|   15:07:40
דלג
  איתמר לוין  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות

שישה בשישי

ההדחה שלא תהיה

למרות הראיות החד-משמעיות נגד דונלד טראמפ בפרשת אוקראינה, קרוב לוודאי שהסנאט יזכה אותו. כדי להבין מדוע, יש לחזור לשנת 1787 וגם להבין את המצב החברתי-פוליטי השורר כיום בארה"ב
13/12/2019  |   איתמר לוין   |   כתבות   |   פרשת טראמפ-אוקראינה   |   תגובות
עבריין בבית הלבן? [צילום: אוון ווצ'י, AP]


פוליטי או משפטי
ג'ורג' וושינגטון בעת אישור החוקה

כאשר ניסחו האבות המייסדים של ארה"ב את החוקה, לקראת אישורה בשנת 1787, הם התחבטו בשאלות רבות. ככלות הכל, היה זה המסמך הראשון מסוגו בעולם: הקמה של מדינה דמוקרטית לאחר מלחמת עצמאות נגד שלטון מונרכי שפגע בזכויות האזרחים. חלקים רבים מן החוקה כוונו נגד בריטניה ושלטונו הכושל של ג'ורג' השלישי, וזו הסיבה לכך שכיום הם ארכאיים.

אבל הייתה נקודה בסיסית אחת, שלא השתנתה ואסור שתשתנה – כפי שניסח אותה ג'ורג' מייסון: "האם מישהו עומד מעל החוק?". התשובה החד-משמעית לשאלה רטורית זו הייתה: לא, ב-א' רבתי. ולכן נקבע בחוקה, כי ניתן להעמיד לדין את הנשיא ואף להדיחו אם הוא מבצע עבירות של בגידה, קבלת שוחד או "עבירות וחטאים חמורים אחרים" – ניסוח שנותר פתוח להרבה ויכוחים ופרשנויות.

השאלה המעשית הייתה, כיצד לנהל הליך כזה. לכאורה, אם איש איננו מעל החוק, וזה אומר שקיים שוויון בפני החוק, אזי הנשיא צריך לעמוד לדין בפני בית משפט – כמו כל אזרח אחר. אבל האבות המייסדים זכרו, כי הנשיא נבחר בבחירות ישירות ולכן רצו שמי שיוכל להדיח אותו, יהיה מי שנבחר גם הוא בבחירות ישירות. משום כך הם העניקו סמכות זו לקונגרס: בית הנבחרים מנסח את כתב האישום והסנאט הוא חבר המושבעים. וכדי להבטיח שהנשיא לא יודח ברוב מקרי, החוקה מחייבת רוב של שני שלישים מן הסנאטורים – שהם כיום 67 קולות.

אז זה פוליטי
ג'ונסון. ניצל בזכות קול אחד [ציור: תומס נסט]

המשמעות של כל אלו היא, שכדי שניתן יהיה להדיח את הנשיא, יש צורך בכך שהוא יהיה ממפלגה אחת, ששני בתי הקונגרס יהיו בשליטת המפלגה האחרת, ושיימצאו די חברים במפלגתו-שלו שיצביעו נגדו בסנאט

כמו ל(כמעט)כל דבר בחיים, גם להליך זה יש יתרונות וחסרונות. היתרון, כאמור, הוא בכך שבעל המשרה הפוליטית הנבחרת הבכירה ביותר במדינה, יכול להיות מודח רק בידי נבחרים בכירים אחרים. לא פקידים ממונים ידיחו את הנשיא, אלא נבחרי העם. לא אנשי ממשל שאינם חייבים דין וחשבון לציבור, אלא חברי הקונגרס העומדים לבחירה. מדי שנתיים עומדים לבחירה כל חברי בית הנבחרים ושליש מחברי הסנאט, כך שמהר מאוד הם יצטרכו להסביר לבוחרים את החלטותיהם בהליך ההדחה.

