השופטת: מריה פיקוס-בוגדאנוב, בית משפט השלום בחיפה

המועד: יום חמישי, 5.12.2019, שעה 10:00

הנושא: מעצרים


לפעמים חשוב לא ללכת שבי אחרי ההתרשמות הראשונה, אלא להמתין ולראות את התמונה כולה. בדקות הראשונות באולמה של השופטת מריה פיקוס-בוגדאנוב נדמה היה, כי היא מנהלת דיון פרטי עם נציג המשטרה והסניגורית. השניים עמדו ליד הדוכן ושוחחו בקולות נמוכים, כאילו הם לבדם באולם וכאילו אין המדובר בהליך האמור להיות פומבי. אבל עד מהרה התבררה הסיבה.

הסניגורית אומרת שלא תפרט כמה מטענותיה, מאחר שהאולם מלא – אבל אז מזכיר נציג המשטרה, כי מדובר בדיון בדלתיים סגורות. כעת פיקוס-בוגדאנוב מורה לפנות את האולם, וכעת גם ברור מה עשתה קודם לכן: במקום להוציא החוצה את כל הנוכחים – כמה עשרות במספר – היא העדיפה לנהל דיון שקט שלא הגיע לאוזניו של איש. וכאשר הסתיים הדיון בדלתיים הסגורות, שלחה פיקוס-בוגדאנוב את איש משמר בתי המשפט לקרוא לכולנו חזרה.

אפשר להתקדם. "איפה התובע? לא התובע הזה. אדוני [הסניגור] ידאג שהתובע ייכנס". פיקוס-בוגדאנוב בודקת מיהו העצור. "שלום, אדוני. אתה מבין שהוגש כתב אישום נגדך היום?". היא מקצרת הליכים ומשוחחת עימו ברוסית. כאשר הנאשם מראה את רגלו הפצועה, הם עוברים לעברית: "ואתה מקבל תרופות? טיפול קבוע? יש מרשמים?" – בהחלט תשומת לב ראויה לשבח באולם מעצרים עמוס.

פיקוס-בוגדאנוב מחפשת את חוות הדעת הפסיכיאטרית שהוגשה בעניינו של הנאשם: "היא אמורה להיות בתיק. זה בטח בתיק החשוד. רק רגע, אני אסתכל. לא, אין לי" – אם כי היא יודעת שחוות הדעת קבעה שהאיש כשיר לעמוד לדין. "אבל לא כתוב כאן איזשהו טיפול", היא מעירה ומכניסה להחלטה: "המשיב יובא עוד היום לפני רופא שב"ס, שיקבע מהו הטיפול הקבוע לו הוא זקוק, הן במישור הפיזי והן במישור הנפשי. צריך שיחות [טלפון]? חמש שיחות על חשבון המדינה. צריך מתורגמן לרוסית לישיבה הבאה?".

כחלק מאותה שימת לב לפרטים, פיקוס-בוגדאנוב גם שמעה את הסניגורית מסבירה לנאשם את החלטתה. "אבל לא עם המתלוננת, זה ברור" – היא מבהירה לגבי שיחות הטלפון. וזה גם נכנס להחלטה: "מובהר למשיב, כי נאסר עליו ליצור קשר עם המתלוננת בטלפון". בנקודה זו רשמתי לעצמי: לא פשוט לשים לב לכל הפרטים באולם מעצרים; היא עושה זאת יפה.

"מה זה ההתקהלות הזאת?"

הסניגור בתיק הבא מבקשת מפיקוס-בוגדאנוב להסתכל על מרשו. "אני רואה שהוא חבול", היא מגיבה. החשוד טוען שיש לו עוד חבלות, ופיקוס-בוגדאנוב משיבה: "את זה אני פחות רואה, בגלל הזכוכית [בתא העצורים]". בינתיים התעוררה בעיה כלשהי עם התיק שנדון בדלתיים סגורות, פיקוס-בוגדאנוב ביקשה לקרוא לסניגורית וכעת פונה אליה: "גבירתי, תסתכלי רגע. זה משהו אחר. אנחנו ניכנס לזה בעוד דקה. תנו לי לסיים עם התיק שלפני".

בתיק שלפניה חוקר הסניגור את נציג המשטרה, ופיקוס-בוגדאנוב דואגת לשקט: "סליחה, מה זה ההתקהלות הזאת?". הסניגור טוען שהחשוד הוא שנחבל בקטטה, אך פיקוס-בוגדאנוב מעודכנת: "גם היא [אשתו] נפגעה, גם לה יש חבלות. אנחנו לא בודקים עכשיו מי נחבל יותר". הסניגור טוען שאשתו של החשוד היא שהיכתה אותו ומבקש לשחרר אותו. פיקוס-בוגדאנוב משקיטה את אנשי יחידת נחשון שבתא העצורים ושואלת: "לאן הוא יכול להיות מורחק? אפשר להרחיק אותו מטמרה?" – היא ממוקדת היטב.

פיקוס-בוגדאנוב מכתיבה החלטה. "לאחר עיון בתיק החקירה הגעתי למסקנה, כי קיים יסוד סביר לחשד. לא ניתן להתעלם מהעובדה שגם החשוד הותקף בידי המתלוננת ונגרמו לו חבלות שהצריכו טיפול רפואי. יצוין, כי המתלוננת – שגם נגדה היה חשד – שוחררה בלי שהובאה לדיון בבית המשפט. מדובר באירוע מתגלגל, שהחל יום קודם לכן.

