ברית הפעולה בין האיסלאם הקיצוני (הירוק), לבין השמאל הקיצוני (האדום) ובין הימין הקיצוני (השחור), התעצם והתפשט לאחרונה באירופה ובארה"ב ובמיוחד בצרפת, בגרמניה, בבריטניה ובחלק ממדינות בארה"ב.

הסיסמאות של הברית הן: הכו בישראל הלאומנית והצילו את פלשתין. הכו בממשלת הציונית והצילו את השלום. הכו בשמאל הציוני הישן והצטרפו לשמאל האנטי ציוני החדש. הכו בחוק השבות ותמכו ב"זכות השיבה". הכו במדינת היהודים ותמכו ותמכו במדינת כל אזרחיה.

סיסמאות אלה הן "תרגום" הסיסמה האנטישמית הישנה "לשפה"פוליטית עכשווית: "הכו ביהודים והצילו את המולדת".

מטפחי העלילה שישראל תמיד "אשמה" מצויים בקרב כל סוגי האנטישמיות בחו"ל ובקרב השמאל הקיצוני בארץ.

רבים מקרב עשרות ארגוני "השלום" ו"הזכויות" הפועלים בישראל, תחת מגוון שמות כיסוי והסוואה, ממקדים את פעילותם כמעט אך ורק בנושא הפלשתיני תוך הצגת עמדות אנטי ישראליות ופרו פלשתיניות. ארגונים אלה משתפים פעולה עם ארגונים פלשתינים בתחומים רבים, הכוללים הפגנות, עצרות, תביעות משפטיות לבג"ץ, פניות לגופים משפטיים בעולם, משלחות לחו"ל, והכנת מסמכים פוליטיים משותפים.

במסגרת "ברית הזוגיות" הזו בין האדום לירוק, צועדים אנשי מרצ, שלום עכשיו, ושאר ארגוני השמאל ובהם אנשי אקדמיה ורוח חריגים, בהפגנות משותפות עם פלשתינים, כשמעליהם מתנוססים דגלי פלשתין. אנשי הרוח והאקדמיה, המשתייכים לשמאל הקיצוני, פועלים בעיקר בחו"ל על-מנת להגביר את הלחץ החיצוני של ממשלת ישראל לטובת הפלשתינים.

ואולם לצערנו השמאל הקיצוני בישראל, התחבר לאלמנטים קיצונים של אויבינו ומשתף איתם פעולה גלויה נגד ישראל, תחת האליבי השקרי שכל זאת אך ורק "למען השלום".