החיסרון הוא, שההליך הוא במידה רבה פוליטי ולא משפטי-עובדתי – ואולי אפילו במידה מכרעת. אומנם המערך המפלגתי בארה"ב אינו הדוק כמו אצלנו, בגלל הבחירות הישירות, אבל בגדול – חברי הקונגרס נאמנים למפלגה שבשמה נבחרו, ועמדותיהם לגבי הנשיא נגזרות בראש ובראשונה מהשאלה "הלנו אתה אם לצרינו": באיזו מפלגה הוא ובאיזו מפלגה הם. לבוחר האמריקני יש נטייה לחלק את הכוח בין שתי המפלגות, ורק לעיתים רחוקות אותה מפלגה שולטת הן בבית הלבן והן בשני בתי הקונגרס. אלא שהן הדמוקרטים והן הרפובליקנים אינם מגיעים לרוב של שני שלישים בסנאט, ומאחר שקיימות רק שתי מפלגות – אין קואליציות.

המשמעות של כל אלו היא, שכדי שניתן יהיה להדיח את הנשיא, יש צורך בכך שהוא יהיה ממפלגה אחת, ששני בתי הקונגרס יהיו בשליטת המפלגה האחרת, ושיימצאו די חברים במפלגתו-שלו שיצביעו נגדו בסנאט. זה עמד לקרות פעם אחת בהיסטוריה: בשנת 1974, בפרשת ווטרגייט. ועדת המשפטים של בית הנבחרים אישרה את סעיפי האישום נגד ריצ'רד ניקסון, שהתפטר כאשר התברר לו שקיים בסנאט רוב של 90-85 חברים להרשעתו, כולל כמעט כל הצירים הרפובליקנים. אנדרו ג'ונסון ניצל ב-1868 משום שליריביו היה חסר קול אחד, ואילו ביל קלינטון זוכה ב-1998 ברוב של 55 מול 45. בהמשך נגיע לעניינו של דונלד טראמפ.

משקל הראיות
גלריית ווטרגייט במוזיאון ניקסון [ג'יי הונג, AP]

מה שחרץ את גורלו של ניקסון היה משקל הראיות נגדו. נזכיר בקצרה: פורצים שהיו קשורים לוועדה לבחירה מחדש של ניקסון חדרו ערב בחירות 1972 למטה המפלגה הדמוקרטית בבניין ווטרגייט בוושינגטון ונתפסו על חם. החוקרים והתקשורת העלו, כי ניקסון הורה לבכירי הבית הלבן לפעול לטיוח החקירה, כולל תשלומי שתיקה לפורצים ומסירת מידע כוזב ל-FBI. ניקסון ניסה לשבש את ההליכים על-ידי הדחת התובע המיוחד, אך בכך רק הגביר את הלהבות. כאשר התברר שהוא הקליט את כל שיחותיו בחדר הסגלגל, אילץ אותו בית המשפט העליון למסור את ההקלטות. ניקסון ניסה לשבש גם מהלך זה, אך שוב נכשל. ההקלטות חשפו את עומק הטיוח והוא התפטר.

ההקלטות היו "ראיית זהב": הנשיא עצמו דיבר, הנשיא עצמו הורה לטייח, הנשיא עצמו ציווה לשבש. לא היה ניתן לתת להן שום הסבר תמים. במבט יותר ציני, גם לא היה שום צורך בפריצה הזאת. ניקסון שייט במסלול הבטוח לניצחון, ואכן זכה בניצחון הגדול ביותר בתולדות הבחירות לנשיאות בארה"ב: 49 מדינות, 60.7% מהקולות, 520 מבין 537 האלקטורים. אבל פרשת ווטרגייט חשפה את עומק הריקבון בממשל. היא הייתה רק קצה הקרחון של פעולות בלתי חוקיות, שהיו כמעט מעשה של יום-יום מצד ניקסון ואנשיו. זו הייתה הסיבה לטיוח: החשש שהחקירה תגלה את ממדי העבירות האחרות.