"גם החשוד נקב בשמות של עדים ואף אחד מהם לא נחקר עד כה; הסיבה לכך אינה ברורה. בנסיבות אלה, על-אף שקיימות עילות מעצר, סבורני שיש מקום לשחרור החשוד בתנאים שיהיה בהם כדי להשיג את מטרות המעצר. לחשוד אין הרשעות קודמות, דבר המפחית את עילת המסוכנות". פיקוס-בוגדאנוב אוסרת עליו להיכנס במשך שבוע לתחומי טמרה, להתקרב לטווח של 500 מטר מאשתו וליצור איתה קשר כלשהו. "אדוני מבין את התנאים? אתה מבין שאם אתה מפר אותם יעצרו אותך בשנית?", היא מוודאת והסניגור מסביר לו בערבית.

"לא נתנו לו בגדים?"

לפתע מצלצל טלפון באולם, ופיקוס-בוגדאנוב מגיבה מיידית: "זו ההזדמנות שכולם ישימו לב שהפלאפונים סגורים ולא יפריעו להמשך הדיון". כעת היא חוזרת לתיק שנדון בדלתיים סגורות: "יש כאן תקלה. הפרוטוקול נעלם מסיבה בלתי מובנת בעליל. הוא מחק את הפרוטוקול הקודם, אבל יש לנו אותו ונסרוק אותו. אתה יכול ללכת בינתיים לסרוק?", היא מבקשת מנציג המשטרה. "תודה, אדוני".

פיקוס-בוגדאנוב אינה נותנת לצדדים לנהל את האולם, ולאחר שכבר אמרה לאנשי השב"ס את מי להביא – היא קובעת שכעת תדון בתיק בו הוגשה הצהרת תובע. ושוב – שימת לב מעוררת התפעלות למצבם של העצורים. הסניגורית טוענת שלא אפשרו למשפחתו של העצור להכניס לבית המעצר ציוד עבורו, ופיקוס-בוגדאנוב נכנסת מיד לעובי הקורה: "למה? אולי הוא לא היה ב[בית המעצר] קישון. בקישון לא נתנו לו בגדים ולא כלום?" – לא.

פיקוס-בוגדאנוב מכתיבה החלטה תוך שימוש בנוסח מוכן מראש, מאריכה את המעצר וכעת מוסיפה: "השב"ס יאפשר לאשת החשוד עד מחר להפקיד ציוד ראשוני עבור החשוד, אשר לא קיבל כל ציוד מאז מעצרו. במקביל ועוד היום ידאגו רשויות שב"ס לתת לחשוד ציוד היגייני ראשוני לו הוא זקוק". היא מנחה את איש נחשון: "תראה להם בקישון את ההחלטה שיתנו לו ציוד". ואני כתבתי בסוגריים: התנהגות פסולה של השב"ס. למה בכלל צריך שבית המשפט יגיד את זה?

מאחר שמדובר באולם מעצרים, פיקוס-בוגדאנוב צריכה שוב לעשות שקט – אך ככלל, האולם בהחלט שקט ביחס להליך בו מדובר. היא פונה לנציג המשטרה: "אדוני מגיש דוח סודי, נכון? רוצה להוסיף משהו לדוח?" – לא. נציג המשטרה טוען שהחשוד לא בדיוק הודה, אבל כבר ראינו שעם פיקוס-בוגדאנוב לא כדאי להתעסק בפרטים, כי היא מכירה אותם היטב. "הוא הודה. אדוני יענה מדוע צריך לחקור את כל העדים [ולהאריך את המעצר לשם כך]". הסניגור מצידו טוען באריכות מדוע ניתן להסתפק בחלופת מעצר, ופיקוס-בוגדאנוב מקשיבה בסבלנות ומעיינת בתיק.

לצורך מתן ההחלטה שוב משתמשת פיקוס-בוגדאנוב בנוסח מוכן, ואליו מכניסה את פרטי המקרה: "מחצית מן הפעולות מהותיות לעילת השיבוש. אומנם החשוד מסר גרסה, אך היא צריכה להיבדק ולצורך כך יש צורך בחקירת עדים, ולכן שחרורו בשלב זה עלול להביא לשיבוש". מאחר שמדובר בחשד לאחזקת נשק, ממשיכה פיקוס-בוגדאנוב, קיימת עילה סטטוטורית של מסוכנות, "ובשלב זה יש קושי לבחון חלופה שתוכל לאיין את אותה מסוכנות, בטרם התבררו נסיבות אחזקת הנשק, להן יש השפעה על עילת המעצר". היא מאריכה את המעצר בשלושה ימים, ומדגישה: "מצופה שעד אז יובא התיק לעיון התובע [המשטרתי]".


השורה התחתונה: בית ספר לניהול דיוני מעצרים. באולם שורר שקט, הצדדים אינם מנהלים אותו, הדיונים מתנהלים ביעילות, ולמרות הכמות הגדולה של התיקים – פיקוס-בוגדאנוב ערה לכל הפרטים ומקפידה במיוחד על יחס אנושי לחשודים. ראוי לציון הפתרון היצירתי שמצאה בניסיון להימנע מפינוי האולם.

יעילות: 9.

מזג שיפוטי: 9.