משרד החינוך אחראי לכל תלמידיו. גם לילדי הלהט"בים וגם ללהט"בים עצמם. שר חינוך אינו יכול לומר או לרמוז לילדים ולנערים הלומדים תחת אחריותו שהם או הוריהם אינם נורמאלים ואינם בריאים בנפשם.
ילדים ונערים אלו חוטפים בלי סוף מחבריהם ללימודים ומהאנשים הרעים ברחוב והדבר האחרון שהם צריכים זה לקבל חותמת סופית לאי שפיותם או לאי שפיות הוריהם ממחנך העל האחראי על המורים כולם. גם "חבריהם" הרעים הנוהגים להשפילם ולבזותם, אינם צריכים לקבל "חותמת כשרות" להצדקת מעשיהם בבחינת... הנה, אפילו השר אמר.
מעט אור דוחה הרבה מן החושך
בעידן של הסתה נגד ערכי היהדות כשזועקים ל"הדתה" בגלל הזכרת ערכי יסוד כמו "תפילין" או "קריאת שמע" ההופכת לרעש תקשורתי המוביל להורים חרדתיים, הגיע הזמן למנות שר חינוך אהוד ואוהב אדם המקובל על הבריות כולם. תחתיו יוכלו ללמד ערכי יסוד יהודיים בסיסיים מבלי שהשטח יבער ומבלי שמישהו מההורים יחוש מאוים. אילו
הרב לאו (האב, לא הבן) היה צעיר יותר בגילו, הייתי ממליץ עליו לתפקיד זה. אך שר החינוך לא חייב להיות דתי או חרדי.
עניינים רוחניים על-פי תורתנו הקדושה יקרים גם עבורי אך אין מקומו של משרד החינוך להחליף את השקפת עולמם של ההורים. עקרונות בסיסיים ביהדות צריכים ללמד כי הם חלק מההיסטוריה שלנו וחלק מהתרבות העכשווית של רבים מאיתנו, אך רק שר המקובל על הבריות יאפשר זאת ללא התנגדויות והוא לא חייב להיות שר דתי או חרדי.
הבעל שם טוב אמר: "מעט אור דוחה הרבה מן החושך", אם רוצים להשפיע על האחרים ולגרום להם להקשיב לנו מיוזמתם ומרצונם ולא תחת כפייה, נתמקד בטוב המצוי בהם ולא נחפש להם פגמים. לא שזה יעזור לנו להגיע אל כולם אך כן נגיע בצורה זו לאנשים הנכונים, בזמנים הנכונים ובמקומות הנכונים.
שיקול ערכי אך גם אלקטוראלי
הימין שזקוק לכל קול כדי לגרד את אחוז החסימה, חייב לייצג גם קהלים מתונים ולא לתת לרבים את התחושה שמשתלטים עליהם ועל חינוך ילדיהם (גם אם לעיקר התחושה הזו אחראית התקשורת ולא שר כזה או אחר). הימין חייב לדאוג שבראש משרד החינוך תעמוד דמות נוחה שאינה מאיימת על-אף אחד (למרות שאינני חושב שהרב פרץ התכוון לאיים על מישהו, הוא פשוט לא הבין את מעמדו החדש שאינו מאפשר לו להתבטא חופשי בכל עניין ועניין). הרב פרץ שהוכיח גם ביחסו לבן גביר שהוא אינו מהווה דוגמה חינוכית ראויה, יכול להתנחם באחד ממשרדי הממשלה האחרים שבהם יוכל הציבור הכללי לעכל את כהונתו ולא לראות בה דבר מאיים.
שר החינוך חייב לבוא מהליכוד ויש למנותו כבר עכשיו. מינוי מחוץ לליכוד יבוא בחשבון רק אם מדובר באישיות כובשת ואהודה שאינה חייבת להיחשב כאישיות פוליטית דווקא והיא צריכה לתת הרגשה נוחה להורים בבני ברק, בדימונה, בישובי המיעוטים וברמת אביב.
שינוי יסודי בגישה החינוכית
שר החינוך חייב להיות מוכר כאחד המחובר לכולם ולא רק למצטיינים ולהייטקיסטים ולהוביל למדיניות של "חנוך לנער על-פי דרכו" שתוציא את הצד המבריק שיש בכולם ושתיתן בית לא רק ללהט"ב ולילדי הלהט"ב אלא גם לתלמידים שפחות בנויים למערכת החינוך הנוכחית שיכולים לפרוח יותר בשיעורים חווייתיים ובהתנסות מעשית וקצת פחות מול הרצאות ארוכות, לוח, מחברות וספרים.
שר החינוך צריך לתת דגש על חינוך לאהבה, לאחריות הדדית ולאזרחות טובה באמצעות פעילויות מעשיות המשאירות רושם על הנשמה ולא בהטפה של הרצאה משעממת וארוכה. בכל זאת מדובר במשרד החינוך ולא במשרד ההצטיינות, אך אם בכל זאת רוצים לסייע לילד להצטיין, עזרו לו ללמוד איך ללמוד, התמקדו בתחומים שיסייעו לו בחיים באמת ולו בשינון חומר שהוא ישכח מייד לאחר המבחן.
גלו את הטוב הטמון בו כדי שהוא לא ייצא מבית הספר בתחושה שאינו שווה כלום והחליפו את הגישות הישנות והלא מועילות, כי החיים כבר הוכיחו שלא כל המצטיינים בבית הספר מצטיינים בחיים האמתיים ושרבים מהתלמידים הגרועים פרחו בחייהם הבוגרים במסגרות המתאימות להם באמת ללא האווירה החונקת שהרסה את ילדותם.