"המקרה של ניקסון מלמד אותנו, שיש חשיבות לראיות", כותב ההיסטוריון ג'פרי אנג'ל בסיכום הספר המעולה ""Impeachment. לדבריו, "אם נשיא עתידי ימצא את עצמו מעומת עם ראיות מוצקות לעבירות בנות-הדחה – ויהיו אלו מסמכים, הקלטות, מסמכי בנק או משהו אחר שהציבור הרחב יכול להבין בקלות – הרי שככל שיכחיש יותר, כך נפילתו תהיה מהירה יותר. לגיונות התומכים שלו, אשר יבינו ששיקרו להם ושהם בעצמם שיקרו, ייעלמו".

אבל לא רק הראיות
השימוע בוועדת המשפטים בבית הנבחרים [צילום: AP]

"יהיה צורך במשבר חוקתי אמיתי נוסח זה שחוללו יריביו של ג'ונסון, מוכפל בשרשרת ראיות ברורות שעליהן יסכימו הכל – מהסוג שהטביע את ניקסון – ואז מתוגבר בחוסר הפופולריות של הנשיא, בדיוק ההיפך מן המקרה של קלינטון, כדי ששופטיו של הנשיא בהליך ההדחה יהפכו את הצבעתם למשהו שהוא יותר מאשר רק משאל-עם על תוצאות הבחירות הקודמות"

לאנג'ל יש מסקנה חשובה עוד יותר, המתייחסת במישרין לאקלים הפוליטי, הציבורי והחברתי הנוכחי בארה"ב. הוא ועמיתיו – ג'ון מיצ'ם, פיטר בייקר וטימותי נפתלי – מצאו, כי יש צורך בהסכמה בין-מפלגתית רחבה כדי להוביל להדחתו של נשיא. אבל "קשה לשער שהתסריט הזה יתרחש שוב בעתיד הנראה לעין, לא משום שלסנאטורים אין נחישות או דבקות בערכים הדמוקרטיים, אלא משום שהם נותנים דין וחשבון לרשות גבוהה יותר: הבוחרים.

"מוסר נובע מהקונצנזוס הקבוצתי לגבי מה ראוי ומה פסול, ובמיוחד בפוליטיקה. הקביעה מה ראוי ומה פסול מחייבת להעריך את הנסיבות, המניעים והתוצאות. בהתחשב בכך שאנו חיים באווירה פוליטית שבטית, בה איננו מסוגלים להסכים על עובדות בסיסיות, אין זה סביר להניח שנוכל לגייס את הזעם המוסרי הדרוש כדי להביא סנאטורים להסתכן בכך שיפסידו בבחירות, אם יצביעו נגד בוחריהם או נגד מפלגתם.

"יהיה צורך במשבר חוקתי אמיתי נוסח זה שחוללו יריביו של ג'ונסון, מוכפל בשרשרת ראיות ברורות שעליהן יסכימו הכל – מהסוג שהטביע את ניקסון – ואז מתוגבר בחוסר הפופולריות של הנשיא, בדיוק ההפך מן המקרה של קלינטון, כדי ששופטיו של הנשיא בהליך ההדחה יהפכו את הצבעתם למשהו שהוא יותר מאשר רק משאל-עם על תוצאות הבחירות הקודמות".

הספר נכתב בשנה שעברה, והמציאות שמחבריו מתארים רק נעשתה ברורה (ועגומה) עוד יותר. העובדות לא מעניינות, נקודה. הבוחר האמריקני – שגם ככה אינו המתוחכם ביותר בסביבה, וגם ככה לא ממש מתעניין בנבכי הפוליטיקה של וושינגטון – אינו קובע את דעתו על-פי העובדות והראיות, אלא על-פי עמדתו הבסיסית. הוא בעד טראמפ או נגד טראמפ, וכמעט לא משנה מה הנשיא יעשה – הדעה תישאר מקובעת. יריביו יתקפו אותו גם כאשר ירשום הישגים, חסידיו יהללו אותו גם כאשר יבצע פשעים. ואם זה מזכיר לכם את המציאות הפוליטית שלנו – אתם בהחלט צודקים.

