפי תיקי פשיטת רגל המתנהלים כיום בבתי המשפט, ואלה שיתנהלו לפי חוק חדלות פירעון אצל הממונה ובהוצאה לפועל. בית המשפט קובע שחובת המזונות חלה של שני ההורים באופן שווה, אבל כל אחד מהם ישתתף בסכום שנקבע רק בהתאם ליכולותיו האישיות.
המקרה שעמד לדיון הוא עניינו של אייל גנץ, אב לשני ילדים קטינים שפנה להליכי פשיטת רגל בבקשה לפטור אותו מחובותיו שקדמו למתן צו הכינוס. בית המשפט המחוזי קבע שהמזונות יהיו 2,000 שקל בחודש (לעומת 3,200 שקל שקבע בית המשפט למשפחה). כך נצבר הפרש של 81,000 שקל. הדיון נסב על ההפרש בתקופת הביניים מיום כניסת החייב להליך עד למתן צו ההפטר.
החייב ביקש לפטור אותו מההפרש. בבסיס הבקשה עומדת הנחת החייב, לפיה מתן אפשרות לחזור ולגבות ממנו בהליכי ההוצאה לפועל את סכום ההפרש, שיצטבר לעשרות אלפי שקלים, ישוב ויחזיר אותו למעגל החובות, דבר שאין בו כדי לממש את תכלית פקודת פשיטת הרגל, המאפשרת לחייב לפתוח דף חדש בחייו.
מאור סקר את מטרות הליך פשיטת הרגל ואת תכלית הקצבת המזונות במסגרתו, שנועדו להבטיח את צורכיהם הזכאים למזונות, שהם בדרך כלל לקטינים, ולמזער ככל הניתן את הפגיעה הכלכלית שעלולה להיגרם להם כתוצאה מכניסתו של החייב להליכי פשיטת רגל. לדבריו, בית המשפט לענייני משפחה פוסק חיוב מזונות לפי הדין האישי, שלא קובע חובה שוויונית בין שני ההורים. לעומת זאת, בית המשפט של פשיטת רגל קובע חיוב מזונות כשהעיקרון הוא ששני ההורים חייבים במזונות שני הילדים, כשהסכום שישא בו כל אחד מהם הוא יחסי ליכולותיו הספציפיות. זה אחד משני החידושים המרכזיים בפסק הדין.
מאור מוצא שביחס למזונות עבר (שקדמו למתן צו הכינוס), נקודת האיזון משתנה מזו של הזכאים למזונות לזו של החייב עצמו ונסיבותיו האישיות, ובמקרים המתאימים יינתן לו הפטר ממזונות עבר. ואילו בנוגע לחוב שנצבר תוך כדי הליך, הרי שאין המדובר בחוב מזונות, אלא לכל היותר השבה מהורה אחד למשנהו, ומאחר שממילא בעת הקציבה נערך איזון בין שני ההורים, הרי שאין לאפשר גבייה מאוחרת של סכום זה. בית המשפט קיבל את הבקשה לאור סעיף 128 (ב) לפקודת פשיטת הרגל: "הקצבה לפי סעיף קטן (א), דינה כדין תשלום על-פי פסק הדין".
בנוסף סבור בית המשפט, שסכום ההפרש שנצבר הופך למעין "חיסכון" לטובת הזכאי למזונות. אין זה סביר שבמצב זה, כאשר חייב אינו יכול לשלם את כל סכום הפסק במלואו (לאור ההקצבה), הוא ייאלץ לפרוע אותו מיד עם סיום הליך פשיטת הרגל, אחרת יהיה חשוף להליכי הוצאה לפועל. במצב כזה, מטרתו השיקומית של ההליך פשיטת הרגל תסוכל אם ייצא החייב מההליך עם "גיבנת כלכלית" איתה עליו להתמודד מחדש.
מאור מציין, שהתוצאה אליה הגיע, משתלבת היטב עם תכלית החקיקה החדשה שבאה לידי ביטוי בחוק חדלות פירעון, שמטרתה הוא שיקומו הכלכלי של החייב. על-פי הוראות החוק החדש, אם יחזור החייב להוצאה לפועל, הוא יופנה מיד להליכי חדלות פירעון בשל חובו הגבוה. כך ייווצר מעגל קסמים בו יוחזר החייב להליכי הוצאה לפועל, הוא יודיע שאינו יכול לשלם את החוב, יופנה להליך חדלות פירעון (כאשר ממילא החוב היחיד יהיה חוב מזונות שלגביו לא יחול הפטר אלא בנסיבות מיוחדות) וחוזר חלילה. המדובר בתוצאה שאינה מתקבלת על השכל הישר, הגיונם של דברים והדין.
לאור כל זאת קבע בית המשפט שעם קבלת ההפטר, יש לראות את תשלום סכום המזונות הקצוב כתשלום על-פי סכום המזונות הפסוק. כפועל יוצא מכך, אין לגבות עוד את ההפרש שנוצר. יש לאפשר לחייב במזונות שעומד באופן מלא בדרישות הליך פשיטת הרגל ומשלם את המזונות שהוקצבו כסדרם, לפתוח דף חדש, כשאינו נושא על גבו את הסכום ההפרש בין סכום המזונות שנפסק לבין סכום מזונות שהוקצב.
בית המשפט מסביר, שלמעשה טובת הקטינים לא נפגעת, כי נעשה איזון בין שני ההורים ובדיקת היכולת של שניהם לעמוד בתשלומים, ונעשית ביניהם חלוקת נטל בהתאם ליכולת כל אחד מהם. ההורים ממשיכים לקיים את צרכיהם של הקטינים, אבל האיזון ביניהם משתנה כאשר נעשית חלוקת נטל שוויונית ביניהם. השוויון אינו מתבטא בסכום, אלא בחובה העקרונית לשלם את המזונות, כאשר כל אחד מהם משלם לפי יכולתו.
ההנחה החשובה שנקבעה בפסק הדין היא שבעתיד, כאשר בתי המשפט לענייני משפחה יפסקו מזונות שוויוניים, לאור ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון, הרי שכאשר חייב ייכנס להליך של חדלות פירעון סכום ההקצבה - לא יפחת מהסכום שנפסק. מי שעלול להיפגע יהיו הנושים האחרים, מה שיוביל לגבייה יעילה יותר של חוב המזונות השוטפים, כאשר לחייבים יהיה אינטרס לשלם את המזונות מבלי לגרור חובות עבר.
הבשורה שיוצאת מבית המשפט היא כפולה: החייב יוצא ממעגל החובות, ובית המשפט דואג שילדיו יקבלו את המזונות כסדרם ובאופן שוויוני בנוגע לחובת ההורים לשאת במזונות, כשכל אחד מהם משתתף כפי יכולתו. כאשר יישמו בתי המשפט למשפחה פסיקה זו, נראה מקרים בהם סכום ההקצבה גבוה מאלה שנפסקים היום, ויאפשרו את הקיום של הילדים תוך פגיעה מינימלית בעת שאחד מההורים בפשיטת רגל.