טראמפ נבחר למועמד המפלגה הרפובליקנית לנשיאות על אפם ועל חמתם של בכיריה, אבל כיום זוהי המפלגה שלו. כולם מיישרים איתו קו, למעט כמה סנאטורים בכירים וחזקים די הצורך כדי למתוח עליו ביקורת נקודתית מדי פעם (כמו למשל בנושא הנסיגה מסוריה). בקרב בוחריו ב-2016, טראמפ נהנה מפופולריות שבסביבות 90% - והסנאטורים מבינים שהצבעה נגדו בהליך ההדחה תהיה התאבדות פוליטית. על זה בדיוק דיבר אנג'ל.

פרשת אוקראינה
זלנסקי. תנאי לביקור בבית הלבן [אפרם לוקצקי, AP]

טראמפ אפילו מדבר על שמועות, כלשונו, לפיהן השרת של מחשבי המפלגה הדמוקרטית הועלם באוקראינה – למרות שכלל לא היה שרת, אלא מיחשוב ענן. אך מאחר שכאמור העובדות לא מעניינות, תומכיו ממשיכים לבלוע את שקריו

אם פרשת אוקראינה הייתה נדונה בבית משפט, קרוב לוודאי שטראמפ היה מגיע לכלא. המקרה פשוט, הראיות ברורות. טראמפ דרש מנשיא אוקראינה, ולדימיר זלנסקי, לנהל שתי חקירות שיסייעו לו פוליטית, וזאת בתמורה לקבלת סיוע צבאי (שאישר הקונגרס) והזמנה לבית הלבן. איך אנחנו יודעים? כי שגריר ארה"ב לאיחוד האירופי, גורדון זונדלנד – תורם של טראמפ ומינוי שלו – אישר במפורש שהיה מדובר ב"קח ותן". כי ראש הסגל בבית הלבן, מיק מולבאני, אישר זאת גם הוא, לפני שנבהל וחזר בו. כי הממונה על שגרירות ארה"ב באוקראינה, ויליאם טיילור – דיפלומט מקצועי ומינוי של השר מייק פומפאו – אמר שזה מה שקרה. כי כך התרשמו שורה של אנשי צבא, ביטחון וחוץ בממשל טראמפ. וכי זה מה שטראמפ עצמו אמר כמעט במפורש בשיחתו עם זלנסקי ב-25 ביולי, שהובילה לפתיחת החקירה.

יש כאן שרשרת הוכחות חד-משמעיות – הן ישירות והן נסיבתיות. טענות ההגנה של טראמפ הן: חששתי מפני השחיתות באוקראינה וכעסתי שמדינות אירופה אינן תורמות יותר להגנתה. אין לו שום הסבר לחקירות שביקש לנהל; למסלול העוקף של מדיניות החוץ עליו הפקיד את פרקליטו האישי, רודי ג'וליאני; לכך שכולם חוץ ממנו רואים בכך התנהלות פסולה ואולי אף מושחתת. חוץ מזה, הוא מכפיש את התהליך ואת הדמוקרטים, למרות שהם פעלו בדיוק כפי שהחוקה קבעה וכפי שפעלו הרפובליקנים נגד ביל קלינטון ב-1998.

לצד זאת, טראמפ מפיץ שקרים, ובראשם הטענה לפיה אוקראינה התערבה בבחירות 2016 לטובת הדמוקרטים, ולא רוסיה היא שהתערבה לטובתו. טראמפ ממשיך להתייצב נגד כל קהילת המודיעין ונגד ממצאי החוקר המיוחד, רוברט מולר, והוא מפיץ תיאוריית קונספירציה חסרת כל יסוד, שאנשי המקצוע מזהירים שהיא מגיעה מן הקרמלין ומשרתת אותו. טראמפ אפילו מדבר על שמועות, כלשונו, לפיהן השרת של מחשבי המפלגה הדמוקרטית הועלם באוקראינה – למרות שכלל לא היה שרת, אלא מיחשוב ענן. אך מאחר שכאמור העובדות לא מעניינות, תומכיו ממשיכים לבלוע את שקריו.

איך זה ייגמר
מה זה יעשה לבחירות [צילום: פטריק סמנסקי, AP]

ההנחה המקובלת היא, שהמצב הכלכלי האישי ישפיע על כל בוחר הרבה יותר מאשר פרשת אוקראינה, הפרשה הרוסית, קוריאה הצפונית, אפגניסטן, מלחמת הסחר עם סין או המזרח התיכון. חוץ מזה, עד נובמבר הבא יש המון זמן במונחים פוליטיים – ומי יודע מה יקרה בדרך, במיוחד עם הנטייה של טראמפ להבעיר מדורות (בעיני מתנגדיו) או לשגר זיקוקים (בעיני תומכיו)

בהליך משפטי רגיל, סביר להניח שטראמפ היה מורשע לכל הפחות במרמה והפרת אמונים, אם לא בבקשת שוחד. אבל כאן אנחנו צריכים לסכם את הדברים שנאמרו עד כה. מדובר בהליך פוליטי, בו יש צורך ב-20 סנאטורים רפובליקנים שיצטרפו ל-47 הדמוקרטים כדי להרשיע ולהדיח את טראמפ. בהנחה המאוד-סבירה שלא יתגלו ראיות מדהימות חדשות בשבועות הבודדים שנותרו עד למשפט בסנאט, זה לא יקרה. דומה, שיהיה צורך בהוכחה נוסח ווטרגייט: הקלטה בקולו של טראמפ או מסמך בחתימתו, ולפיו התנהלותו מול אוקראינה נועדה אך ורק להשיג לעצמו טובות הנאה פוליטיות. ואתם יודעים מה? באקלים הפוליטי הנוכחי של ארה"ב, לא בטוח שאפילו זה יספיק.

קרוב לוודאי שטראמפ יזוכה בסנאט, ומנהיג הרוב, מיץ' מקונל, אף בוחן את הרעיון לבקש לאחר מכן מן המליאה להעביר ברוב הרפובליקני החלטה המעניקה לטראמפ זיכוי פוזיטיבי (ולא רק הימנעות מהרשעה). השאלה המשמעותית באמת היא, מה כל ההליך הזה יעשה לבחירות בעוד פחות מ-11 חודשים. האם הדמוקרטים יוכלו למנף אותו כדי לסלק מן הבית הלבן נשיא פושע? או שמא טראמפ יוכל למנף אותו כדי להוכיח שהדמוקרטים חותרים בצורה פושעת תחת רצונו של העם? במילים אחרות: מי ישכנע את הציבור האמריקני שהצד השני הוא הפושע האמיתי?

ואולי בעצם זה לא יהיה חשוב. ההנחה המקובלת היא, שהמצב הכלכלי האישי ישפיע על כל בוחר הרבה יותר מאשר פרשת אוקראינה, הפרשה הרוסית, קוריאה הצפונית, אפגניסטן, מלחמת הסחר עם סין או המזרח התיכון. חוץ מזה, עד נובמבר הבא יש המון זמן במונחים פוליטיים – ומי יודע מה יקרה בדרך, במיוחד עם הנטייה של טראמפ להבעיר מדורות (בעיני מתנגדיו) או לשגר זיקוקים (בעיני תומכיו).

במבט היסטורי, ייתכן שפרשת אוקראינה תיזכר כנקודת שפל מדאיגה בתולדות ארה"ב: חוסר יכולת של מערכת פוליטית וחברתית מקוטבת ומפולגת להתאחד כדי לטפל בנשיא, שלפי עדויות אמינות סיכן את הביטחון הלאומי כדי להשיג רווח פוליטי אישי. מצד שני, היא עשויה להירשם כנקודת מפנה בדרך להחלפתו של אותו נשיא בדרך הדמוקרטית ביותר – בקלפיות. המשמעות של ינואר 2020 בסנאט תיקבע במידה רבה על-ידי נובמבר 2020 בקלפיות.


תאריך:  13/12/2019   |   עודכן:  13/12/2019
איתמר לוין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
ההדחה שלא תהיה
תגובות  [ 7 ] מוצגות   [ 7 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
ופוליטי. בחקירה
13/12/19 16:10
 
ולאמריקה הגדולה.
21/12/19 21:13
2
באום
13/12/19 16:18
3
יש העזתי שצופר...
13/12/19 21:25
4
אמינות
14/12/19 11:53
 
שמחה חן
16/12/19 10:16
5
ישראל בר-ניר
19/12/19 22:06
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
יום שלישי, 10 בדצמבר 2019. חברי הסיעה הדמוקרטית בבית הנבחרים של ארה"ב מפרסמים טיוטת כתב אישום נגד הנשיא דונלד טראמפ. העבירות: ניצול לרעה של כוח המשרה ושיבוש חקירת הקונגרס בפרשת אוקראינה. המשפט צפוי להתנהל בסנאט בינואר 2020, עשרה חודשים לפני הבחירות לנשיאות. הקיטוב הפוליטי בארה"ב מגיע לשיאו.
12/12/2019  |  איתמר לוין  |   כתבות
השופט: אילה אורן, בית משפט השלום בראשון לציון
11/12/2019  |  איתמר לוין  |   כתבות
החורף עוד לא כאן באופן רשמי, אבל כל אזרח במדינת ישראל כבר יכול לחוש בירידה בטמפרטורות, ברוחות ובגשמים שמתחילים לרדת. בעקבות שינויי מזג-האוויר, במד"א מפרסמים הנחיות לציבור לחורף בטוח, על-מנת שנדע להגן על עצמנו ועל היקרים לנו, בבית ומחוצה לו.
08/12/2019  |  זכי הלר  |   כתבות
מאז תחילת 2019, אזור צפון-מערב סוריה נראה יציב יחסית. מצב זה, למרות פעולות צבאיות מוגבלות, מהווה קרקע פורייה להתפתחות דור חדש של פעילי ג'יהאד עולמי, ותירוץ עבור האירנים ושלוחיהם לשמר נוכחות בסוריה. הצלחת הפעילות הצבאית של ציר סוריה-רוסיה המתוכננת באזור, עשויה להביא לירידה משמעותית באיום הטרור הנשקף מאזור זה ולהפחתת הצורך בסיוע אירני למשטר אסד, שהוא האינטרס הישראלי המרכזי בזירה הסורית.
08/12/2019  |  ד"ר איימן מנצור  |   כתבות
מקובל לראות עובדים המתחנפים לממונים עליהם. בוס המתחנף לעובד שלו, ועוד עושה זאת בפומבי, וכאשר העובד עומד על סף פרישה - זה בהחלט יוצא דופן. אך זה בדיוק מה שעשה (יום ה', 5.12.19) היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לפרקליט המדינה, שי ניצן.
07/12/2019  |  איתמר לוין  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
יוסף אורן
יוסף אורן
מתחילה התכוונה המחברת לכתוב רומן רב-דורי על משפחה המתמודדת עם משבר האקלים הפוקד את כדור-הארץ בעיירה צפונית אחת, ורק משום שלא הצליחה לממש את התוכנית המקורית, החליטה להעלים את כישלונ...
דן מרגלית
דן מרגלית
לאחר 170 ימי המלחמה, לא נסכים עוד שנכדינו ונכדותינו ישלמו בדמים אלה או בדמים אלה את מחיר הטפילות של החרדים
איתן קלינסקי
איתן קלינסקי
אחרי 165 ימים, ש-134 יהודים נמצאים במחשכי גיא ההריגה העזתי חשופים לאימת המוות, האמירה ממסכת סנהדרין היא זו שחייבת להנחות את המשלחת שיצאה לקטר
[צילום: סרחיי פופקו/AP]
יאיר נבות  |  
האוקראינים טוענים שכל 31 הטילים ששיגרה רוסיה לעבר הבירה יורטו, אך ישנם 13 פצועים כתוצאה משברי יירוטים שנחתו על איזורי מגורים במערב קייב    בין הפצועים גם ילד. נגרמו נזקים גדולים לבנ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il